אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מ"גברת דאוטפייר" עד "צעקה": התחפושות הגדולות של הקולנוע

אם זה גיבורי על, רוצחים סדרתיים, אנשים שבורחים מהחוק או אוהבים להשתעשע בדראג - הקולנוע מלא בתחפושות ופורים הוא בדיוק החג לחזור ולבקר את הסרטים שעשו את זה הכי טוב

תגובות

רובין ויליאמס התחפש לעוזרת בית, קלארק קנט התחפש לעיתונאי שהופך לגיבור על וברברה סטרייסנד התחפשה לבחור ישיבה. הקולנוע, כמו בחיים, גם הוא מלא במסכות. אלא שבשונה מהחיים, אפשר להתפרע שם הרבה יותר ממה שחג הפורים מאפשר לנו. אם מדובר באדם שמתחמק מהחוק בעזרת החלפת זהויות או עוזר לו בעזרת חליפה משופצרת, גבר שמחליט להתחפש לאישה או אישה, שמחליטה לנצל את היתרונות של המראה הגברי, האפשרויות הן אינסופיות. מ"חמים וטעים" עד "הכישרון של מר ריפלי" - הנה כמה מהתחפושות הגדולות בסרטים. אתם מוזמנים להוסיף את שלכם בתגובות.

הדראגי: כי לפעמים כיף לשחק בצד השני

התחפושת: דמויות בעלות כוחות על טבעיים, בדרך כלל מספרי קומיקס.האביזרים: מגוון מסיכות, שריוני גוף, חליפות לייטקס וזוג משקפיים.למה? אם הם יחשפו את הזהות האמיתית שלהם, אין להם שום סיכוי עם לואיס ליין.הם רצים מהר, יש להם ראיית רנטגן, הם טווים קורי עכביש ונוסעים במכוניות מגניבות. גבורי העל של הסרטים תמיד נמצאים שם כדי להציל את המצב, אבל כמעט תמיד בתלבושת שלא תבייש את אתרי הסקס הטובים ביותר. כמובן שתחפושות אלה הן לא רק בשביל להשוויץ, אלא גם לספק להם זהות סודית. כי גיבור בלי אלטר-אגו מהר מאוד יהפוך לעכבר מעבדה. לא מזיק עם החליפה יכולה להבליט את נכסיו הטובים של הגיבור.ספיידרמן (2002), למשל, הוא ילד צנום וגיק בחיי היום-יום (טובי מגוויר בשבילכם), אבל כשיש בניין שעולה באש, הוא מיד עוטה את חליפת הספנדקס. כמובן שהחליפה צריכה להיות צמודה בדיוק במקומות הנכונים, על מנת להבליט את כל השרירים. גם באטמן (1989), שלובש סוג של שריון קשיח, מצליח להראות את שש הקוביות שלו באופן בולט. לגיבור הזה אפילו יש גלימה, כדי להדגיש את הדרמטיות. כמובן שלא נשכח את הגיבור הקלאסי מכולם. סופרמן (1978), שגולם על ידי כריסטופר ריב המנוח, משום מה החליט שאם הוא ילבש את התחתונים שלו על המכנסיים, הוא יראה יותר חזק. אבל שלא כמו השנים האחרים, הוא לא זקוק למסיכה, כי יכול להחבא תחת משקפי הקריאה שכנראה משנות את פניו ללא שום היכר. אצל גיבורי העל, כל שריפה היא מסיבת תחפושות וכל שוד הוא פורים.עם כוח גדול מגיעה אחריות גדולה, וגם חליפה צמודההרוצח הסדרתי: כי סרט האימה צריך קצת מסתורין

התחפושת: רוצח אכזרי עם דם בעיניים (שמתחבאות מאחורי מסיכה).האביזרים: מסיכות אפילות שמעווותות את הפנים לגמרי וסכין, רצוי מגואל בדם.למה? רוצח שרואים את הפנים שלו כשהוא הורג, משנה את הסרט מאימה לדרמה פסיכולוגית.אין דבר יותר מפחיד מהלא ידוע, וסרטים שלמים נבנו עליו. במקרה של סרטי האימה, זהותו של הרוצח היא זו שמוסתרת, ומתגלה רק בסוף הסרט, במהלך קרב אחרון ומכריע. יש לא מעט מותחנים פסיכולוגיים שמצליחים לבלבל, להסיט תשומת לב, ולהראות מעשי הרג חסרי פרצוף, אבל הרוצח הקלאסי, הכי מפחיד ומעורר חלחלה, הוא זה העוטה מסיכה על פניו, רצוי מחלחלת לא פחות (על אף שגם מסיכת ליצן תעשה את העבודה). התמה של דמות צמאת דם המוסתרת מאחורי מסיכה היא לא חידוש על מסכי הקולנוע. כבר ב-1974 הפחיד "Leatherface" בני נוער בכל רחבי העולם. מדובר ברוצח האכזרי מ"המנסרים מטקסס" שטבח את קורבנותיו עם מסור חשמלי. זאת בעודו עוטה מסיכה דוחה עשויה מעור ששילחה צמרמורות בקהל הצופים. לא הרבה אחריו הגיעה לעולם הדמות הקלאסית של מייקל מיירס, מסדרת סרטי "ליל המסיכות" (1978). כמו הרציחות השקטות והמחושבות שלו, כך חבש גם מיירס מסיכה לבנה חסרת מאפיינים, שרק גרמה לצופה עוד יותר אי נוחות. הסאגה ממשיכה עם "ג'ייסון" המטבח האכזרי מסדרת "יום שישי ה-13" (1980). בהתחלה הוא חבש על ראשו רק שקית נייר לא כל כך מאיימת, אך בסרט השלישי כבר אימץ לפניו את מסיכת ההוקי המלחיצה שהפכה אייקונית לסרטי אימה.בתקופה הנוכחית, אין ספק שסדרת "צעקה" (1996) מהווה דוגמא ומופת לרוצחים בעלי פני מסיכה. שלושה סרטים יצאו, בהם הרוצחים התחלפו, אך דמות הפנים שתקועות בצווחה (שיוצרת שילוב משכנע בין מסיכת ג'ייסון לציור המפורסם "הצעקה"), נשארה ככוכב הראשי. כל פעם שהיא מופיעה ברקע, גם מפי הקהל נפלטת צווחה קטנה. זוהי ככל הנראה נוסחה מנצחת, שכן 15 שנים אחרי, יוצא אפילו חלק רביעי בסדרה.צעקה 4 - כל הפרטים

ככה התחילה הצעקה הראשונה:מחליף הזהות: כי כל אחד רוצה לצאת מעורו מדי פעם

התחפושת: כל דבר. מחליף הזהות יכול לאמץ זהות של איש מקצוע, כמו רופא, או אפילו של אויבו המושבע.האביזרים: פאות, בגדים שונים, לפעמים תעודת זהות שונה ואף ניתוחים פלסטיים (לא מומלץ לנסות בבית).למה? לפעמים, כדי לראות עד כמה החיים שלנו טובים, אנחנו צריכים לצעוד בנעליו של מישהו אחר.סרטים שנעשו על אימוץ זהות חדשה או בדויה אפשר למצוא בעשרות. בעצם, המהות של משחק היא החלפת זהות השחקן בדמות הכתובה. זה יכול להתחיל ממשהו פשוט כמו עיתונאית, שרוצה להשיג סיפור טוב על שערורייה בבית ספר תיכון, ומאמצת זהות של תלמידה מן המניין. דרו ברימור, אגב, לא כל כך משכנעת בתור טינייג'רית ב"אף פעם לא התנשקה" (1999), אבל היא מנסה. מקרים קצת יותר קיצוניים מדברים על איש (מאט דיימון) שרוצח את ידידו ואז מאמץ את הזהות שלו, עד כדי כך שהמשטרה לא מבחינה שמדובר באדם אחר ("הכישרון של מר ריפלי", 2000). גם ליאונרדו דיקפריו מאמץ לו זהויות שונות כדי להימלט מהמשטרה ב"תפוס אותי אם תוכל" (2002). יום אחד הוא רופא, לאחר מכן עורך דין ואף טייס. כל אלה עם שמות שונים ובהצטיינות יתרה במקצוע. במקרים הכי קיצונים של החלפת זהות, מדובר ממש על שינוי פנים, ולא במובן המטאפורי. בקומדיה "שישי הפוך" (2003), ג'יימי לי קרטיס נכנסת לגופה של ביתה בת ה-15 (לינדזי לוהן), בעוד הבת זוכה לחוות את הבגרות בגוף האם. משבר הזהות מגיע לשיא עם הסרט "עימות חזיתי" בו סוכן אף.בי.איי מחליף פנים, באופן מילולי, עם פושע, על מנת לנסות ולדובב את אחיו. לאחר ששקע בתרדמת, ניקולס קייג' מתעורר עם הפנים של ג'ון טרבולטה. הטכנולוגיה של הניתוח הייתה מאוד מתקדמת, כי איכשהו, גם הגוף שלהם השתנה. מדהים.

גם מקצוע ההוראה לפעמים מושך רעיונות לחילופי זהות:

*#