רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

כל בדרן רוצה להיות שחקן

טום הנקס, טים רובינס וג'ים קארי הצליחו, מייק מאיירס וג'ניפר אניסטון נכשלו, וז'אן קלוד ואן דאם עדיין נאבק. בניסיון לעבור מתפקידים קומיים לרציניים, יש שחקנים שהולכים לאיבוד

תגובות

באחד מהרגעים המפורסמים ביותר בתולדות הקולנוע, בסרט "שיר אשיר בגשם", מקפץ דונאלד או'קונור מקיר לקיר ושר את "Make them laugh". אחת השורות הזכורות מתוך אותו שיר היא: "אתה יכול לצטט את שייקספיר, ולהיות סוג של עילוי; ואתה יכול להרשים את המבקרים, ולא יהיה לך מה לאכול". כך מזהיר או'קונור את חברו ג'ין קלי, בנוגע למעבר מעולם הקומדיה אל העולם "הרציני". אולי באחרון תקבל שבחים, אבל איש לא יבוא לראות את הסרט שלך.

גם היום, התפיסה המוטעית לפיה קל להצחיק וקשה לעשות סרט רציני, עדיין שוררת בקרב אנשי הקולנוע. במהלך השנים עברו בהוליווד אין ספור קומיקאים שניסו לצלוח את המעבר מ"בדרן" ל"לשחקן". חלקם הצליחו, חלקם כשלו, וחלקם אפילו הצליחו לטעום מכל העולמות. גם ליצנים יודעים לבכות: השחקנים שהצליחו לעבור מהקומדיה לדרמה קל לשכוח, אבל טום הנקס התחיל את דרכו כקומיקאי מחונן-אך-מטופש, בסרטים קלילים ומצליחים כגון "ספלאש" ו"מסיבת רווקים". ב-1988 הופיע בסרט ההתבגרות המיתולוגי "ביג" ואפילו קיבל מועמדות לאוסקר. שנתיים לאחר מכן ניסה את כוחו בתפקיד דרמטי בפרויקט המדובר "מדורת ההבלים", על פי ספרו של טום וולף. הסרט נכשל כישלון מחפיר והנקס לקח זמן מנוחה קצרצר מהדרמות.

נקודת המפנה: ב-1992 הסתפק לראשונה מזה שנים בתפקיד משנה בסרט הדרמטי "ליגה משלהן". כעבור שנה התדפק על דלתות האודישנים לסרט בשם "פילדלפיה", העוסק בעורך דין הומוסקסואל המגלה שיש לו איידס. באותן שנים היה מדובר בסוג של התאבדות, כבור שחקן שעשה את הונו מסרטי משפחה. על אף ההתנגדות הראשונית של המפיקים, הנקס לוהק בסופו של דבר ואפילו זכה באוסקר. שנה לאחר מכן הפך להיות השני בהיסטוריה שלקח שני אוסקרים רצופים בזכות "פורסט גאמפ".לפני האוסקר הוא ידע גם להשתעשע: טום הנקס ב"ביג"

גם לג'ים קארי לא עשו חיים קלים. קארי הסטנדאפיסט הפך ב-1994 לאחד הכוכבים המכניסים ביותר בהוליווד בעקבות "אייס ונטורה" ו"המסכה". אי אפשר היה לסובב את הראש בלי להיתקל בפרצופו המתעוות. אבל קארי רצה יותר. הוא רצה את הביקורות והפרסים, ואפילו חשב לשנות את שמו לג'יימס.

נקודת המפנה: "המופע של טרומן" מ-1998, נתן לקארי הזדמנות לעשות מעבר חלק מקומדיה מטורללת לדרמה מרגשת. אבל למרות הבאזז החיובי, קארי הצליח לפספס שתי מועמדויות לאוסקר על "טרומן" ו"איש על הירח", ונאלץ לחזור לקומדיה על ברכיו. הסרטים שעשה לאחר מכן, "אני, עצמי ואיירין" ו"הגרינץ'", נראו לרגע כמו חזרה לאחור. אבל מאז קארי הדהים את כולנו ב"שמש נצחית בראש צלול" וכיום, עם סטטוס יציב של כוכב על, מנסה את כוחו גם בפרויקטים איזוטריים ומעניינים כמו אני אוהב אותך פיליפ מוריס. על זה הוא כבר מקבל עוד נקודות.

עוד מישהו שהתפרסם כטיפשות בהתגלמותה הוא טים רובינס. את תחילת דרכו בקולנוע עשה ב"מעריצה צמודה" ו"אריק הוויקינג". לא מסוג הסרטים שנצפים בפסטיבלי קולנוע.גם להיות טיפש זו אמנות: טים רובינס ב"מעריצה צמודה"

נקודת מפנה: רוברט אלטמן זיהה את הפוטנציאל ונתן לרובינס את אחד מתפקידיו הגדולים, בדרמה העוקצנית "השחקן" ב-1992. באותה שנה רובינס החליט גם לעבור לצד השני של המצלמה וביים  סאטירת אינדי בשם "בוב רוברטס". מאז מועמדות לאוסקר על בימוי ("גבר מת מהלך") וזכייה שחקן משנה ("מיסטיק ריבר"), כמו פעילות פוליטית ענפה, הבטיחו לו מקום של כבוד.

רובין ויליאמס הוא סיפור הצלחה שנתמך בכריזמה וחוסר יכולת לשבת במקום יותר מארבע שניות. ויליאמס התפרסם ככישרון קומי ענק בזכות בימות המועדונים, וגילום החייזר הקלולס בסיטקום "מורק ומינדי". הוא גם לוהק כפופאי לכישלון הקולנועי הנושא את אותו השם.

נקודת המפנה: התפקיד שעשה ב"העולם על פי גארפ" ב-1982 זיכה אותו במועמדות לאוסקר. מאותו הרגע וויליאמס יכל להרשות לעצמו להשתולל בסרטים כמו "הפרופסור המפוזר", "ג'ומנג'י" ו"צעצועים", ובאותה קלות לעטות על עצמו מראה רציני לתפקידים נפלאים ב"בוקר טוב, ויטנאם", "ללכת שבי אחריו" ולזכות באוסקר על "סיפורו של וויל האנטינג".הוא יודע גם להיות רציני: רובין וויליאמס ב"החיים על פי גארפ"

היישר מתוכנית המערכונים "סאטרדיי נייט לייב", קבלו אדם סנדלר - מי שהפך לאחד הקומיקאים האהובים אך גם המעצבנים ביותר בעולם. באמצע שנות ה-90 הוא שבר קופות עם הקומדיות המטורפות "בילי מדיסון", "גילמור המאושר" ו"נער המים" ונדמה היה שדי טוב לו שם.

נקודת מפנה: תפקידו העדין והלא מאפיין ב"מוכה אהבה" של הבמאי המוערך פול תומאס אנדרסון, חשף לנו סנדלר אחר ממה שהכרנו. על אף ההכרה, סנדלר זוכר מאיפה הוא בא ונותר נאמן לקומדיות שלו, אך מדי פעם מלוהק לסרטים רגועים יותר כמו "שמור עלי" ו"אנשים מצחיקים".

אל תאבדו את העבודה הקבועה: השחקנים שלא הצליחו לברוח מהטייפקאסט גם מייק מאיירס רצה קצת כבוד מהמבקרים. אחרי שכבר הוכיח יכולות קומיות מעל ומעבר ב"עולמו של ווין" ו"אוסטין פאוורס", החליט להראות שהוא יכול יותר ולקח על עצמו את התפקיד האמיתי של סטיב רובל הדקדנטי ב"מועדון 54". הסרט נחשב לאחד הגרועים שנעשו, ומאיירס זכה בעיקר לקיטונות של בוז על הדמות המרשעת שגילם. מהר מאוד הפנה את גבו לדרמות והתחבא מאחורי פרצופו הירוק של "שרק".

כיום, כאשר כל שחקן קולנוע מנסה למצוא לעצמו תפקיד ראשי באיזו סדרת טלוויזיה איכותית, קשה להיזכר בימים בהם הטלוויזיה נחשבה נחותה יותר ושאיפת כל שחקן הייתה למצוא את עצמו על המסך הגדול. כוכבי אחת הסדרות המצליחות של שנות ה-90, "חברים", גם הם ניסו את מזלם בקולנוע. מתוכם, סיכוייה של ג'ניפר אניסטון היו גבוהים למדי. היא גילמה את אחת הדמויות הפופולריות ביותר בסדרה ותפקידה גדל מעונה לעונה, היא תחזקה נישואים מתוקשרים עם בראד פיט ואפילו הייתה תסרוקת על שמה. במהלך שידור הסדרה, הופיעה אניסטון בכמה סרטים זניחים כגון "השמועה אומרת ש...", וב-2002 עשתה תפקיד מעולה בסרט "בחורה טובה". לצערה איש לא טרח לצפות בסרט ההוא ואניסטון לא הכתה גלים כשחקנית דרמטית. כיום היא דבקה, מרצון או שלא, בקומדיות הרומנטיות שנראות כמו המשך ישיר לתפקידה בסיטקום המהולל.אף אחד לא זוכר לה את זה: ג'ניפר אניסטון ב"בחורה טובה"

ממש כמוה, גם קייטי הולמס הייתה כוכבת גדולה של סדרה מצליחה ("דוסון קריק"), שעל אף תפקיד טוב בסרט אינדי מהנה ("רסיסים של אפריל") לא שכנעה אף אחד ביכולותיה. היא נחשבה לחולייה החלשה גם בסרטים מצליחים כמו "באטמן מתחיל" וכל הסיפור הזה עם טום קרוז לא עזר לאף אחד. לאחרונה, הולמס לוהקה לתפקיד ג'קי אונסיס בפרויקט הטלוויזיוני המדובר "משפחת קנדי" שעדיין מחפש בית חם לשידור.

אל תאמרו נואש: השחקנים שעדיין מנסים לשנות תדמית ג'ונה היל נדמה רוב הזמן כמו גרסה מוקטנת ועוד יותר נוירוטית של סת' רוגן, אתו שיחק בסרטים "הדייט שתקע אותי" ו"סופרבאד". לאחרונה היל הפציע בקומדיית האינדי "סיירוס" בתפקיד קומי אמנם אך מרשים למדי של צעיר פאסיב-אגרסיב, שמסרב לתת לאימו הצעירה להמשיך הלאה בחייה.

זאק אפרון, שובר לבבות הנערות מתבגרות הגדול ביותר עד גס'טין ביבר, שהפך לתעשייה של איש אחד בזכות "היי סקול מיוזיקל" ו"היירספריי", אבל כשניסה את כוחו בסוחט הדמעות "צ'ארלי סיינט קלאוד" נקטל בביקורות ודעך במהירות מהתודעה.

אבל הכי מפתיע הוא ז'אן קלוד ואן דאם, שאחרי שכבר הבין ששיאו מאחוריו שיחק בסרט בלגי קטן, אך מצויין הקרוי – באופן די מובן מאליו – "J.C.V.D" בתפקיד עצמו ושם מצליח להראות שמאחורי העיניים הזועמות והשפתיים הקמוצות הסתתרה כל השנים האלו אישיות רגישה למדי.

*#