הנינג’ה הישראלי ינצח את הקסאמים

בשביל חברה שאלימות זה המיינסטרים שלה, די מפתיע שלא צמחו כאן יותר סרטי נינג’ות. אבל אל תדאגו, הם כבר הגיעו לפסטיבל קולנוע דרום

עידן חגואל, עכבר העיר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
עידן חגואל, עכבר העיר

ביפן, דמויות הנינג’ה מזרות אימה באולמות הקולנוע מאז הסיקסטיז המוקדמים וצומחות כמיתוס מוביל בתרבות האסייתית. אבל מלבד הבלחה קצרה בסרט הבונדי “אתה חי רק פעמיים”, אפשר לומר שהמערב גילה אותן רק בשנות ה־80, כאשר (זהירות, זווית ישראלית לפניך) גולן גלובוס וחברת קאנון החליטו שמדובר בתחום קליל לעשות בו כסף כבד. גלובוס החל להפיק את סדרת סרטי “הנינג’ה האמריקאי”, שקיבעה את הז’אנר ואת הדמות היפנית העתיקה כטראש קולנועי קלאסי. איכשהו, זה לא עזר לה לכבוש את הלבנט.

» פסטיבל קולנוע דרום - הפרטים המלאים“יש רוצחים גם בתרבויות אחרות, אבל אני חושב שהנינג’ות הם הרוצחים הכי מפורסמים בהיסטוריה”, אומר רון פוגל, מומחה לקולנוע אסייתי, “כי כשאתה אומר נינג’ה אתה אומר משהו נורא אקזוטי, לא ידוע. נאמר על אותם רוצחים ומרגלים שכירים שהם יכלו ללכת על המים, לעצור את פעימות הלב שלהם לשעות שלמות ולהפוך לבלתי נראים באמצעות זריקת רימון עשן. זה תחום שרב הנסתר בו על הגלוי, ולכן זה נורא מצית את הדמיון. הקולנוע אוהב להתעסק בדברים האלה”. ג'יימס בונד בבית ספר לנינג'ות:

אבל לא הקולנוע הישראלי. למרות שמי ששיווקו את לוחם הגרילה חסר הרחמים לאמריקאים היו ישראלים ולמרות שנדמה שהיה אפשר לייצר אדפטציות מקומיות לא רעות לקווי העלילה הכלליים של לוחמי הצללים בשחור, לא נעשה בישראל ולו סרט נינג’ה אחד ששווה לזכור. אבל אולי כל זה עומד להשתנות.הרוצחים המפורסמים בהיסטוריה נראה שגם למחברי התוכנייה של פסטיבל קולנוע דרום הפריעה ההתעלמות הישראלית מהז’אנר הרצחני, והם בחרו להוקיר השנה את במאי סרטי “הנינג’ה האמריקאי”, סם (שמוליק) פירסטנברג. שם המשפחה שלו אמור לצלצל מוכר, גם אם אתם לא פריקים של חרבות – חני פירסטנברג, שחקנית בפני עצמה, היא הבת שלו. פירסטנברג, יליד פולין שגדל בישראל, נסע ללמוד קולנוע בארצות הברית אחרי ששירת בצה”ל, ובסדרת הסרטים שביים עיצב במידה רבה את תדמיתו האיקונית של הנינג’ה ואמנויות הלחימה בצד הזה של הכדור. במסגרת הפסטיבל, ולצד הקרנות של סרטיו, הכריזו במכללת ספיר על תחרות סרטוני נינג’ה ויראליים. יוצרי קולנוע צעירים הכינו גרסאות פרטיות משלהם לדמות הנינג’ה, משתדלים ככל יכולתם לשתול אותה במקום שבו לא דרכה עד היום – כאן ועכשיו. האם היא בכלל מתאימה לזה? רומן שמנוב, אחד המשתתפים בתחרות, יצר סרטון נינג’ה על טהרת האקשן נטול ההומור. לתפקיד הנינג’ה ליהק אישה (“נראה לי מעניין להכניס אישה יפה לדמות לוחמת, אין פה אג’נדה פמניסטית”, הוא מבהיר). הוא עצמו גדל על סרטי נינג’ה, אבל כיום משוכנע שהז’אנר לא תואם את התקופה: “הדור הזה גדל על דברים אחרים, וזה כבר נתפס כמטופש”, הוא אומר, “הם היו מבריקים רק בהתחלה”. למרות זאת, שמנוב מקווה לראות יותר מהז’אנר בקולנוע הישראלי, שלטעמו עודנו צר אופקים. “בקולנוע הישראלי יש בגדול רק ערבים ויהודים, דרמות מאוד כבדות”, הוא מנמק, “אין כמעט אקשן או קומדיות. הלוואי שיהיו כאן יותר נינג’ות”.הנינג'ה האמריקאי הראשון:“אנחנו מאוד מושפעים מאמריקה ומסרטי הנינג’ה שתפסו אותנו איפשהו בשנות ה־80, אבל עכשיו זה פאסה”, מסכימה ליטל מייזל, שיצרה את הסרטון הקומי “צייר לי נינג’ה”. דמות הנינג’ה של ליטל משחקת באפליקציית Draw Something, בעודה יושבת על אסלה. “ניסינו לחבר את הנינג’ה להיום, כי הז’אנר הוא מיושן ונוסטלגי. היום אנחנו בעידן של סופר גיבורים, אז הנינג’ה עבר מטמורפוזה לבאטמן, לצורך העניין”, היא מציינת.

נינג’ה בשדרות אבל יש מי שמאמין שדמויות הנינג’ה דווקא רלוונטיות לתרבות המקומית, אולי אפילו יותר מתמיד. “להבדיל מדמות לוחם הסמוראי המכובדת, שלחמה לפי קוד התנהגות הבושידו, דמות הנינג’ה לא בחלה באמצעים", מסביר פוגל, "לכן גם התפקיד שלה נעשה במחשכים”. דווקא לוחמי צללים נשמעים כמו מיתוס שאולי נולד רחוק, אבל היה יכול להשתלב במור”קים המקומיים לא רע. אלעד אייזן, סטודנט לאנימציה בספיר, יצר לרגל התחרות, עם חמישה סטודנטים נוספים, סרטון בשם “נינג’ה דרום”. אייזן ועמיתיו מיקמו את הנינג’ה שלהם בשדרות, טוויסט כמעט מתבקש. “אנחנו גרים בשדרות, זה חלק מהחיים שלנו”, הוא אומר. בסרט קופץ הנינג’ה לעצור קסאם שטס לכיוון שדרות ותוקף אותו באמצעות כוכבי נינג’ה (שהפכו למגן דוד בגרסה הישראלית הספציפית הזו). אם עד עכשיו לא היה ברור למה הנינג’ות היו אמורים להשתלב בתולדות הקולנוע המקומי הרבה קודם, “נינג’ה דרום” שם את הדברים על השולחן במקלט. “היום אפשר לחבר הכל”, אומר אייזן על מקומו של הנינג’ה בנוף המקומי, “אנחנו חיים בתרבות של כפר גלובלי, וגם אם אין בישראל תרבות של גיבורי על אז אפשר לייבא אותם”.         נינג'ה נגד קסאם:אבל אולי לא מדויק לומר שבישראל אין גיבורי על. לשאלה אם ניתן לאמץ כאן ברצינות את דמות הנינג’ה עונה פוגל שלחברה הישראלית יש כבר נינג’ה משלה: סוכני המוסד, שלהערכתו בעלי סיכויים יותר טובים לכבוש את הקולנוע המקומי מהנינג’ות, שפחות מתאימות לאקלים המקומי. “אנחנו המרגלים הכי טובים בעולם”, הוא מסביר, “יש לנו שירותי ביון וכל מיני אנשים בתחפושות בכל העולם שעובדים ברגעים אלו. אז למה שאנחנו לא נתעסק בזה? אנחנו עושים פה המון סרטים על צבא, על מיליטנטיות ועל אגרסיביות. אבל סרט על הישראלי הנועז, עם הסכין, לבדו מול רבים מעבר לקווי האויב, יכול נורא להתאים לז’אנר”."אנחנו לא זקוקים לפנטזיה של הנינג'ה", ד"ר דוד גורביץ' מהמכללה למנהל מספק הסבר משלו. "מפני שהמציאות הישראלית מספיק אלימה ומוקצנת, יוצא שבתחרות על האלימות המציאות שלנו תמיד כובשת.בישראל הגלוריפיקציה של האלימות נמצאת בתוך היום יום עצמו, ולכן מייתרת את הז'אנר".         נינג'ה שיקסע - פסטיבל קולנוע דרום:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ