בת-ים וסמי הזיה: איך התקבלו הסרטים הישראלים בפסטיבל קאן?

"המשגיחים" של מני יעיש ו"חזרה" של שי לוי הוקרנו לראשונה במסגרת תחרויות "שבוע הביקורת" של פסטיבל קאן. הבמאים מודים שמפלס ההתרגשות בשמיים, וחולקים את הסיפורים האישיים שמאחורי הסרטים

ארנון בן-דרור, קאן, עכבר העיר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
ארנון בן-דרור, קאן, עכבר העיר

אחרי שבשנה שעברה התמודד הסרט "הערת שוליים" על פרס "דקל הזהב" בפסטיבל קאן, השנה אין לישראל יצוג בתחרות המרכזית. יחד עם זאת, ארבעה סרטים ישראלים לוקחים חלק במסגרות מכובדות אחרות . הייצוג הישראלי בפסטיבל נפתח היום עם סרטו של מני יעיש, "המשגיחים", וסרטו הקצר של שי לוי, "חזרה", שניהם משתתפים בתחרויות של "שבוע הביקורת" היוקרתי.

סרטו של יעיש, המועמד גם לפרס "מצלמת הזהב", מספר את סיפורו של צעיר מבת-ים שה פך לחסיד ברסלב לאחר מות אימו. מאז הוא "שומר" עם חבריו על השכונה מפני פריצות, ובעיקר מפני אלו שנתפסים אצלם כפולשים – שזה אומר ערבים וזרים. לאחר שהוא מתאהב בנערה חילונית, גיבור "המשגיחים" נאלץ לבחור בין הפנאטיות הדתית ודרך האלימות לבין האהבה והזוגיות. הסרט מציג תמונה של חברה משוסעת, אלימה וגזענית, ומעביר ביקורת נוקבת על כל אלימות שנעשית בשם הדת.» פסטיבל קאן 2012» המדריך המלא לסרטי הפסטיבל» קיצור תולדות השטיח האדום» הדיקטטור והשמלות: כך נפתח הפסטיבל» פסטיבל קולנוע דרום 2012 - כל הפרטיםלקראת הסרט, שנבחר לפתוח את פסטיבל קולנוע דרום, השתרך תור ארוך מחוץ למתחם האולמות. לפני ההקרנה הוצגו בפני הקהל השחקנים המרכזיים, אנשי הצוות והבמאי, שההתרגשות ניכרה בו. התגובות לסרט היו חיוביות ברובן, כאשר רבים ציינו את האלימות הרבה שמוצגת בו – לא רק פיזית, אלא גם, ואפילו בעיקר, מילולית.

בשיחה עם יעיש מיד לאחר ההקרנה הוא סיפר עד כמה התרגש מעצם המעמד, ואמר כי הוא מאוד סקרן לדעת איך יתקבל הסרט בישראל. על בחירת הנושא סיפר הבמאי, שמגדיר את עצמו כאדם דתי ובעצמו יליד בת-ים, כי "הז'אנר שאני חוקר הוא המיקס בין חוקי הרחוב וחוקי התורה והדת, הערבוב ביניהם. זה משהו שפשוט ראיתי וחוויתי בלי סוף בעיר שלי, בת-ים, וזה נושא שמרתק אותי".חכמת רחוב, מצלמת זהב. המשגיחים (צילום: יח"צ)

יעיש מאשר שהסרט לא עוסק רק בחברה הדתית, אלא גם בפלגים שלמים בחברה הישראלית הנגועים בגזענות קשה ובאלימות. יחד עם זאת, הוא אומר כי "אצל בן אדם דתי הקונפליקט הוא תמידי, יומיומי, יצר הרע מול יצר הטוב. אם אתה מכניס לזה גם את חוקי הרחוב והאלימות והעבריינות שיש בבן אדם, אתה מוצא נושא מורכב מאוד ומסקרן ביותר".

נראה שהביקורת העיקרית שלך היא כלפי אותם אנשים שמצדיקים אלימות בשם הדת, וכלפי המחשבה שעצם קיום המצוות הופך את האדם למוסרי יותר.

"נכון מאוד, כי בסופו של דבר השאלה היא מה התוצאה הסופית שלך. אתה יכול לקיים את כל המצוות שבעולם ובסופו של דבר להיות חריאט גדול,  ואז לא עשית בזה כלום. הגיבור עובר תהליך מאוד רציני של הבנה מה זו תשובה אמיתית, מה זו השגחה אמיתית - לא להיות המשגיח, אלא להבין שיש משגיח.

"זה לא סרט אנטי-דתי. הוא מעביר ביקורת, אבל הוא לא נגד הדת. להפך, הוא מאוד בעד הדת. הוא מיועד גם לדתיים וגם לחילוניים וגם נעשה בכוונה בצורה הזאת. אני עצמי בן אדם דתי, אז ברור שהסרט נעשה מתוך אהבה, אבל ביקורת יש תמיד על כל דבר".

צ'רלס סטון, המנהל האמנותי של שבוע הביקורת, סיפק כי מבחינתו, ישנן שלוש סיבות לקבל הסרט למסגרת היוקרתית. "הסיבה הראשונה היא שהקולנוע הישראלי ידוע במשך שנים, ובמיוחד בשנים האחרונות, כקולנוע שעוסק בנושאים מאוד אינטנסיביים ומעניינים, ומזווית ראייה מיוחדת במינה ומלאת רגש", הסביר סטון. "הסיבה השנייה היא האופן האישי והאותנטי שבו הסרט עוסק בנושא הקשה הזה. היו כבר סרטים ישראלים אלימים עם הרבה דם, אבל הדרך שבה הסרט הזה מדבר על הנושאים האלה היא שונה ומיוחדת, יש לו זווית אחרת. הסיבה השלישית היא שמאוד אהבנו את המיזנסצנה של הסרט. למדנו שהסרט כולו צולם בפחות משלושה שבועות, ובאמת מרגישים את האנרגיה הזו בתוכו. את הקצב של הסרט והבימוי, שיש בו אמירה ייחודית וטביעת אצבע, ובגלל זה הוא גם מועמד לפרס 'מצלמת הזהב'".משגיח מקרוב. מני יעיש על במת הפסטיבל (צילום: ארנון בן-דרור)

השיבה הקשה מהודו באותו אולם בו הוקרן "המשגיחים", הוקרן מיד לאחר מכן גם סרטו הקצר של שי לוי, "חזרה", יחד עם ארבעה סרטים קצרים נוספים שמתחרים על פרס הסרט הקצר המצטיין של שבוע הביקורת. בסרט אנחנו פוגשים את שי, בחור צעיר שחזר לישראל מטיול-אחרי-צבא בהודו לאחר שעבר התקף פסיכוטי קשה, ממנו קשה לו מאוד להתאושש. לא במקרה שמה של הדמות הראשית זהה לשמו של במאי הסרט – זהו תסריט בעל אלמנטים אוטוביוגרפיים ברורים.

"השם של הדמות הוא שלי והסרט מבוסס על הניסיון האישי שלי", גילה בתום ההקרנה לוי, בוגר מכללת מנשר לאומנות שיצר את הסרט כפרויקט הסיום של לימודי הקולנוע. "לפני כ-10 שנים, כשהייתי בהודו, עברתי תקופה פסיכוטית שהייתה תוצאה של התנסות בסמי הזיה. באיזשהו שלב במהלך לימודי הקולנוע שלי הבנתי שאני מאוד רוצה להתעסק בנושא המורכב הזה, אבל פשוט לא ידעתי איך לגשת לזה. זה היה תהליך ארוך מאוד ".

לוי תיאר את התופעה של אובדן עשתונות במזרח כתוצאה מסמים ככזו שהופכת כיום ליותר ויותר שכיחה בעולם המערבי. "זה מקרה אחד שמספר את הסיפור של תופעה רחבה מאוד שמתרחשת היום, ולא רק בישראל אלא גם באירופה. בתור מי שעבר את זה, זה היה מאוד מעניין בשבילי לחקור את הנושא הפסיכוטי".

לצד ההתמקדות בפסיכוזה ובהתמודדות האישית עם תהליך השיקום, לוי מתייחס גם למקומה של המשפחה הקרובה בסיטואציה הבלתי נתפסת של ילד-מבוגר שחוזר הביתה מפורק מבפנים, ומציג אותה כמנגנון לוחץ ומלחיץ, שלא נותן לגיבור אוויר לנשימה. "היה ברור לי שאני לא רוצה לדבר רק על שי ועל המאבק שלו לחזור לחברה, אלא גם להראות את המעגל הפנימי של המשפחה ואיך הם מתמודדים עם זה. כל הרגשות שיש להם - קודם כל אהבה, אבל גם המון כעס. וחוץ מהמשפחה, רציתי גם לבחון את החברה ביחס שלה לדבר הזה. במהלך כל הסרט ניסיתי להראות את שלושת המעגלים האלה".

בימים הקרובים יוקרנו בקאן גם "רסן", סרטה הקצר של אתי ציקו שהתקבל לתחרות ה"סינפונדסיון", ו"חדר 514" של שרון בר-זיו שהתקבל למסגרת AICD.

פסטיבל קאן 2012 - הסיקור המלא

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ