מניקול קידמן עד היאם עבאס: סיכום פסטיבל קאן

הפסטיבל עוד רגע מסתיים, בינתיים הגשם קפץ לבקר ואיתו הכוכבים הגדולים שסוף סוף מגיעים. בין סרט שערורייתי ומלא סצינות מין לסרט שמבקר את הקפיטליזם האמריקאי, השופטת היאם עבאס מדברת על תעשיית הקולנוע בישראל

אמנון דירקטור וארנון בן-דרור, קאן, עכבר העיר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אמנון דירקטור וארנון בן-דרור, קאן, עכבר העיר

מחר בערב יסתיים לו פסטיבל קאן 2012 וחבר השופטים יתכנס כדי להודיע על הזוכים בקטגוריות השונות, ובראשן פרס "דקל הזהב" היוקרתי המוענק לסרט הטוב ביותר. המהדורה הנוכחית של הפסטיבל התאפיינה באוריינטציה הוליוודית ומסחרית מן הרגיל, ובאלמנט נוסף: הגשם, שבדרך כלל נמנע מלפקוד את הריביירה בתקופה זו של השנה.» פסטיבל קאן 2012 - לסיקור המלא» סרט העירום של קריסטן סטיוארט» מיכאל האנקה מהפנט, בראד פיט מאכזב» ראיון: הנקמה המתוקה של מישל גונדרי» מריון קוטיאר מפילה מהרגליים» הסיפור העצוב על הבמאי האיראני והמפיצה הישראלית

עם סרטים כמו "Killing Them Softly", "The Paperboy", "On The Road" ו-קוסמופוליס, השטיח האדום הוצף השנה לא רק בטיפות, אלא גם בסוללת כוכבים בלתי נגמרת: בראד פיט, ניקול קידמן, ברוס וויליס, כריסטין סטיוארט, רוברט פטינסון וזק אפרון הם רק חלק קטן מהרשימה. דווקא הסרטים שעשו השנה את הדרך מהיבשת החדשה, לא היו אחידים ברמתם, וחלקם חסרו את ההיבט האיכותי אל מול ההיבט המסחרי המובהק שלהם.

מי שיקבעו את הזוכים בתחרות המרכזית יהיו שמונת חברי חבר השופטים, שבראשם עומד הבמאי האיטלקי נני מורטי, וביניהם נמצאת השנה גם השחקנית הפלסטינית-ישראלית היאם עבאס ("הכלה הסורית", "מינכן", "עץ לימון" "אזור חופשי"). בחירתה של עבאס - החיה כבר שנים עם בן זוגה בצרפת -  לתפקיד הרם מהווה בהחלט אות הערכה וכבוד, כשהיא חולקת את חבר המושבעים עם שמות כמו יואן מקגרגור וז'אן פול גוטייה.

כבוד השופטת: משנתה של היאם עבאס

"כאדם רב-לשוני ולהוט לתור את העולם, יש משהו אוניברסלי בהיאם עבאס", נכתב באתר של הפסטיבל על השחקנית שמסיימת בימים אלה את העבודה על סרט ראשון באורך מלא בבימויה. היא סיפרה בראיון רשמי לפסטיבל קאן על ההשפעה הרבה שהייתה לסטיבן שפילברג ואלחנדרו גונסלס איניאריטו, תיחתם שיחקה, על המעבר שלה לצד השני של המצלמה. "הם גרמו לי לחשוב", סיפרה. "יש לי דברים לומר, וסיפורים לספר, שהולכים מעבר לדמויות שלהן אני מעניקה את הנשמה ואת הלב שלי".

עוד דיברה עבאס על הקולנוע בראי הסכסוך הישראלי-פלסטיני. "בישראל יש כמה מקורות שמממנים סרטים, בעוד שפלסטיני יכול לפעמים להקדיש שבע שנים כדי לאסוף מספיק כסף", ציינה עבאס, והתייחסה גם להבדלים הנרטיביים בין הקולנוע הישראלי לזה הפלסטיני: "הסיפורים שונים. הפלסטינים רוצים לחלוק עם העולם נושאים שמשפיעים על החברה שלהם, בעוד הקולנוע הישראלי הולך מעבר לקונפליקט. הוא יכול לדבר על חלומות, על דברים שמעבר לפוליטיקה".  באמצע: היאם עבאס בשמלה לבנה, בכניסה לפרמיירה. פסטיבל קאן (צילום: AP)

שומרים את הטוב לסוף: הסרטים והכוכבים הגדולים

ובעוד הפסטיבל מתקרב לקיצו ואנשים מתחילים לעזוב את עיירת החוף הדרומית והרחובות הופכים לנעימים יותר לשיטוט, כוכבים גדולים רבים וגם כמה מהסרטים המצופים ביותר, נשמרו ממש לימים האחרונים. כך גם במקרה של "The Paperboy", בכיכובם של ניקול קידמן, זק אפרון, ג'ון קיוזאק והזמרת ואייקונת האפרו מייסי גריי.

סרטו של הבמאי הצעיר לי דניאלס, שמגיע בפעם השנייה לקאן לאחר שב-2009 זכה להצלחה רבה עם סרטו "פרשס", התברר לבסוף כמותחן אמריקאי חלול ובלתי-מלוטש. הסיפור מתרחש בסוף שנות ה-60 בדרום הגזעני של ארצות הברית, כאשר עיתונאי הומוסקסואל (מת'יו מקונוהי) מנסה להוכיח את חפותו של אדם שנאשם ברצח (ג'ון קיוזאק). חברתו של הפושע (ניקול קידמן), בלונדינית דרומית ורדודה, מסייעת לעיתונאי ובדרך הופכת למושא אהבתו הגדולה של אחיו הקטן (זק אפרון). יחד הם מצליחים לשחרר אותו מהכלא, אך מגלים מיד לאחר מכן את האסון שהמיטו על עצמם.

נדמה כי אליל הבנות אפרון התבקש להסיר את חולצתו ומכנסיו בכל הזדמנות אפשרית, ובכלל הסרט מכיל כמה סצנות פרובקטיביות במיוחד. אנחנו רואים את קידמן מאוננת וגונחת מול אהובה בביקור בכלא, ואפילו פותחת לבקשתו את רגליה א-לה שרון סטון; את קידמן משתינה על פניו של זק אפרון, את קיוזאק גומר לעצמו במכנסיים, את מייסי גריי מחקה את זק אפרון מאונן, את מת'יו מקונוהי עירום וחבול, כששרשרת סאדו-מאזו לגופו, וזו רק רשימה חלקית. הרבה יותר מזה לא היה במותחן במשקל נוצה הזה.

סרט מצופה נוסף שהוקרן לקראת סוף הפסטיבל, הוא הדרמה האפלה והסוריאליסטית "Cosmopolis", של הבמאי היהודי-קנדי דיוויד קרוננברג, בכיכובו של רוברט פטינסון ("דמדומים"). כמו סרט אחר שהוצג בתחרות, "Killing Them Softly", גם סרטו של קרוננברג מביא עימו ביקורת עזה על אמריקה הקפיטליסטית ועל תרבות הכסף של וול-סטריט. אחד הסרטים המצופים ביותר. קוסמופוליסבראיון שהתקיים עם הבמאי לאחר הקרנת הסרט, סיפר כי "הסרט מעלה את רוח הרפאים של הקפיטליזם. אנחנו כמעט ציטטנו באופן ישיר את המניפסט הקומוניסטי של קרל מרקס". פטינסון עצמו דיבר על העבודה עם הבמאי המוערך. "בדרך כלל במאים שואלים אותנו כל הזמן שאלות ומעייפים את עצמם. דיוויד, לעומת זאת, מקשיב לנו. הוא מבחין בהכל, אתם חייב להיות מאוד זהיר כשאתה מצלם איתו", אמר.

עוד סיפר פטינסון כי מיד התחבר לתסריט "בגלל שהוא היה מאוד לירי. הרגשנו שאנחנו שרים שיר. התסריט מציג עולם שאין בו שום הגיון, ושצריך להיות מטוהר".הוא סיפר על הקושי שהיה לו להכין את עצמו לתפקיד התובעני והמורכב: "העברתי 15 ימים במלון שלי בדאגה, לא ידעתי מה אני עושה. אז הלכתי לדיוויד לדבר איתו על הסרט, והוא אמר לי: 'בוא נתחיל ונראה כבר משם'. זה היה בלתי אפשרי להתכונן לדמות הזאת כמו שאני עושה בדרך כלל".

"7 ימים בהוואנה": מבטיח, אבל לא מקיים המסגרת השנייה בחשיבותה בקאן, "מבט מיוחד", הציגה לקראת סוף הפסטיבל סרט יוצא דופן בשם "7 ימים בהוואנה", המורכב למעשה משבעה סרטים קצרים של בימאים שונים. כולם מתרחשים ביום אחר מימות השבוע וביחד מרכיבים שבוע שלם. שמות הבימאים מבטיחים רבות - בניסיו דל טורו, גספאר נואה, לוראן קאנטה, פבלו טראפרו, חוליו מדם, חואן קרלוס טאביו והבמאי הפלסטיני אליה סולימאן - אבל התוצאה מאכזבת.

הסרט נולד מתוך רצון לחקור את העיר ולגלות אותה, והוא אכן מצליח להציג תמונה עכשווית של העיר האקלקטית והמיוחדת הזאת. אבל אם לומר את האמת, הוא לא מצליח לעשות הרבה יותר מזה. למרות הכישרון הרב של אותם בימאים, רוב הסרטונים היו מאוד בינוניים ובנאליים: כל מיני סיפורים קטנים על אנשים מוכי צרות, שבסופם האהבה מנצחת. יופי.

נקודת האור היחידה הייתה סרטו הקצר של הבמאי סולימאן, שהיה - ואין פה כל הטייה הנובעת מתקינות פוליטית - המוצלח ביותר מבין השבעה ואף זכה למרבית השבחים. בסרט משחק סולימאן בתפקיד עצמו - פלסטיני שמגיע לכמה ימים להוואנה לצורך פגישה בשגרירות הפלסטינית. עד הפגישה הוא מסתובב ברחובות, במלון ובמבנה השגרירות ופשוט מתבונן בעיר שסביבו בעייני זר. זהו סרט שנון והומוריסטי, בעל אמירה ונקודת מבט מיוחדות של אדם שפוגש לראשונה עיר חדשה.

פסטיבל קאן 2012 - לסיקור המלא

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ