Gay in a Day: מחוברים, גרסת הקהילה הגאה

יאיר הוכנר ביקש מהומואים ולסביות לתעד יום אחד בחייהם, וגילה שכשאתה שולח אחרים לצלם את הסרט שלך, אתה לא תמיד מקבל את מה שרצית. גייז אוף אואר לייבז

גיא ארליך, עכבר העיר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
גיא ארליך, עכבר העיר

איך נראים החיים של הומו תל אביבי עכשווי? “Gay in a Day”, פרויקט תיעודי מסקרן של יאיר הוכנר והפסטיבל הבינלאומי לקולנוע גאה TLVFest שבראשותו, מנסה להדגים. הסרט, שמצוי בשלבי עריכה סופיים בימים אלה, הוא מקבץ קטעים שצולמו על ידי אנשים שונים בקהילת הלהט”ב ביום ספציפי, שמבקש להראות לנו משהו מהחיים הלהט”ביים בישראל של זמננו. התוצאה הסופית תוקרן לראשונה בפסטיבל TLVFest הקרוב, שייערך ביוני בסינמטק. » פסטיבל הקולנוע הגאה 2012» הפסטיבל הגאה מוקיר את איתן פוקסאיך יצא? מרגש, אבל – לדברי הוכנר – לא מספיק פוליטי, בלשון המעטה. “הרעיון לפרויקט הגיע מהסרט ‘Life in a Day’, בהפקתו של רידלי סקוט, שבו אנשים שונים מרחבי העולם התבקשו להעלות קטעי יוטיוב מהחיים שלהם ביום ספציפי”, מספר הוכנר, “רציתי ליצור ורסיה כזו גם אצלנו, ולבקש מאנשים לתעד יום אחד בחייהם. הכל נעשה סביב השאלה מה זה אומר להיות אדם להט”בי בישראל, אבל לא כל הסרטונים עונים במפורש על השאלה הזו. הסרט הוא בעצם מונטאז’, אין כאן עלילה עם התחלה־אמצע־סוף, אלא ניסיון לבנות תמונה שנותנת פרספקטיבה כלשהי על הקהילה”.החומרים שהגיעו היו אישיים ודי יומיומיים – זוגיות, דיבורים, טיולים עם הכלב, ארוחה משפחתית. “אחד מהדברים שהכי בלטו לי הוא ההיעדר של חומרים פוליטיים”, אומר הוכנר, “אולי זה בגלל שאנשים שמגדירים עצמם פוליטיים מתנגדים לפסטיבל, שמקבל תמיכה ממשלתית ולכן מתויג אצלם כמיינסטרימי ופסול. בעיני ממש חבל שהעניין הפוליטי לא קיבל יותר מקום בסרט, זה ממש ביאס אותי”.זוגיות במקום הפגנות. Gay in a Day (צילום: מתוך הסרט)סקס פוליטי ניסית להזמין אנשים שיותר פעילים פוליטית להשתתף?“ודאי. פירסמתי כל הזמן סטטוסים בפייסבוק וביקשתי שאם מישהו הולך ביום שהוכרז כיום הצילומים להפגנה או לשטחים אז שיתעד, אבל לא קיבלתי כלום. אולי זה אומר משהו על הקהילה. אולי הקהילה מתעניינת בחיי היומיום הפשוטים יותר מאשר במציאות הפוליטית־חברתית הרחבה. זו לפחות התמונה שעולה מהסרט”.אולי גם זו אמירה פוליטית?“יש כאן בהחלט אמירה, והיא שהקהילה לא מתעניינת בפוליטיקה ובחברה. בעיני זה קצת עצוב, כי אני יודע שזה לא כך. ועם זאת, הצילומים נקבעו ל־11 בנובמבר, אותו יום שבו נערכה ההפגנה של הנשים השרות, ככה לא נראית ערווה  – זה היה אז בדיוק בלב העיסוק בהדרת נשים – אבל אף אחד לא שלח תיעוד מההפגנה, והנושא לא קיבל שום התייחסות בקטעים המצולמים. הסרט יהיה כיפי להתבוננות והוא בהחלט מרגש, אבל אין בו עיסוק פוליטי־חברתי”.אבל הקהילה לא מנותקת חברתית או פוליטית. בהפגנות הקיץ, למשל, היה ייצוג להט”בי נכבד.“נכון, אבל זה בין השאר כיוון שהיה אופנתי ומגניב ללכת להפגנות. הרי מסיבות שנערכו בשבת התחילו בכוונה בשעה מאוחרת מהרגיל כדי לאפשר לאנשים ללכת להפגנה. אבל השאלה החשובה היא לא אם השתתפנו או לא, אלא אם למדנו מזה משהו. האם הקהילה התעוררה והחלה לפעול בסוגיות מעבר למאבק לפונדקאות? כרגע לא. וההיעדר הזה מקבל גם ביטוי, כאמור, בסרט. למעט סצנה אחת שבה אשה טרנסית מספרת על חייה ועל הקשיים הכרוכים בהם, שאר חומרי הסרט הם קטעים נעימים ויפים שמציגים שגרה רגועה וטובה. האם זו באמת תמונת המצב? לא. אולי אנשים פה לא מודעים למציאות הפוליטית והחברתית, או שהם מקבלים אותה כגזירת גורל ומרגישים שאין סיכוי להיאבק בה. אין לי מושג. אבל העובדה היא שחומרים טעונים פוליטית לא נשלחו אלי. אני, באופן אישי, קיוויתי שהסרט יהיה הרבה יותר פוליטי. אולי יהיו צופים מעטים שישימו לב להיעדר הזה וישאלו עליו שאלות, אבל רוב האנשים פשוט ייהנו, יצפו בתמונות יפות מהחיים בתל אביב ויתרגשו – בדיוק כשם שאנחנו נהנים לצפות בדרמות חברתיות ופוליטיות מבלי להסיק מהן מסקנות על חיינו כאן ועכשיו. סרטים לא משנים עולם, אין להם את הכוח לייצר שינוי חברתי. וזה נכון גם בהקשר של קולנוע קווירי. נכון, יש פריחה של קולנוע להט”בי בשנים האחרונות, אך האם הציבור הישראלי מסיק את המסקנות? אני לא בטוח”.

הצצות וחרמות בסופו של יום, ואולי דווקא בגלל שהוא לא מאוד פוליטי, הסרט מבוסס על הצצה לחיים הפרטיים של אנשים מן המניין – עניין שהולך חזק בשנים האחרונות. “כן, יש פה מציצנות, וצריך להגיד בהקשר הזה תודה לכל מי שהסכים לחשוף משהו מחייו האישיים”, הוכנר לא מתנצל, “אנחנו חיים בעידן שבו החשיפה לגמרי מוגזמת, אבל בסרט הכל הרבה יותר מכובד. אין שום דמיון לסדרות כמו ‘מעושרות’”.הזכרת שיש בסרט קטע ששלחה טרנסית. מה לגבי שאר הקטעים? רוב השולחים היו הומואים?“הרבה הומואים שלחו קטעים, כן, אבל דווקא הלסביות נתנו בראש, ויש נוכחות לסבית מסיבית. זה מאוד משמח אותי שהלסביות שולטות בסרט. יש גם כמה קטעים של דראג קווינז”.קיבלת תכנים בעייתיים שהיית צריך לסנן?“לא היו תכנים בעייתיים במובן של סקס או עירום, ולשמחתי לא קיבלנו חומרים פוגעניים. עיקר הקטעים שלא נכנסו לתוצר המוגמר היו בעייתיים מבחינה טכנית – הסאונד לא היה טוב או שהתמונה היתה מטושטשת”.געגועים לדיים עדנה. Gay in a Day (צילום: מתוך הסרט) כשהתחלת לעבוד על הסרט אמרת שהקהילה לא מאוחדת ושמטרת הסרט היא, בין השאר, להראות שאנחנו קהילה אחת. אתה מרגיש שהצלחת?“במידה מסוימת כן. הסרט מראה שלמרות שאנחנו קהילה שמורכבת מהמון קבוצות וטיפוסים אנחנו קהילה. האם הוא יהפוך אותנו לקהילה מאוחדת וחזקה? אני לא חושב. אנחנו מאוד מפולגים ומפוצלים”.בשנה האחרונה הפסטיבל שלך נאבק ביוזמה של מועצת הקולנוע לאפשר רק לפסטיבלים עם תקציב גבוה מחצי מיליון שקל לקבל תמיכה. זה עבד?“קיבלנו מהם תמיכה השנה, אבל פחות מזו שקיבלנו בשנה שעברה. לא הגשתי ערעור, כי הובהר לי שאם אעשה זאת נקבל אפילו פחות. שלחתי מכתב עם שאלות שמבקשות לברר את הסיבות לקיצוץ, אך טרם קיבלתי תשובה. חברי מועצת הקולנוע יוזמנו גם השנה לפסטיבל, ואני בטוח שכמדי שנה גם הפעם הם לא יגיעו. אם לומר את האמת, לדעתי הם פשוט לא חושבים שמה שאנחנו עושים זה פסטיבל קולנוע. אני אשמח אם הם לפחות יגיעו ויראו שיש אלפי צופים ועשרות הקרנות, שאנחנו גדלים משנה לשנה ושהגיע הזמן להתייחס אלינו ברצינות ולתמוך בנו כפי שתומכים בפסטיבלים גדולים אחרים, גם אם הם קאנוניים יותר מאיתנו או מקבלים יותר חסויות”.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ