די.וי.די: שרליז ת'רון כמו שעוד לא ראיתם

אחרי שהכניסו ילדה בת 16 להריון, היוצרים של "ג'ונו" הכניסו את שרליז ת'רון לראש של ילדה בת 16. עם טרנינגים של "הלו קיטי" ומאווים קינקיים ביותר, "תקועה" יוצר הזדהות לא רצונית עם גיבורה מטורפת שדוהרת לעבר כישלון בלתי נמנע

אורון שמיר, עכבר העיר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אורון שמיר, עכבר העיר

עמיתי המבקרים, ואני עמם, נוטים להרבות ולהתלונן על התעמרות מפיצי הסרטים בסחורתם באמצעות מתן שמות עבריים בלתי אפשריים, לעתים קטלניים, שגורמים לך למות מצחוק. עוד קובלנה ידועה ומוכרת של מבקרי קולנוע נוגעת לגניזה של סרט כזה או אחר, או אי הבאתו ארצה של פרויקט מדובר. במקרה שלפנינו, אין לי טענות כלל, למרות שהיו אמורות להיות. זאת משום שהיעלמותו מלוח ההקרנות של "Young Adult" הצילה אותו מאחד השמות המשפילים שניתנו לסרט בשפת הקודש. ועדיף סרט אחד פחות בקולנוע, למרות הציפייה הארוכה עד לבואו אל מדפי הספריות, מאשר תרחיש שבמהלכו מישהו ניגש אל הקופה ומבקש כרטיס אחד ל...תקועה. אז מכיוון שהוא רק תוכנן לצאת בארץ באופן מסחרי, אך לא קרה הדבר, אפשר פשוט לשכוח את המילה הזאת ולהישאר עם הלעז.» שרליז ת'רון טובה מדי לאוסקר» למה הוליווד מסרבת להתבגר?גיבורת הסרט היא מייביס גארי (שרליז ת'רון כמו שטרם ראיתם אותה), בחורה שכנראה עדיין תקועה בתיכון. אז היא היתה מלכת הכיתה של עיירה קטנה, עם השיער הכי יפה ועלם חמודות תלוי תמיד על זרועה. היום היא סופרת צללים של סדרת ספרי פנטזיה לנערות קלות דעת, בסגנון דמדומים, שנוסעת במיני קופר ומחביאה בתיק היוקרתי כלבה זעירה. אל חייה הריקניים מתפרצת הזמנה למסיבה לכבוד הולדת התינוק החדש של אהובה לשעבר, באדי סלייד (פטריק ווילסון). מייביס משכנעת את עצמה שזו בעצם קריאה נואשת לעזרה ונוסעת לבקר בעיירת הולדתה המשמימה, כאשר עדיין תקועה לה בראש המחשבה שבעצם היא ובאדי נועדו זה לזה. היא לא מתבלבלת נוכח העובדה שבאדי נשוי באושר או עוצרת ומקשיבה להפצרות של דמויות מעברה, כמו מאט פריהוף (פייטון אוסוולט), נער שהתעללו בו והפך במרוצת השנים למתבודד מריר. לא משנה כמה המציאות תנסה לשכנע אותה אחרת, מיבייס נשארת תקועה.לא מתבלבלת. תקועה:ללכת עד הסוף את הדמויות בעלות השמות המיוחדים והרצונות הקינקיים בראה התסריטאית דיאבלו קודי, זוכת האוסקר על ג'ונו. מי שביים את הסרט ההוא, ג'ייסון רייטמן, שב לשתף עמה פעולה גם הפעם, אחרי הפסקה שבמהלכה עבדו בנפרד. בתווך היא כתבה את סרט האימה הלא מוערך דיו "Jennifer's Body", והוא את הדרמה האוורירית תלוי באוויר. איחוד הכוחות שב ומוציא את המיטב משניהם - קודי היא יוצרת שנוטה ללכת עד הסוף עם הרצונות שלה ומסתכנת באיבוד הקשר עם הקהל. רייטמן, לעומתה, נוטה יותר למיינסטרים ולסיפוק צורכי הצופים שלו, לעתים באופן מאולץ משהו. יחדיו הם חתומים על סרט שמצליח גם ללכת למקומות קיצוניים למדי, אבל גם לעצור רגע לפני שהוא נהיה אפל מדי.זהו מקרה מייצג של "סרט דמות", שבו הגיבורה והסרט מקבילים זה לזה בכמה דרכים. ראשית, אין שום ספק שמייביס חיה בסרט. השגרה שלה אינה דומה לחייהם של האנשים הפשוטים, אלא יותר לאיזה חלום משעמם למדי של נוחות ושפע נטולי מאמץ. המניעים והצידוקים שלה למעשיה הם כה אגוצנטריים, עד כי אין ברירה אלא להאמין שזו האמת שלה, מופרכת ככל שתהיה. כלומר, היא לא סתם מספרת לא מהימנה, אין לה ברירה אלא להיות כזו, במסגרת סרט העוסק בתוויות חברתיות והעמדות פנים. הקבלה זו מאפשרת לסרט להצדיק כל התרחשות בלתי סבירה במהלכו, כמו למשל האירוע המכונן שגורם לגיבורה לצאת למסע הבלתי מתקבל על הדעת.למעשה, חוסר ההיגיון של מייביס כה עקבי, עד כי אין אלא לקבל אותו כסוג חדש של היגיון. ת'רון מצליחה לחלץ מעצמה דמות חד פעמית, באחת ההופעות הכנות והפגיעות ביותר שלה. אוסוולט תומך היטב מאחור ומספק את הרציונל הדרוש כדי לצלוח סרט שלם בחברתה של מייביס גארי. סרט שלכל אורכו ברור לצופים בו שהגיבורה המטורפת שלו עומדת להיכשל במשימתה ולצאת הכי פאתטית שאפשר, אבל להריע לה בדרך. הכל תוך כדי שמנקר כל העת הספק הבריא - אבל מה אם היא תצליח?

הסרט נצפה באדיבות האוזן השלישית

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ