מניפה את הדגל: נטלי עטיה פורצת גבולות

פרויקט מיוחד: אחרי 30 שנה של חלומות על קולנוע ופרצופים מול המראה, נטלי עטיה כותבת על המאבק הפנימי סביב "אודם"

נטלי עטיה, עכבר העיר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
נטלי עטיה, עכבר העיר

אחרי קיץ של הבטחות וחורף של אכזבות, מנסה המחאה החברתית להרים שוב את ראשה. בפרויקט מיוחד מניפים שורה של אנשי תרבות את הדגל שלהם, כדי שלצד מדיניות כלכלית שפויה יותר, נוכל ליהנות גם מתרבות טובה ומגוונת בהרבה.

אני מניפה את דגל הלא דגל. כלומר הוא מתנהג כמו דגל, נראה כמו דגל ואפילו קוראים לו דגל אבל הדם שדבוק בו הוא פרטי, המלחמות על שמו הן תהליכים רבי שנים של התפתחות והבנה וצבעיו זוהרים אבל גם דהויים עם אדום, כחול, הרבה ירוק וכשחולמים יש שם צהוב גם. אין בדגל שלי אנשים מתים, אבל יש בו חיים  - אלה שאני טווה. לא סובלת דגלים אחרים.זה קרה מוקדם. הייתי בת 4, עם שיער שחור ארוך ופוני. תמיד היה לי פוני. אמא שלי אהבה פוני, ואני לא הכרתי משהו אחר. כשהייתי מסיימת את המקלחת  ביום של חפיפת השיער, הייתי נעמדת מול המראה שבחדר, ומשחקת: פעם ילדה שלקחו לה את אימא, פעם אישה שנפרדת ופעם את עצמי מותחת פרצוף אלסטי שבורחת ממנו לשון.אודם היה כבר אז. רק שלקח לאינעם, דמותי בסרט של יהונתן סגל, 30 שנה עד שהגיעה לידיי כתסריט. אינעם הייתה כתובה כמו רימון, גם הפרי וגם הנפץ. אדומה, חכמה ויפה, משפריצה-מכתימה וכשמושכים לה חזק - מתפוצצת. עונג של תפקיד, שרק פיתח רעב לעוד תפקידים עם בשר .שנים רציתי לגלם את הדמויות המדויקות ששיחקתי פעם מול המראה. זה לקח זמן. כמעט 30 שנה עברו. אולי היו אלה הפחדים שלי שעיכבו, אולי העדפתי לישון ואולי לא הצלחתי לגעת במי שהיה צריך לבחור. כך או אחרת, באודישנים לאינעם זה קרה. ואין תענוג גדול יותר עבורי מאשר כשהדמות ואני הופכות להיות שלם. זה רגע של קסם. היוונים קראו לו קתרזיס, אבל אני לא קוראת - לפעמים, מיד אחרי האקשן, הרגע הזה בא לבד.רעב לתפקידים עם בשר. אודם:אז ארזתי מזוודה, את הילדים השארתי בידיים טובות ועליתי על מונית למטוס שלקח אותי ללונדון - שם צולם חצי מהסרט. צפופים ישבנו ארבעה ישראלים, או אולי שני ישראלים ושתי פלשתינאיות. כפיר שהפיק בפועל, לארה עוזרת הבמאי, קלרה חורי זוגתי לסרט ואנוכי.  בשלב ההוא לא ראיתי שום צורך לחלק או להגדיר. עבורי היינו שתי שחקניות, עוזרת במאי ובמאי מישראל, שהולכים לצלם סרט בחוץ לארץ וגם לעשות שופינג מטורף בימי החופש. רק מאוחר יותר, דווקא שם, ישראל הפכה לנושא בוער בשיחות ביני לבין קלרה - החצי השני שלי בסרט, שחקנית אמיצה,יפה ואצילה. זכיתי להתבונן בה מהצד משילה דעות קדומות שלה עצמה ושל החברה ממנה באה, ומשחקת בדיוק מופתי את דמותה של לארה. הלא נפש האדם היא נפש בכל שפה, לאום, מגדר, זהות וצבע. וכשתי נערות במסיבת פיג'מות, התחלנו להזיז קירות. כל אחת והקיר שלה.באחד הימים, לפני הצילומים, כשנסענו יהונתן ואני ברכב, ביקשתי ממנו שיארגן לי סיור בבית חולים לחולי נפש - כדי שאוכל לחוות קצת יותר מאינעם המתפוררת. יהונתן סובב את ראשו אלי ואמר בחצי חיוך: "את לא צריכה, נטלי, הכול כבר נמצא בך". חשבתי לעצמי שמישהו שאינו שחקן עלול היה להיעלב , אבל אותי זה חיזק. אני לא יודעת מה הבאתי למסך בשביל האנשים שצפו בו. אם הלכתם הביתה עם הסרט מסתובב בראש, או אם השארתם אותו בקולנוע. אני לא חושבת על איש כשהמצלמה נדלקת. אולי דווקא אז, אני זוכה לחוות את מה שבודהא מתאר -  לחיות את הרגע, וזה מזכך.כל אחת והקיר שלה. נטליה עטיה וקלרה חורי (צילום: מתוך "אודם")בקיץ 2011, בפסטיבל ירושלים, חלקתי את פרס השחקנית הטובה עם מורן רוזנבלט, שמגלמת בסרט את אינעם הצעירה. מאז ששבתי ארצה מהצילומים , עברו עלי ימים מעוננים: משבר גדול בא והציף לי את הבית ואולי גם בגלל זה, באותם צהריי שישי חם כשמפיקת הפסטיבל דרשה ממני בקולה הנמרץ להגיע תוך שעה לירושלים, הבנתי  שאולי בפעם הראשונה בחיי מישהו ראה את הילדה בת ה-4 עם הפוני, זו שעושה פרצופים למראה. למרות הצלחתו של הקולנוע הישראלי בעולם, עדיין קשה לייצר תקציבים עבור סרטים. פשרות וכיפופים נעשים כאן על ידי יוצרים. כמעט כל טלפון שמגיע אלי היום מאנשי הפקה של סרט מסתיים במילים "אה, אבל זה סרט דל תקציב", כאילו קולנוע טוב ודלות הפכו להיות שותפים להצלחות, ובשביל לייצר רגעי קסם צריך לאכול בבית לחם דמיוני .עוני מצטלם טוב על המסך, אבל גם סדר וארגון טוב יכולים להפוך את התעשייה לטובה יותר ומכניסה יותר. אולי בפעם הבאה שאפתח את תיבת המייל שלי, אמצא מכתב המיידע על הפקה בעלת תקציב, בצירוף תסריט על אישה גדולה מהחיים  - בדיוק כמו בקולנוע.

נטליה עטיה היא שחקנית ומגישת טלוויזיה ישראלית. סרטה האחרון "אודם" הוקרן השנה בבתי הקולנוע, ובקרוב יגיע לספריות הוידאו.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ