הסיפורים מאחורי סרט ההמשך של יוסי וג'אגר

רגע אחרי שירדו מהשטיח האדום, איתן פוקס, אוהד קנולר ועוז זהבי סיפרו לחן חדד את כל הפיקנטריה סביב הפקת "הסיפור של יוסי" 

חן חדד, עכבר העיר, ניו יורק
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
חן חדד, עכבר העיר, ניו יורק

"מאז 'יוסי וג'אגר' ישראל השתנתה הרבה ורצינו להגיד על זה משהו", אומר הבמאי איתן פוקס ל'עכבר העיר'. "הסרט לגמרי מבטא את השינוי בחברה הישראלית. היא הרבה יותר פתוחה, הרבה יותר מקבלת. יש איזו הבנה של כולנו שזו לא חברה אחת, זה לא 'אנחנו' במובן הזה שכולנו אותו הדבר. יש בסרט שלנו גיי גאה, קצין בצבא הישראלי, וזה לא היה קורה בתקופתי - 10 שנים קודם". עם השינויים שחלו ב-10 השנים האחרונות, פוקס גם מודע לכך שסצינה של שני גברים מתנשקים לא בדיוק נחשבת פרובוקטיבית כיום, אבל חולק איתנו. "אני אף פעם לא מונע על ידי הצורך לייצר פרובוקציות", הוא מסביר. "הצורך הוא לבטא תחושות אותנטיות ומציאות אותנטית שלי. לפעמים לבטא גם פערים בין המציאות והחברה שבה אני חי, ובין המציאות הפנימית שלי או של חברי הקרובים, הקהילה שלי, ובאמת עכשיו המרכיב הלכאורה פרובוקטיבי פחות קיים".

» הסיפור של יוסי» "לאוהד קנולר יש שפתיים מאוד רכות"

ואכן, סצינת הסקס של אוהד קנולר ועוז זהבי מצטיירת כאינטימית יותר מאשר פרובוקטיבית. ובכל זאת, אין ספק שהסצינה, שמתחילה בנשיקה ומסתיימת בעירום מלא מצד זהבי ועירום טיפה חלקי יותר מצד קנולר, דרשה משני השחקנים להיחשף הן פיזית והן רגשית. זהבי מצידו מספר על הרכות שביטא כאשר גילם את דמותו של תום: "אני חושב שיש משהו הרבה יותר עדין והרבה פחות מתאמץ בתפקיד שאני עושה כאן. הדמות שאני מגלם הוא לא 'שאקל'. זו לא דמות שיש לה פאנץ' ליין ושזוכרים גם 30 שנה לאחר מכן, אלא טיפוס יותר רך וזוהר". זהבי מתאר את סצינת הנשיקה בינו ובין קנולר, ומגדיר את שפתיו של הכוכב שלצידו כ"רכות ומתוקות". "זו כמו נשיקה רגילה, רק עם הרבה יותר שיער פנים", הוא מוסיף בחיוך רחב. קנולר מספר לצופים האמריקאים שצבר כבר נסיון בתחום ואומר "זהו הסרט השלישי שלי ושל איתן, ולכן זו הסצינה ההומוסקסואלית השלישית בחיי". לשאלה מי מנשק טוב יותר - יהודה לוי או עוז זהבי - מספק קנולר תשובה מתחמקת ועונה בחיוך: "אני".

הסרט מדגים את השינוי בחברה הישראלית. איתן פוקס בניו יורק (צילום: חן חדד)

הזדמנות שנייה

"הסיפור של יוסי" (שיעלה לאקרנים בישראל ב-17 במאי), נכתב על ידי איתי סגל (את התסריט לסרט הראשון כתב אבנר ברנהיימר) ומגולל את חייו של יוסי עשור לאחר שגילם מפקד פלוגה קשוח שניהל רומן סוער עם ג'אגר (יהודה לוי), קצין ששירת תחתיו במוצב בדרום לבנון. כעת הוא רופא לב מסור, שמשקיע את כל זמנו בעבודה. הבדידות ואהבת העבר עדיין רודפים אותו, וכאשר באחד הימים מופיעה בבית החולים אמו של ג'אגר (אורלי זילברשץ בנאי) לבדיקה, השדים מהעבר צפים אל פני השטח, והצורך לחשוף בפניה את מערכת היחסים שניהל עם בנה משנה את חייו. פוקס מספר לצופים מה גרם לו להחליט שהיום, 10 שנים לאחר "יוסי וג'אגר", הגיע הזמן לשוב לדמותו של יוסי. "בסרט הקודם השארנו אותו במצב כל כך רעוע, עצוב וטראגי", הוא נזכר, "ורציתי לחזור אליו ולהציל אותו". פוקס ממשיך ומודה "אני מצאתי שגם אני נשארתי בהרבה מקומות לא טובים בחיי, ורציתי לעזור גם לעצמי, להציל את עצמי דרך הסרט".

למרות השאיפה לספק ליוסי הזדמנות שנייה, פוקס מספר שהתהליך כלל לא מעט ויכוחים עם קנולר בנסיון לשכנע אותו לשוב לסרט ההמשך. "הרעיון לסרט ההמשך התחיל כאשר אוהד ואני ישבנו לקפה לחשוב על פרוייקטים. לשנינו היו שנים קשות מסיבות שונות, והחלטנו להכניס את זה פנימה לסרט". "היו הרבה ויכוחים מצד אוהד", הוא צוחק, "אבל בסוף הגענו למשהו טוב".

האמריקאים מתים עליו. אוהד קנולר בניו יורק (צילום: חן חדד)

שמו של יהודה לוי עולה שוב עם השאלה האם פוקס שקל להחזיר את הכוכב לסרט החדש באמצעות זכרונות או פלאשבקים שיעמיקו את הקשר בין הסרט החדש למתרחש ב"יוסי וג'אגר". "אנשים דחפו אותנו להשתמש הרבה בפלאשבקים", מודה פוקס, "אבל התעקשתי שלא לעשות את זה. הסרט החדש מקשר למה שהתרחש בסרט הראשון אבל בכל זאת עומד בפני עצמו".

בין סאות'לנד לתמרות עשן

עם סיומה של הקרנת הבכורה של "הסיפור של יוסי" בפסטיבל טרייבקה, ניגשו צופים אמריקאים לעוז זהבי ואמרו לו "אתה ג'וד לאו הצעיר". צופים נוספים שעמדו בתור לשוחח עמו מהנהנים מיד בהסכמה ומכריזים כי עשה עבודה נפלאה בסרט החדש. זהבי מחייך בתודה ונראה כנרגש מהמחמאות והחום המוערפים עליו באולם הקולנוע רחב הידיים בצ'לסי שבניו יורק.

זהבי, שזוכה להצלחה בארה"ב עם תפקידים בסדרה "סאות'לנד" ובעיבוד האמריקאי לתמרות עשן, מתחיל לסמן טריטוריה בהוליווד בזכות עצמו, אך נדמה שהוא מעדיף את ההשוואה לג'וד לאו על פני שאלות חוזרות ונשנות על איך זה להיכנס לנעליו של יהודה לוי. "נשמע לי נורא מלחיץ להגיד 'להיכנס לנעליים של מישהו אחר'", הוא אומר. "אני לא עובד ככה. איתן סיפר לי על התפקיד ועל כך שזה בעצם סיפור אחר. אנחנו מנסים לספר כאן על חיים של בן אדם והמקום הזה הגעתי לסרט".

חוזרים בפעם השנייה. קנולר ופוקס בניו יורק (צילום: חן חדד)

גם קנולר, שכבר רגיל לסטטוסקופ על הצוואר בזכות תפקידו כרופא בסרוגים, זוכה לתגובות נלהבות מהקהל, שזוכר היטב את הדמות שגילם ב"יוסי וג'אגר". רגע לפני שהוא עלה על השטיח האדום, הסתערו על קנולר מעריצים אמריקאים שהגיעו עם פוסטרים של דמותו מהסרט הראשון וביקשו שיחתום עליהם. הרגע הזה מסמל עד כמה סיפור האהבה שבסרט הראשון נגע לליבם של האמריקאים, ועד כמה הם נלהבים מההזדמנות לקבל הצצה נוספת לחייה של הדמות שהוא מגלם. "יוסי וג'אגר הצליח מאוד בארצות הברית", אומר קנולר ומוסיף בהומור, "בעיקר בשכונה הזו, צ'לסי" (הנחשבת כמעוז הקהילה הגאה בניו יורק). למרות זאת, הוא מכריז שבעיניו "כולם יכולים להיות הקהל של 'יוסי'. עשינו סרט שאנחנו אוהבים ומאמינים בו, ורצינו לומר דברים שחשובים לנו, וכל עוד עובדים מהמקום הזה מוצאים קהל שמזדהה עם הסרט".

הסרט, שפתח את התחרות הרשמית של טרייבקה, מהווה סגירת מעגל הן עבור קנולר, שזכה כאן בזמנו בפרס השחקן המצטיין ושב כעת לפסטיבל המוערך  - והן עבור פוקס, שערך בפסטיבל לפני עשור את הבכורה האמריקאית של "יוסי וג'אגר". פוקס שואל את הסובבים אותו אם הוא נראה מתוח, ומודה שברף שמ-1 עד 10, הוא נמצא באותו הרגע ב-11. למרות המתח, נראה שפוקס מרגיש כאן לגמרי בבית. "אני נורא אוהב את טרייבקה", הוא אומר. "נולדתי בניו יורק, זו הפעם השלישית שלי בפסטיבל, והתחלנו איזשהו מעגל איתם, עם 'יוסי וג'אגר', 'הבועה' ועכשיו עם 'יוסי'".

פוקס מוסיף שלמרות המפגש עם מייסד הפסטיבל רוברט דה נירו ושלל כוכבים נוספים, האווירה בטרייבקה נינוחה ונעימה בעיניו, בהעיקר בהשוואה לפסטיבלים אירופאים כמו קאן, ונציה וברלין, אותם הוא מתאר כ"'Stuck Up'"."איך אגיד את זה בשפה עממית ישראלית וקצת גסה? אלו הם פסטיבלים שלכולם יש מקל של מטאטא בתחת", הוא צוחק ומכריז, "פה זה לא נכון, טרייבקה זה פסטיבל נורא כיפי". פוקס מספר שהמפיצים הבינלאומים ניסו לדחוף את הפרמיירה לפסטיבל קאן, אבל החום שמרעיפים על הסרט בטרייבקה סייעו לו להחליט לשוב לפסטיבל. "אמרתי להם שבמקום בו יש כל כך הרבה אהבה, יכולים לצמוח רק דברים מאוד טובים". "אני מודע לכך שזה קצת רומנטי, קצת סנטימנטלי", הוא מוסיף, "אבל כך אני מרגיש".

פסטיבל כיפי. צוות "יוסי" בפסטיבל טרייבקה בניו יורק (צילום: חן חדד)

אמריקה מאוהבת

פוקס סיפר לא פעם בראיונות ש"הסיפור של יוסי" הוא סרטו האישי ביותר, והדבר ניכר בנאום הפתיחה שלו רגע לפני הפרמיירה, בו הוא מתייחס לסרט כאילו היה ילדו הפרטי. "אין לי ילדים, אבל אני מרגיש כמו אבא ששולח את הילדים שלו לקולג', או במקרה שלנו לצבא. כל הורה רוצה שמישהו יאהב ויקבל את הילדים שלו כמו שהם, ואני מקווה שתפתחו את ליבכם ומוחכם לילד האהוב שלנו". עם תום הסרט מתברר שאפשר להירגע. האמריקאים מאוהבים בפוקס, ומכנים אותו בטרייבקה "פנטסטיק מיסטר פוקס" (קריצה לשם סרטו של הבמאי המוערך ווס אנדרסון). גם לאחר הקרנת הסרט ניצלו צופים רבים את זמן השאלות ותשובות בכדי לפזר שלל מחמאות על הבמאי. פוקס הנרגש עונה בחיוך כי "בהחלט היה שווה לשוב לטרייבקה" וזוכה למחיאות כפיים נלהבות מהקהל.

אחת השאלות שמטרידות את קהל הצופים האמריקאים נוגעת לאופן שבו מיוצגים ההורים בסרט, בין אם נוכחים בו (הוריו של ג'אגר) ובין אם נעדרים (הוריו של תום). קנולר מספר שהצורך שהתעורר ביוסי לספר את הסוד להוריו של ג'אגר הוא מעין חוב שיוסי חייב לג'אגר. "הוא מבין שאם הוא לא יספר להוריו של ג'אגר על מערכת היחסים ביניהם הוא בעצם בוגד בו ובזיכרונות שיש לו ממנו", הוא אומר, "והוא זקוק לחשיפה הזו כדי להמשיך בחייו". פוקס מוסיף כי נושא ההורים הוא עדיין מאוד מורכב ורגיש בחברה הישראלית בכלל ובסרט פרט. הוא מספר לצופים כי "לדור המבוגר בישראל מאוד קשה להתמודד עם העובדה שיש שזו לא ישראל שהם גדלו בה, והוריו של ג'אגר צריכים להתמודד עם הטרגדיה של אובדן בנם, וגם לגלות שהם לא יודעים עליו דבר".

גם זהבי מוצף בשאלות דומות בנוגע להחלטתו של תום, הדמות שהוא מגלם בסרט, להיות הומוסקסואל גאה בצבא ולהתנהל בפתיחות עם חבריו ועם הסובבים אותו, ובכל זאת להסתיר את זהותו המינית מהוריו. זהבי מסביר כי "תום מייצג את הישראלי הגיי הנאור, אבל כשאיתן ואני דיברנו על התסריט, חשבנו שיהיה מעניין שהוא לא יספר להורים כי גם לו יש חולשות וכי בסופו של דבר החיים קצת יותר מסובכים". פוקס מוסיף את נקודת המבט שלו ומדגיש שעבור ההורים בישראל, יציאה מארון של ילדיהם היא עדיין נושא רגיש. "אני מכיר המון היפסטרים בתל אביב שאומרים ש'להיות הומוסקסואל זה לא אישיו'", הוא מספר. "אבל אני לא מאמין להם. בכל מה שנוגע להורים זה אישיו, ולא רציתי שתום יהיה טוב מדי מכדי להיות אמיתי". רגע לפני שהאולם מחשיך פוקס רומז, ספק בצחוק ספק ברצינות, על מפגש אפשרי נוסף בעוד עשור, ומכריז כי אולי תום יספר בהמשך הדרך להוריו על זהותו האמיתית "ואולי הוא יעשה זאת בסרט השלישי". 

בקרוב בארץ, "הסיפור של יוסי":

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ