מכת בחורות: הגיבורות החדשות מרביצות במקום לנשק

באיחור אופנתי, מישהו בהוליווד הבין שהגיע הזמן לתת לנשים להוביל את הסרט במקום לעשות מורל לשרירן הראשי המזדמן. אור סיגולי יצא לבדוק איך זה קרה, ולמה הן נדרשות לוותר על הליפסטיק

אור סיגולי, עכבר העיר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אור סיגולי, עכבר העיר

בקרוב מאוד, ההצלחה המאסיבית של משחקי הרעב תהפוך אותו לאחד משלושת הסרטים המרוויחים ביותר בהיסטוריה של הקולנוע בכיכובה של אישה. אם יעקוף "משחקי הרעב" את אליס בארץ הפלאות, ג'ניפר לורנס תהפוך לגיבורה הראשונה של שוברי הקופות שלא חולקת את המסך עם גבר, כפי שעושות קייט וינסלנט בטיטאניק וקירסטן סטיוארט בסרטי דמדומים. אבל מעבר לעובדה שקטניס אוורדין, גיבורת "משחקי הרעב", היא נערה, יש עוד משהו ששווה להתייחס אליו: היא מרביצה והורגת. שלא כמו רוז (קייט וינסלט) ובלה (קירסטן סטוארט), שהן גיבורות רומנטיות יותר מאשר גיבורות פעולה.אם קטניס הייתה גיבורת הפעולה היחידה של השנה, היינו יכולים לפטור אותה ואת הסרט כעניין נקודתי. אבל במבט רחב על סרטי 2012, אין ספק שמשהו, אי שם בישיבות ההפקה של האולפנים הגדולים, משתנה. לקטניס מצטרפות שתי השלגיות של מראה מראה – הסיפור האמיתי, ושלגיה והצייד, הסוכנת החשאית הקטלנית של בגידה כפולה, והנסיכה מרידה בסרט הבא של אולפן האנימציה פיקסאר, אמיצה. » משחקי הרעב - כל הפרטים ומועדי הקרנה» איך הפכה ג'ניפר לורנס מטום בוי לסמל מין?» טיטאניק תלת מימד - כל הפרטים ומועדי הקרנה» מה עבר על ליאו מאז שהתנגש בקרחון?» מראה מראה – הסיפור האמיתי - כל הפרטים ומועדי הקרנהעורפת תפוחים. שלגיה והצייד:

מישהו בהוליווד כנראה קלט פתאום שבנות הן פלח אוכלוסיה חשוב. וכשאני אומר חשוב אני מתכוון מכניס הרבה כסף. אם משקיעים בזה רגע אחד של מחשבה, זה נשמע די הגיוני. לבנות יש הרי שליטה לא רעה על הארנק של ההורים, ומעבר לכרטיסים לקולנוע הן גם קהל קנייה מצוין של מרצ'נדייז כגון דיסקים, בובות, תיקים ויומנים. סרטים לקהל צעיר נשי אמנם הופקו תמיד, אבל עד כה הם היו סרטים רומנטיים ורכרוכיים בסגנון "אחוות הג'ינסים", "היומן" ו"קרוסרודס" עם בריטני ספירס. אז מה בעצם השינוי שהפך את הנערות לקהל יעד מצוין גם לסרטי פעולה והרפתקאות?

כשאמנדה סייפריד ניצחה את ג'יימס קמרון הסרט הראשון שצריך לעלות בדיון הוא בלי צל של ספק "דמדומים", שמאז 2008 גרף כ-400 מיליון דולר ממכירות ברחבי העולם, וזה עוד לפני יציאתו לדי.וי.די. מעבר לכך ש"דמדומים" הוא סרט בכיכובה של נערה שמיועד לנערות, הוא גם בוים על ידי אישה. וזה בכלל יוצא דופן. "דמדומים" הוא במהותו דרמה רומנטית. זה נכון שיש שם ערפד וסצינת אקשן ארוכה לקראת הסוף, אבל הדגש, הניתן כבר בחלקה הראשון של הסאגה, ברור: סיפור האהבה חסר הסיכוי בין בת אדם ליצור בן כמה מאות בשנים. קטעי הפעולה (שלמרבה הפלא היו סבירים למדי בסרט הראשון) יועדו כנראה בעיקר לבנים, כדי שיחזקו את ההצלחה של הסרט בקופות. מעבר לסצינת פעולה בסרט השלישי בסדרה, "ליקוי חמה", בשאר הסרטים קטעי האקשן הוזנחו, כי כבר לא היה בהם צורך. הנערות הפכו את הסדרה להצלחה כל כך גדולה שהיוצרים התמקדו בהן והשאירו את הבחור שמלווה אותן לקולנוע, אם היה כזה בכלל, מחוץ לתמונה.

אך ההבנה האמיתית נפלה על הוליווד בפברואר 2010. בסוף 2009 דחק אווטאר, סרט התלת מימד של ג'יימס קמרון, את "טיטאניק" מכס הסרט המרוויח בכל הזמנים. במשך שבעה שבועות תמימים הוא הוביל את רשימת שוברי הקופות. אבל אף סרט לא יכול להישאר במקום הראשון לנצח (אם כי חודשיים, במונחים של שוברי קופות, זה די קרוב לנצח) והיה ברור שמתישהו, מישהו יהדוף אותו. אבל מי זה יהיה? סוף ינואר ותחילת פברואר הם לא תאריכי יציאה פופולאריים במיוחד. זו התקופה העייפה בין תום עונת סרטי האוסקר לבין תחילת סרטי הקיץ. עד שנת 2010, פברואר היה החודש בו האולפנים זורקים החוצה את הסרטים שהם לא מאמינים בהם, בתקווה שעונת המלפפונים תביא קהל לסרט כברירת מחדל. מתוך ארבעת הסרטים העלילתיים שיצאו בשבוע הראשון של פברואר, אף סרט לא היה אמור להשאיר חותם כלכלי או אומנותי על עולם הקולנוע. אבל דווקא בשבוע הזה, "אוואטר" הודח על ידי סרט חדש.

יפה ורדופה. קירסטן סטיוארט בדמדומים שחר מפציע 2: ג'ון היקר היה הסרט שזכה בכבוד. דרמה רומנטית על פי ספרו של ניקולאס ספרקס בכיכובם של אמנדה סייפריד וצ'אנינג טאטום.  עלות הסרט עמדה על 25 מיליון דולר (לצורך ההשוואה, עלות "משחקי הרעב" עמדה על 75 מיליון) ובסופו של דבר הוא הרוויח כ-80 מיליון בארצות הברית בלבד, ומעל 110 מיליון בעולם. "ג'ון היקר" איננו סרט פעולה ואין בו בני נוער שמקיאים זה על זה או מבצעים פעולות מגונות במאפים. זהו סיפור אהבה, מהסוג בו אתה אמור לבכות בהתחלה, באמצע ובסוף.

אפשר לחשוב על הרבה סיבות בגללן דווקא הסרט הכי שונה בנמצא מ"אוואטר" הוא הראשון שנכנס לראש הטבלה מזה חודשיים. אחת מהן היא ריאקציה: אחרי כל כך הרבה אקשן בתלת מימד, הקהל חיפש אלטרנטיבה בדמות סרט רגוע ורגשני. מכיוון שלא היה הרבה מה לראות בקולנוע, "ג'ון היקר" היה אופציה ראויה. הקהל הנשי כנראה מרד נגד "אוואטר", ושכנע את בני הזוג ללכת להצטרף למרד. "אני שרדתי בשבילך שלוש שעות של אקשן עם יצורים כחולים", וודאי אמרו נשים רבות לדייט הקבוע, "עכשיו אתה הולך לבוא אתי לסרט שאני רוצה לראות". אחרי "החתונה היוונית שלי" ו"סקס והעיר הגדולה", "ג'ון היקר" הפיל את האסימון סופית: הקהל הנשי הוא קהל חזק ששווה להשקיע בו. וכך קרה.

במחיר הנשיות אבל כמו בשאר הדברים, החיזור של האולפנים אחרי בנות העולם טומן בתוכו מורכבות ואפילו בעייתיות מסוימת. לכאורה, הבנות הוכיחו סופית שהן מסוגלות להחזיק על כתפיהן לא רק קומדיות רומנטיות אלא גם סרטי אקשן לכל דבר. על פניו, זוהי הצלחה ושינוי בתפיסת הנשיות בעולם שעל המסך, ואולי, בשעה טובה, גם בעולם שמחוצה לו. ועם זאת, עוד לא הגיעה העת לצאת בקריאות צהלה פמיניסטיות מכיוון שכדי שבחורה תוכל להיות גיבורת אקשן היא צריכה קודם כל לוותר על דבר אחד: הנשיות.

המשותף לכל גיבורות האקשן שמגיעות אלינו השנה הוא שבשלב מוקדם מאוד הן נאלצות לזנוח את כל מה שמאפיין אותן כנשים (לפחות על פי התפיסה הגברית השולטת) ולהתחיל להתנהג כמו בנים. שזה אומר להכניס מכות, להתפלש בזוהמה ולוותר – לפחות בהתחלה – על כל פן רומנטי. אפילו הילדה הבריטית המתוקה שיצר לואיס קרול בספרו "אליס בארץ הפלאות" הייתה צריכה לשים על עצמה שריון ולחסל דרקון במערכה האחרונה של האדפטציה של טים ברטון. על פי הסרטים האלה, העצמאות אינה נטועה בצורך להיות אישה אמיתית, אלא בהכרח להיות כמו הבנים. בשביל להחזיק סרט, גם תלמה ולואיז היו צריכות להרוג ולהתאבד.

מי אמר שנשים לא יודעות לנהוג? תלמה ולואיז, הסוף:

הוליווד אולי עושה מאמצים כדי להביא את הקהל הנשי לקולנוע, אבל בדרך גם מלמדת אותן שלהיות אישה זה לא מספיק. הבעיה העיקרית היא שזה הולך להם לא רע. סוף סוף לבנות יש עוד גיבורות להזדהות עימן, אך מהו תג המחיר? הסרטים אולי מיועדים לנשים אך נעשים על ידי גברים שתפיסת עולמם אינה בהכרח מתקדמת בצורה יוצאת דופן.

אפשר להבין את זה רק מהצצה ברשימת שוברי הקופות של כל הזמנים בארצות הברית: כדי למצוא שם סרט שאשכרה בוים על ידי אישה צריך לרדת למקום ה-88. אתם יכולים לנסות לנחש באיזה סרט מדובר, אבל אין לכם סיכוי. זהו "אלווין והצ'יפמאנקס: ההמשך" שבויים על ידי בטי תומאס. "דמדומים" של קת'רין הארדוויק מזדנב אחריו, במקום ה-127 בלבד.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ