בלעדי: אמילי בלאנט, הבריטית הנכונה בהוליווד

היא אנגליה יפה ומוכשרת שפרצה לתודעה כשנישקה בחורה והלבישה את השטן בפראדה, וכעת מאיימת לעקוף את קארי מאליגן מימין. ראיון עם אמילי בלאנט, שמדגמנת אינטימיות מפתיעה עם יואן מקגרגור ב"לדוג סלמון בתימן"

נטע אלכסנדר, ניו יורק, עכבר העיר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
נטע אלכסנדר, ניו יורק, עכבר העיר

הסיכוי לקבל משחקנים הוליוודים תשובה כנה על מונוגמיה ומערכות יחסים דומה לסיכוי שיאיר לפיד מתפעל בעצמו את עמוד הפייסבוק שלו. אבל מכיוון שלדוג סלמון בתימן, סרטו החדש של לאסה הלסטרום ("תקנות בית השיכר", "שוקולד")  בכיכובם של אמילי בלאנט ("השטן לובשת פראדה"), ויואן מקגרגור ("טריינספוטינג", בגינרס) עוסק ביכולת האנושית להגשים חלומות בלתי אפשריים, התעוררה לרגע האשליה שאולי בכל זאת הם יסכימו לזנוח בבית את קלישאות יחסי הציבור. כשמקגרגור נשאל בריאיון בניו יורק מדוע הוא נמשך לדמויות שהפחד הגדול ביותר שלהן הוא להיתקע לנצח בתוך קיום בורגני ומונוטוני, הוא מחייך ומודה שאלפרד – הגיבור של "לדוג סלמון בתימן" – אמנם כלוא בנישואים כושלים, אבל הוא (מקגרגור) עצמו דווקא נשוי באושר, ואין דבר שהוא אוהב יותר מלבלות זמן איכות עם אשתו וארבעת ילדיהם. בהתחשב בטבעת הנישואים המאסיבית במיוחד שהשחקן הסקוטי המצליח עונד על אצבעו, נראה שהמונוגמיה הולמת אותו היטב.» לדוג סלמון בתימן - כל הפרטים ומועדי הקרנה

גם השחקנית הבריטית אמילי בלאנט, שמככבת לצדו של מקגרגור, נהנית לדגמן מונוגמיה: ביולי 2010 היא התחתנה עם השחקן ג'ון קרסינסקי ("המשרד", "החבובות") בטקס "צנוע" באיטליה שכלל חברים קרובים כמו ג'ורג' קלוני, מאט דיימון ומריל סטריפ. בריאיון בלעדי ל"עכבר העיר" בניו יורק, כשהיא לבושה בחולצת כפתורים שקופה וחצאית צרה בגזרה גבוהה, היא לא מפסיקה להצחיק את מקגרגור ומצליחה להוכיח שאפשר לייצר כימיה אמינה וסוחפת גם בין שני אנשים נשואים באושר. "ברגע ששני אנשים חולקים תשוקה לאותו חזון – ובעיקר כשמדובר במשהו בלתי אפשרי לכאורה – יש חיבור מיידי ואפשרות ליצירת אינטימיות", היא אומרת בתשובה לשאלה על הפער בין הדמות התוססת שהיא מגלמת לבין הדמות האפרורית שמגלם מקגרגור, ומספקת הסבר אפשרי גם לחיבור שנוצר בין השחקנים שמאחורי הדמויות. הדג הכי חמוד במשרד. אמילי בלאנט עם בעלה, ג'ון קרסינסקי (צילום: AP)

לגייס את מיסטר ג'ונס

לבלאנט ולמקגרגור היה לא מעט זמן לעבוד על הכימיה ביניהם: "לדוג סלמון בתימן" צולם בשלושה סטים שונים באנגליה, סקוטלנד ומרוקו (שתפקדה על תקן תימן). בזמן שמקגרגור מגלם את ד"ר אלפרד ג'ונס, מומחה לדיג שנשוי לאישה קרייריסטית (או בהוליוודית: דמות נשית שלאף אחד אין מושג במה היא עובדת אבל היא כל הזמן לחוצה ובאופן כללי מתנהגת כמו גבר, כך שאין פלא שבעלה בוגד בה), בלאנט מגלמת את הארייט - אשת יחסי ציבור צעירה ויפה שמנסה לגייס את ג'ונס לפרויקט שאפתני שמטרתו לייצא את הספורט הבריטי של דיג סלמון לתימן המדברית. זה אומנם נשמע מופרך, אך מכיוון שמדובר בחזון של שייח' תימני (בגילומו של השחקן המצרי עמר וייקד, שמשום מה מתואר בתיק העיתונות כ"ג'ורג' קלוני של המזרח התיכון") הוא מציע להכפיל את משכורתו הנוכחית של ג'ונס במשרד הממשלתי האפרורי שבו הוא עובד. ג'ונס, מדען אפרורי במשבר גיל העמידה עם אובססיה משעשעת לדגים שמנסה להתחבר ל"דור היוטיוב" בעזרת צילומי תקריב שבהם דגים מנסים לאכול זה את זה, טוען בתחילה שהפרויקט גובל בפיגור ובחוסר הבנה בסיסית של תכנון סביבתי. לרוע מזלו, אחרי אירוע טרור שבו כוחות בריטים פגעו במסגד באפגניסטן, יועצת התקשורת של ראש הממשלה הבריטי (קירסטין סקוט תומאס) מחפשת נואשות אחר ספין שיאפשר לה להסיט את האש התקשורתית לכיוון אחר ומתאהבת במה שהיא מכנה "סיפור חדשות חיובי מהמזרח התיכון".

מכאן ואילך העלילה הולכת ומסתבכת כשאלפרד והארייט נשלחים ביחד לאחוזתו של השייח' בתימן, מבלים מספר שבועות בניסיון לבנות סכר ולהבין איך ניתן להביא עשרת אלפים דגי סלמון חיים מבריטניה לתימן וגם שוקעים לתוך מערכת יחסים בלתי צפויה - עד כמה שמערכות יחסים בין גבר נשוי בגיל העמידה לצעירה יפהפיה הן בלתי צפויות בקולנוע הוליוודי.

לשחק את האהבה כשבלאנט נשאלת מה גרם לה להתאהב בתסריט משונה כל כך, היא עונה שהיא החליטה לקחת חלק בפרויקט אחרי שקראה עשרה עמודים בלבד. "למען האמת", היא אומרת, "ההורים שלי אף פעם לא מתערבים בהחלטות שלי. אבל במקרה הזה הם קראו את הרומן של טורדיי וממש נהנו ממנו, אז הם אלו שאמרו לי שאני חייבת לשחק בסרט". הספורט הלאומי החדש. לדוג סלמון בתימן:

בניגוד לספר עליו מבוסס התסריט, שמזניח את הרומנטיקה לטובת ביקורת סאטירית חריפה על ממשלתו של טוני בלייר, מרכז הכובד של הסרט מונח על מערכת היחסים המורכבת שמתפתחת בהדרגה בין הראייט הצעירה והמוחצנת לד"ר ג'ונס הביישן. כמו בסרט, גם בריאיון המשותף של השניים הם מפגינים אינטימיות ופרגון הדדי ולא מפסיקים להשלים משפטים זה לזו בדרגות משתנות של מבטא סקוטי (מקגרגור) ובריטי (בלאנט). כשהיא נשאלת האם יש הבדל מבחינתה בין גילום דמות הטרוסקסואלית כמו הראייט לבין גילום דמות לסבית כמו טאמסין (הדמות שהיא שיחקה בסרט שפרסם אותה, "קיץ של אהבה" מ-2004), בלאנט עונה בשלילה. "נהניתי לשחק את טאמסין ובהחלט יכול להיות שבעתיד אגלם שוב דמות של לסבית", היא אומרת, "אבל כשחקנית זה לא משנה. אתה פשוט משחק את הדמות ואת האהבה שהיא חשה לדמות אחרת. זה רגש אנושי וצריך למצוא דרך לבטא אותו במשחק". כמו ברוב הריאיון, מקגרוגר (שגילם לאחרונה דמות הומוסקסואלית באני אוהב אותך פיליפ מוריס) לא מתאפק וקוטע את בלאנט כדי לציין "אני ממש רוצה לשחק לסבית. זה סוג של חלום עבורי. אני רק מחכה לתסריט הנכון". בלאנט מצידה לא נשארת חייבת וממשיכה "אולי יום אחד אני אשחק גבר הומוסקסואל".זרים בהוליווד ייתכן שהכימיה המשכנעת בין שני הגיבורים נובעת גם מהעובדה שמקגרוגר ובלאנט הם זרים בהוליווד, ושניהם הגיעו לתעשייה אחרי קריירות משחק מרשימות בסקוטלנד ובבריטניה. מקגרוגר פרץ לתודעה בעיקר בזכות הבמאי דני בויל, שליהק אותו ל"חברים לרצח" (1994), "טריינספוטינג" (1996) ו"חיים לא רגילים" (1997), ומאז הפך לשחקן הוליוודי מהשורה הראשונה עם תפקידים בהפקות ענק כמו מלחמת הכוכבים: אימת הפאנטום, "מולן רוז" ו"מלאכים ושדים".

גם בלאנט החלה את קריירת המשחק שלה בסרטים בריטים ופרצה לתודעה בדרמת ההתבגרות "קיץ של אהבה". ב-2005 היא קטפה את גלובוס הזהב על משחקה בדרמת הטלוויזיה "בתו של גדעון", ושנה לאחר מכן היא קפצה לליגה של הגדולים עם תפקיד משני ב"שטן לובשת פראדה" לצד מריל סטריפ ואן הת'אוויי. מאז היא הפכה לאחת השחקניות הצעירות הבולטות בהוליווד, לצד קארי מאליגן ("דרייב", בושה) וחברתה הטובה הת'אוויי. אחרי לא מעט תפקידי משנה, היא עברה למרכז הבמה ב"ויקטוריה הצעירה" ובדרמה הקומית הבלתי שגרתית "סאנשיין בע"מ". סוג של חלום. אמילי בלאנט עם נטלי פרס ב"קיץ של אהבה" (צילום: מתוך הסרט) במבט לאחור, בלאנט מסבירה שהאפשרות לשחק מבחינתה נראתה במשך שנים חלום רחוק כמעט כמו לדוג סלמון בתימן. "כל כך הרבה אנשים חולמים על קריירת משחק ולא מצליחים לממש את התשוקה הזו, שאני בהחלט מרגישה ברת מזל", היא אומרת, "מהבחינה הזו היה לי קל להזדהות עם התשוקה של הארייט לדחוף פרויקט שלכאורה אין בו שום היגיון ואין שום דרך לממש אותו".   ואכן, אחד המכשולים העיקריים שעומדים בדרך למימוש החזון הגרנדיוזי של השייח' התימני הוא היחסים הדיפלומטים הבעייתיים בין בריטניה לעולם המוסלמי והשאלה האם מפגש מאולץ כל כך בין ענף ספורט בריטי לתרבות מוסלמית יכול בכלל להתקיים. הפער בין התרבויות התבטא גם בעובדה שתימן אסרה לצלם את הסרט בשטחה וכל הסצנות ב"תימן" צולמו למעשה במרוקו. לדברי בלאנט, העבודה על סטים בשלוש מדינות שונות – אנגליה, סקוטלנד ומרוקו – היתה חוויה אינטנסיבית אך חיובית מאוד, בעיקר בזכות התמיכה של הלסטרום. "הוא במאי רגיש שאוהב מאוד שחקנים", היא אומרת, "הניסיון שלו מאפשר לו לתת לשחקנים מספיק מרחב כדי לעשות ניסיונות בסביבה מאוד תומכת". "וכמובן שהיה לך גם פרטנר מופלא", מקגרוגר אומר בחיוך, ובלאנט עוקצת אותו בחזרה: "כן, טום (מיסון, שמשחק חייל בריטי שהארייט יוצאת איתו) הוא שחקן מעולה". להזדקן כמו פאלמר למרות העלילה התמוהה במקצת, שמתבססת על רב המכר "לדוג סלמון בתימן" מ-2006 של פול טורדיי, בזכות התסריט המתוחכם של סיימון בופוי (שעיבד גם את"נער החידות ממומביי" ו-"127 שעות", וכיום עומל על תסריט להמשך של משחקי הרעב) והבימוי של הלסטרום, "לדוג סלמון בתימן" הוא יצירה אינטליגנטית שחורגת  מהשטאנץ' ההוליוודי, רגע לפני שהיא גולשת למחוזות הקיטש בסצינות הסיום הבלתי אמינות. רומנטיקה במקום פוליטיקה. מקגרגור ובלאנט על הסט (צילום: יח"צ) הסרט, שעולה ב-12 באפריל לאקרנים בארץ, קוטף עד כה ביקורות מעורבות. לצד מבקרים שהתרעמו על כך שהתסריט מתמקד בצד הרומנטי של העלילה בעוד שהרומן המקורי עוסק בעיקר תככים פוליטיים, היו מי שהתענגו על המשחק המשובח של צמד הכוכבים. ב"לוס אנג'לס טיימס" נכתב כי "לדוג סלמון בתימן הוא פנטזיה מענגת שאין צורך לקחת אותה יותר מדי ברצינות", ואילו סטפן הולדן מה"ניו יורק טיימס" ציין כי הטיפול של הלסטרום ובופוי בחומרי הגלם "משול לאלכימיה, או לפחות להפיכת מלח לסוכר".גם אם עוד לא ברור אם הסרט ייהפך ללהיט מפתיע או יתרסק בקופות, למקגרוגר ובלאנט אין סיבות לדאגה, שכן לשניים פרויקטים חדשים בקנה: בקרוב אפשר יהיה לראות את בלאנט מככבת בסרטו של ג'ייסון סיגל ("החבובות", "איך פגשתי את אמא", "לשכוח את שרה מרשל") The Five Year Engagement, ולאחרונה היא סיימה להצטלם לסרטו הבא של  ריאן ג'ונסון ("בריק", "האחים בלום"), מותחן מדע בדיוני בו היא משחקת לצד ברוס ויליס  וג'וזף גורדון-לוויט. מקגרגור מצידו לוהק לאחרונה לסדרת הטלוויזיה המדוברת של נואה באומבך ("גרינברג"), "התיקונים", המתבססת על רב המכר של ג'ונתן פרנזן. כשהם נשאלים אילו עוד חלומות נותר להם להגשים, שניהם פורצים בצחוק. לדברי מקגרוגר: "אחרי שראיתי את כריסטופר פלאמר  זוכה באוסקר לפני חודש (על תפקידו ב"בגינרס" לצד מקגרוגר), הבנתי שמה שאני באמת רוצה זה להיות בריא וצלול מספיק כדי להמשיך לשחק גם בגיל שמונים". בלאנט מהנהנת בהתלהבות ומוסיפה: "זה יהיה מדהים אם זה יקרה, אבל אתה חושב שמישהו עוד ייתן לנו תפקידים?".    

לדוג סלמון בתימן - מועדי הקרנה

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ