ראיון: הצד האפל של שרלוט רמפלינג

בסרט על חייה, שרלוט רמפלינג ישבה על כוס יין עם פול אוסטר וסיפרה למה בגיל 59 הסכימה להצטלם בעירום. בראיון לעכבר העיר היא מספרת על המפגש עם וודי אלן, הריחוק מהוליווד ומה קורה כשהבן שלך מחליט לביים את אמא

ליאה לוין, עכבר העיר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
ליאה לוין, עכבר העיר

בשנות השבעים, בבית מלון פריזאי, וודי אלן ושרלוט רמפלינג נפגשו לכוס יין. "הוא בדיוק סיים מערכת יחסים עם דיאן קיטון ועדיין לא התחיל את הקשר עם מיה פארה, וזה היה רגע מעניין". רמפלינג מחייכת. "הוא הושיב אותי בחדר ושאל: 'תסכימי להיות האישה המושלמת שלי?'. לא יכולתי להעלות על דעתי מי זו האישה המושלמת של וודי אלן. אז הוא אמר שהאישה המושלמת צריכה להיות נוירוטית לחלוטין, ואני אמרתי 'אז כמובן!'. באותה תקופה זה התאים לי בול. היה לנו פלרטוט אפלטוני נפלא, עם עצמי כאידיאה שלו". הבוקר (שלישי), במרכז תל אביב, שרלוט רמפלינג נכנסת לחדר ומבלי להוריד את משקפי השמש מודיעה שהיא הולכת להכין תה. לארץ היא הגיעה כאורחת של פסטיבל הקולנוע הצרפתי – ובכל זאת, בריטית. היא רזה מאוד, במקטורן לבן, מכנסי עיפרון שחורים ומבטא שמשנה גוונו מצרפתי לאנגלי, את ביקורה הראשון בישראל היא פותחת בהכרזה המבודחת "אני כל כך מדויקת כי אני בריטית. הצרפתים לא מדויקים בכלל". האמירה הזו משעשעת במיוחד על רקע העיכוב של רמפלינג – שבגלל מחלה הגיעה לארץ 24 שעות אחרי התכנון המקורי, להקרנת חגיגית של הסרט הדוקומנטרי "המבט" (שיעלה הערב  בשעה 21:15 בסינמטק ירושלים). "המבט" אינו סרט דוקומנטרי רגיל. אין בו פלאשבקים לזיכרונות ילדות או מעקב ליניארי אחרי חייה הפיקנטיים של השחקנית (מגורים בשלישיה עם דוגמן צרפתי, לדוגמא) או של הפילמוגרפיה העשירה: החל מ"מתחת לחול", של פרנסואה אוזון, "נשיקות צרפתיות" ו"למינג" וכלה ב"מלנכוליה" של לארס פון- טרייר  ותפקיד אורח חריג ב"סטריט דאנס 3" הקליל . במקום כל אלו, "המבט" כולל מפגשים, לרוב על כוס יין, של רמפלינג עם דמויות כגון הצלם פטר לנדברג המשוחח איתה על חשיפה, או הסופר פול אוסטר – אותו היא משתפת בפחדי התקמטות העור והזדקנות הנפש. עם האמן יורגן טלר, שצילם אותה בעירום לקמפיין אופנה ב-2004, רמפלינג מתפייטת על נושא הטאבו, ובנה הבכור – הבמאי ברנבי סאות'קומב – מדבר איתה על משפחה ועל בית.  זקנה, עירום וטאבו. "המבט":

את הסרט ביימה אנג'לינה מקארונה, אבל רמפלינג שלטה עד הפרט האחרון. על המסך היא מדברת על השאיפה להיות אדם עצמאי, לא שופר לביטוי חזונם של אחרים, והדבר ניכר בחוסר הפשרנות שרמפלינג הפגינה בנוגע להפקת הסרט. "אני לא אדם שתלטני, למרות שאתם בטח חושבים שכן", היא אומרת בראיון לעכבר העיר אונליין. "נכון, בחוזה של הסרט היה סעיף שקובע שיש לי את המילה האחרונה לגבי הכל. בדרך כלל אני לא עד כדי כך פדנטית, אבל הפעם הייתי חייבת לדעת שהסרט יהיה פורטרט נאמן למקור, ורק אני יודעת איך הפורטרט הזה נראה. אמרתי לעצמי שאם המהות לא עוברת, אני צריכה לשרוף את הסרט. אני גאה מכדי לשאת סרט עלי שלא מספיק דומה למי שאני. אבל בפועל, שיניתי מעט מאוד.     

"יש משהו מלחיץ בזה שמציעים לעשות עליך סרט. מנסים לומר לי שזה הסוף?", הוא אומרת בחיוך. "אני רוצה לחשוב שיש לי טייק מקורי על החיים, ורציתי לעשות משהו חריג. הדרך שלי לחשוף את עצמי היא באמצעות שיחות עם אחרים. אני זו שהציעה את הקול התיאטרלי".  

הכל נשאר במשפחה הטייק של רמפלינג על החיים, כפי שהיא מכנה את זה, הוא אכן מקורי. היא נולדה באנגליה לציירת ולספורטאי אולימפי, גדלה בפנימיה, בגיל 17 התחילה לדגמן, ולמסך הגדול פרצה בסרט האייקוני "נערה ושמה ג'ורג'". בגיל 67, ברזומה שלה יש מעל לחמישים סרטים ותפקידים טלוויזיוניים מרכזיים, והיא נחשבת לאחת השחקניות המכובדות באירופה.  בדרך לשם רמפלינג נישאה לשחקן בריאן סאות'קומב, סיפור אהבה שצד את עינה של התקשורת כשהשניים חלקו דירה עם דוגמן צרפתי במה שפורש כמנז'-א-טואה לכל דבר. "זה נכון, גרתי עם שני גברים, אבל לא בצורה מינית", התייחסה לכך רמפלינג בראיון עיתונאי בשנות השבעים. רמפלינג וסאות'קומב התגרשו תוך ארבע שנים, ובנם המשותף – ברנבי, גדל להיות במאי שבסרטו האחרון ביים את אמא.  סרטו של רמפלינג הבן,"I, Anna", יוקרן בישראל בפסטיבל חיפה הקרוב, ורמפלינג לא שוללת את האופציה להגיע לארץ לביקור נוסף. "לעבוד עם הבן שלי כבמאי היה נפלא כי הייתה בזה הרבה נשמה. הוא היא מתוק ומגונן, בלב הוא נשאר הבן שלי בכל רגע ורגע, אבל כלפי חוץ הייתי צריכה להתייחס אליו כבמאי. והוא במאי טוב!".

מבט מרענן. רמפלינג (צילום: יח"צ)

רמפלינג לא בנתה את עצמה בתור האישה הטובה. ב"מלנכוליה", הברכה שדמותה מעניקה לבתה ביום חתונתה הוא "תהני מזה כל עוד את יכולה". ב"למינג", אחת הסצינות הזכורות היא זו בה רמפלינג שופכת יין על הפנים של בעלה.

העבודה שלך מתוארת כ"יפה ואפלה". זה משהו שמופיע בתסריט או שאת מביאה מעצמך?"זה שילוב. במאים בוחרים בי כי יש לי צד אפל שאני לא תמיד מודעת אליו, אבל הוא נחשף מהר. האמת היא שאני גם מצחיקה, הסרטים הראשונים שלי באנגליה היו קומדיות. אבל הצד האפל שלי אכן יוצא בסרטים. בימאים נמשכים לצד האפל, וזה בסדר".

אמרת כמה פעמים שאת לא אוהבת את הוליווד. עם אילו במאים כן היית רוצה לעבוד?"זה לא שאני לא אוהבת את הוליווד, אלא שהוליווד לא מתאימה לי. אני אירופאית מאוד באישיות שלי, ומה שאני אוהבת לעשות לא עושים בהוליווד. עם לארס פון-טרייר שיתפתי פעולה כי אני מכירה אותו הרבה זמן, ויש לנו אותו חזון לגבי הקולנוע שאנחנו רוצים לעשות. אף פעם לא ביקשתי מבימאי שיעבוד איתי, כנראה אני גאה מדי, מפחדת שיסרבו לי. אני יודעת שזה טפשי, אבל צריכה שהפניה תבוא מהבמאי. אני מאמינה שלבמאים שמעניינים אותי יש רק אדם אחד שהם רוצים לכל תפקיד. בהוליווד שחקן ראשי יכול לעשות המון תפקידים, באירופה זה לא ככה. הבמאים בוחרים את מי שמושלם בשבילם".

בגיל 67 את עדיין עובדת כל הזמן"זה נכון, וזה לא מתוכנן. אחרי גיל מסויים לא מקבלים תפקידים ראשיים, אבל יש מגוון מאוד גדול של תפקידים פחות גדולים אבל יותר מעניינים".

מה עוד את רוצה לעשות?"בקרוב יתחילו הצילומים לסרט חדש של בילי אוגוסט, 'רכבת לילה לליסבון'. אחר כך אין לי תוכניות. תמיד זה ככה. אני לא מצפה לכלום, אבל בו זמנית מצפה להכל".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ