חצי יובל לאוזן: מאסי דיין ועד סוניק יות'

כמו כל ספוט עם היסטוריה בארץ, גם האוזן השלישית צימחה אגדות אורבניות. חגיגות הרבע מאה הן יופי של הזדמנות להיזכר בדרישות של דיין, במערכון של החמישיה הקאמרית, בביקור של קוסטוריצה וב"קולות של הסקס"

אורון שמיר, עכבר העיר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אורון שמיר, עכבר העיר

השכנה שלא ישנה

האווירה בבית האוזן השלישית הקודם ברחוב שינקין היתה ביתית במיוחד, אולי כי היא היתה ממוקמת בתוך בניין מגורים. אבל בבנייני מגורים יש תמיד שכנה אחת שלא מרוצה. והשכנה של האוזן דווקא לא התלוננה על המוזיקה, אלא על רעש ספציפי מאוד שהדיר שינה מעיניה: מעל החנות שכן משרד נמוך תקרה, שממנו בקעו לטענתה, מדי לילה, “קולות של סקס”. ותיקי האוזן מסרו בתגובה חיוך מבויש.החיים ללא אגפא

ב־2005 האוזן השלישית עברה למשכנה החדש בקינג ג’ורג’ 48. אחד מפוקדי המקום הזכורים יותר מהימים ההם היה אסי דיין, שיום בהיר אחד הגיע לחנות וביקש לרכוש את קלטת הוידאו של סרטו החיים על פי אגפא. דיין הסביר שלמרבה האבסורד, אין לו עותק של הסרט בבית, בגלל עניינים כלשהם עם חברת ההפצה (מספרים ששמות תואר מאוד לא עדינים נזרקו לחלל האוויר). באוזן הבינו את מצוקתו אבל לא רצו להסתבך עם התאגיד, ודיין חזר לביתו ללא הקלטת.

ניצחון התאגיד. "החיים על פי אגפא":

תוצרת בית

גם נעמי שמר ז”ל, מתברר, היתה לקוחה קבועה שמאוד אהבה לקנות  - בעיקר נעמי שמר  ותמיד בסיטונות - כדי לחלק למכרים. יום אחד הופיעה בחנות גם הבת של דני דותן וביקשה לרכוש תקליט של “הקליק”; מאוחר יותר התברר שאבא חיכה לה בחוץ, כדי לא לעשות עניין מזה שאין לו עותק בבית.חיי (ומות) מדף

אסי דיין הכה בשנית בסוף שנות האלפיים, כשהתייצב בחנות ודרש להסיר את המדף המרכז את כל סרטיו. דיין התלונן שלא נאה לו להציג לצד הבמאים שמוקמו על המדפים השכנים רק מטעמי אל"ף־בי"ת, ואף הלין על עומס הכותרים שלו, שכולם דרעק בעיניו (חוץ מ”שמיכה חשמלית ושמה משה”). מאז ועד היום תמצאו על המדף של דיין רק את “שמיכה חשמלית”. השמועה מספרת שדיין הציע לאנשי האוזן להתייצב בכל שישי בסניף כדי להמליץ למבקרים על סרטים אחרים, במקום שיראו את שלו. לבסוף סוכם שדיין יעבוד במקום כשומר, וילחש המלצות לסרטים בזמן הבידוק הביטחוני. הוא לא הופיע למשמרת שנקבעה לו.השעשועים של עובדי האוזן:קוסטוריצה מבריז

ב־2004, לרגל צאת סרטו “החיים הם נס”, הוזמן הבמאי אמיר קוסטוריצה להתארח באוזן והשיב בחיוב. בחנות עמלו על אירוח מהסרטים – כולל נגני כינור ואקורדיון, ערימות חציר ברחבי הספרייה, חיות משק שונות (כמה אווזים וחמור אחד שובב), שטיח אדום בכניסה והינומות תלויות מהתקרה. בבוקר האירוע קוסטריצה הודיע שכואב לו הראש והוא נשאר במלון. שפלה רוחם של אנשי האוזן, אך לא נשברה. הבמאי פיצה בדיעבד בביקור היסטורי בסניף הירושלמי.חמישיה בשש

סניף האוזן בשינקין הונצח במערכון האיקוני של החמישיה הקאמרית, שתפס את מהות המקום באופן די משכנע. מתברר שעובדי האוזן דאז לא ממש מחבבים את המערכון, אבל דווקא לא בגלל שהוא צוחק עליהם: חולשה ידועה של כל עובד באוזן היא אי היכולת להגיע בזמן למשמרת בוקר. מכיוון שאת האוזן לא סוגרים בשום מצב, נקבעו צילומי המערכון לשעה שש בבוקר. אף על פי שמדובר באירוע מאמצע הניינטיז, יש מי שעוד נזכרים בבעתה בהשכמה ההיא. שופינג יות'

מאורע שהצליח להוציא גם את בכירי האוזן מאדישותם נרשם באמצע הניינטיז: זוג עם עגלת תינוק נכנס לחנות ויצא עם ערימה עצומה של תקליטים וחיוך גדול. אלה היו תרסטון מור וקים גורדון מסוניק יות', שהופיעו בארץ ערב קודם במסגרת סיבוב ההופעות בעקבות אלבומם “Washing Machine”.זיכרונות מהניינטיז. סוניק יות':

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ