לזכור ולא לשכוח: סרטי האמנזיה הטובים אי פעם

"לא תשכח", שעלה החודש לאקרנים, ממשיך לשבור שיאי מכירות בארצות הברית. מתברר שסיפור על אובדן זיכרון הוא אחד מהחביבים על יוצרי הקולנוע. נטע אלכסנדר נזכרת בסרטי האמנזיה הבלתי נשכחים

נטע אלכסנדר, עכבר העיר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
נטע אלכסנדר, עכבר העיר

כמה דברים שלמדנו על אובדן זיכרון מסרטי קולנוע שעסקו בנושא: אמנזיה היא כמעט תמיד תוצאה של תאונת דרכים, נפילה או חבלה פתאומית בראש. מי שסובל מאובזן זיכרון עלול ללמוד דברים חדשים במהלך היום ולשכוח אותם לחלוטין בלילה. האישיות שלו משתנה לחלוטין (לרוב לטובה) – והוא יכול להחזיר לעצמו את זיכרונותיו באורח פלא על ידי נפילה או מכה נוספת, או על ידי מפגש דרמטי עם חפץ או אדם מעברו. » לא תשכח - מועדי ההקרנה וכל הפרטים» צ'אנינג טאטום - החשפן שהפך לשחקןבאופן לא מפתיע, הקשר בין ההנחות הללו למציאות מקרי בהחלט. בעוד שבמציאות אמנזיה נגרמת בדרך כלל בעקבות שבץ או מחלה זיהומית במוח ולא מפגיעת ראש, בקולנוע התופעה מעוותת לחלוטין לצרכי קידום העלילה. בהתאם, המשיכה של במאים לגיבורים נטולי זיכרון לא איבדה מכוחה מאז עידן הקולנוע האילם - לפי IMDB, לא פחות מ-230 סרטים עוסקים בנושא. רבים מהם  - כמו "בכבלי השכחה" של אלפרד היצ'קוק, "חייל אוניברסלי" עם ז'אן קלוד ואן דאם או "שמש נצחית בראש צלול" של מישל גונדרי – הפכו לקלאסיקות או ללהיטים. הקעקועים של פירס, השרירים של טאטום מאז ההצלחה המפתיעה של ממנטו בתחילת העשור הקודם, לא מעט סרטים ניסו להשתמש באובדן זיכרון כמקפצה לשוברי קופות, וחלק מהם - כמו כמובן זהות אבודה, אחת מהסדרות הקולנועיות המצליחות של העשור  - אפילו הצליחו. העור בו אני זוכר. גאי פירס בממנטו (צילום: מתוך הסרט)

החודש עלה לאקרנים סרט נוסף שמבקש לרכב על הגל, The Vow בכיכובם של רייצ'ל מקאדמס וצ'אנינג טאטום. בארצות הברית הסרט שבר את הקופות כשהכניס 41 מיליון דולר בסוף השבוע הראשון  לעלייתו למסכים ועד כה גרף לא פחות מ-103 מיליון דולר, רווח שיא לאולפני Screen Gems שהפיקו אותו . בישראל, המתרגמים  כנראה מודעים היטב לכוח המשיכה של סרטים על אובדן זיכרון, ולכן בחרו לקרוא לסרט לא תשכח במקום "השבועה" - תרגום ישיר של שם הסרט באנגלית.

כמו רבות וטובות לפניה, מקאדמס מגלמת צעירה בשם פייג' שעברה נמחק בעקבות תאונת דרכים. בין השאר, היא שוכחת שהייתה מאוהבת בבן זוגה (טאטום), שמסרב לקבל את הבשורה המרה ומחליט להתחיל את מערכת היחסים ביניהם מאפס, בתקווה שהיא תזכר באהבתם או לחלופין תתאהב בו מחדש.הקוביות של טאטום כתרופה לאמנזיה. "לא תשכח":  בסופו של דבר, "לא תשכח" הוא מסוג הקומדיות הרומנטיות שמשתמשות באמנזיה כמכשיר עלילתי יעיל לבניית סיפור אהבה קיטשי וכביכול חסר סיכוי. לרגל עלייתו לאקרנים, כדאי להיזכר בחמישה סרטים שבהם אובדן הזיכרון חורג מסתם גימיק ומאפשר לנסח אמירה מורכבת על השבריריות של הקיום האנושי. ולמרות הסוגיה הקלישאתית, יש כמה סרטים מעניינים מספיק בשביל להזכר בהם.כשדאלי פגש את ברגמן: "בכבלי השכחה"

"בכבלי השכחה" (Spellbound) של אלפרד היצ'קוק (1945) לא נחרט בזיכרון כמו קלאסיקות אחרות של הבמאי, למרות שבמידה רבה הוא גאוני לא פחות מ"פסיכו", "רבקה", "חלון אחורי" או מותחנים פסיכולוגיים נוספים של האייקון הקולנועי. גרגורי פק ("מות הזמיר") מגלם מנהל חדש של מוסד פסיכיאטרי שמתגלה במהרה כאישיות מבולבלת. לפק עצמו אין מושג איך הוא הגיע לשם ולאן נעלם המנהל הקודם, והוא נעזר בידידותו עם אחת הפסיכיאטריות (אינגריד ברגמן) כדי לנסות ולשחזר את עברו. זהו דיוקן מצמרר של אמנזיה שמשתמש בסצנת חלום מבריקה בעיצובו של סלאוודור דאלי ובמשחק המשובח של שני הכוכבים כדי ליצור רכבת שדים רגשית ומותחת, שתגרום לכם להיצמד לכיסא עד לקליימקס העלילתי. כפי שהטריילר טוען, ובצדק – "אחרי שתצפו ב'כבלי השכחה' לא תוכלו לשכוח את אלפרד היצ'קוק":

"36 שעות" של שיכחון חושים עוד קלאסיקה אמריקאית נשכחת יחסית היא "36 שעות" של ג'ורג' סיטון (1965), שמגוללת את סיפורו של קצין אמריקאי (ג'יימס גארנר) הנופל בשבי הנאצים בזמן מלחמת העולם השנייה. כדי לשכנע אותו להסגיר פרטים סודיים על ההכנות של ארצות הברית לפלישה לאירופה, הנאצים מנסים לגרום לו להאמין שהמלחמה כבר הסתיימה והוא נמצא למעשה בבית חולים אמריקאי ולא במחנה שבויים גרמני. הניסיונות לבנות לו מעין "זיכרון חלופי" יוצרים דרמת מלחמה מעניינת ולא שגרתית עם צילום מרהיב בשחור-לבן, שבאופן מצער רק סינימופילים מעטים עדיין זוכרים:

 אמנזיה זה מצחיק: Overboard

אובדן זיכרון שימש בסיס ללא מעט קומדיות, ו- Overboard, סרטו של גארי מרשל, הוא אחת המוצלחות שבהן (להבדיל, "50 דייטים ראשונים" עם אדם סנדלר ודרו ברימור מ-2004 היא אחת הגרועות שבהן). ב-Overbroard (1987) גולדי הון מגלמת את ג'ואנה, דמות שניתן היה למצוא בקלות ב"מעושרות": אישה נרקיססיטית, עשירה ומפונקת שנהנית לרדות בכל מי שסובב אותה, עד שהיא נופלת בפתאומיות מהיאכטה הפרטית ומאבדת את הזיכרון – וגם את נטיותה הסאדיסטיות. דין (קורט ראסל), נגר עני שהון שכרה כדי לשפץ את היאכטה שלה ימים אחדים לפני הנפילה,  מבקש לנצל את אובדן הזיכרון של המעסיקה שלו כדי לדרוש את הכסף שהיא סירבה לשלם לו - ומשם מתפתחת קומדיית טעויות משעשעת למדי שמתבססת על שינוי האישיות הקיצוני של ג'ואנה. מרשל מדגים כאן את הברק ושמחת החיים שאייפנו את סרטיו המוקדמים, כמו "אישה יפה" או "פרנקי וג'וני", מבלי לגלוש למחוזות הקיטש הסכיריני ששולטים בעבודותיו המאוחרות כמו "יומני הנסיכה" וסרטו האחרון והכושל New Year’s Eve. והנה הטריילר שמעורר געגועים לאייטיז:  אם דון דרייפר היה חבובה: "החבובות כובשות את מנהטן" קלאסיקת אייטיז שמתייחסת לאובדן זיכרון בקלילות קומית הוא הסרט "החבובות כובשות את מנהטן" (פרנק עוז, 1984), המתבסס על סדרת הילדים המצליחה החבובות. בפרק הזה בעלילותיה של החבורה קרמיט מנסה לשכנע מפיקי בברודויי להפיק מחזמר בשם "מלודיות מנהטן" שיהפוך אותו ואת חבריו לכוכבי ענק. התוכנית הגרנדיוזית מסתבכת כשקרמיט נדרס על ידי מכונית ומאבד לחלוטין את זיכרונו. אבוד ונטול חברים או כסף בעיר הגדולה, הוא מתגלגל למשרד פרסום ומצליח להמציא את עצמו מחדש כפרסומאי א-לה דון דרייפר. בזמן ששאר חבריו מחפשים אותו ברחבי העיר, קרמיט ממציא ססימאות המבוססות על התפיסה החדשנית "בואו פשוט נגיד ללקוחות מה המוצר הזה עושה". הגאונות של ג'ים הנסון וההומור רב השכבות מסייעים לסרט להפוך לסאטירה חברתית ולקלאסיקת ילדים באותו זמן: אם אין לך שמש: "עיר אפלה"

"עיר אפלה" (1998) הוא סרט מדע בדיוני שלא זכה להערכה רבה בעת יציאתו, אבל מאז הפך לקלאסיקה שבין מעריציה המושבעים נמנה מבקר הקולנוע האמריקאי המשפיע רוג'ר איברט. קיפר סאתרלנד וג'ניפר קולוני מככבים בדרמה האפלה והמותחת של אלכס פרויאס, שבמרכזה גבר שלא מסוגל לזכור את אשתו וכלוא ביקום נטול שמש שנשלט על ידי כוחות מסתוריים שמבקשים להשתלט על נשמותיהם של בני האדם באמצעות שליטה על זיכרונם. אם אתם לא בעלי לב חלש, תוכלו להתענג על החזון הוויזואלי העשיר והמפואר שפרויאס הצליח לברוא:

ועוד חמישה סרטים על אובדן זיכרון שלא כדאי לשכוח

» בדרך לחתונה עוצרים בווגאס (ארה"ב 2009) – החלק הראשון בעלילותיה של חבורת צעירים אמריקאים שיוצאת לחגוג בלאס וגאס את ליל הרווקות האחרון של חברם. אחרי לילה של שכרון חושים, הם מתעוררים ומנסים לגלות מה בעצם הם עשו בעשר השעות האחרונות.» איש ללא עבר (פינלנד 2002)- הבמאי הפיני אקי קוריסטאמי מוכיח שהוא אחד הבמאים החשובים הפועלים כיום באירופה בדרמה אנושית ומרגשת על גיבור נטול שם שמתעורר יום אחד בהלסינקי לאחר שמכות שחטף גרמו לו לאבד לחלוטין את זיכרונו.» Buried (ארה"ב 2010) – ראיין ריינולדס מגלם גבר צעיר שמתעורר בתוך קופסה צרה הקבורה במעמקי האדמה, בלי שיש לו מושג למה – או איך – הוא הגיע לשם. » גותיקה (ארה"ב 2003) – מת'יו קאצוביץ' הצרפתי ("אמילי", "השנאה") מביים שורה של כוכבים ובהם האלי ברי, פנלופה קרוז ורוברט דאוני ג'וניור. במותחן פסיכולוגי, פסיכיאטרית מתעוררת בבית המשוגעים שבו עבדה מבלי יכולת לזכור מה לעזאזל היא עושה שם. » I Love you Again (ארה"ב 1940) – אחד מהסרטים המוקדמים שעסקו באמנזיה מגולל את סיפורו של איש עסקים בורגני שמאבד את זיכרונו. תוך כדי התאוששות הוא מגלה שהוא למעשה נוכל, וכן שהוא מאוהב באשתו - ממנה עמד להתגרש לפני שאיבד את זיכרונו.

אין מוצא? ריינולדס מנסה לצאת מהקבר. Bureid:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ