לא קופץ מהמרפסת: מיכאל הנגבי אצל אסי דיין

על אסי דיין ("יותר מפוקס ממני"), סצנת הסקס עם צופית גרנט ("אחת הנשים הכי סקסיות") ולמה "צחוק מעבודה" זאת אמנות. מיכאל הנגבי, בחור נורמלי, מככב בסרט החדש של הבמאי הכי פחות נורמלי בסביבה

לולה קידר, עכבר העיר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
לולה קידר, עכבר העיר

קשה להסביר את הקריירה של מיכאל הנגבי. הוא לא הנרקיס הכי נחשק בביצה וגם לא השחקן הכי מוערך בה, אבל איכשהו הוא מצליח להתפרנס לא רע בכלל באחת התעשיות הכי קשוחות בסביבה. התשובה היא שלמרות שקשה לפצח מה הדבר הזה בדיוק, אין ספק שיש בו משהו. כשהוא עוזב את קפה ביאליק, מלצריות ניגשות להגיד לי כמה הוא מקסים, ושלא פלא שהפך את יוטבתה למעצמת חלב. בעיני רוחי אני עדיין שומעת אותו מספר איך דחף אצבעות לתחת של שלומית ארגוב ואיך אונן במרץ מול המראה, כשהוא מישיר מבט למצלמה של ד"ר פומרנץ, סרטו החדש של אסי דיין. מבין חברי הקאסט המרשים, כולם כרובם עם רגל אחת בקבר מסיבות טבעיות וטבעיות פחות, מתבלטת דמותו האטומה של יואב פומרנץ – פקח תנועה עם תסמונת אספרגר, שאמו התאבדה כשהיה בן חמש ושורת מתאבדים נוספים קופצים סביבו במהלך הסרט. הזקנה והייאוש, השגרה המשמימה, הריקנות והבדידות הקיומית של הדמויות באפוקליפסה האישית, הקטנה והסתמית של דיין, באמת גורמים לך לרצות לשכור מרפסת לדקה בקומה ה־12 ולשים קץ לטרגדיה הקומית הזו. הנגבי עצמו, מסתמן, רחוק מהמחוזות האפלים האלה מאוד. "אני אחד האנשים היותר נורמליים שתפגשי", הוא מכריז בלי להתנצל.כבן לשני שחקני תיאטרון, היית אמור לצאת מתוסבך לפחות כמו בן של פסיכולוגים.

» ד"ר פומרנץ - מועדי ההקרנה והפרטים המלאים» ביקורת סרט - אסי דיין בין הפתטי לנשגב"אני מבין שזה נשמע מוזר שבן של שחקנים יצא כל כך נורמלי, אבל להורים שלי יש חלק בזה. כשהתחלתי להשתתף בהצגות בתור ילד, הם עמדו על זה שאמשיך להתייצב בבית הספר כמו כולם, ועל זה אני מודה להם. אמא שלי אפילו רמזה לי שיש מקצועות הרבה יותר מוצלחים וראויים ממשחק, והיום אני מבין אותה. אחרי כמה שנים נפל לי האסימון לגבי מה שהיא התכוונה. שיט, אני שוב יוצא נורמלי".זה לא משעמם להיות בחור כזה בסדר?"יכול להיות שאני משעמם, אבל אני לא משעמם את עצמי. יכול להיות שאנשים משתעממים, אבל אני לא יודע את זה".איפה אתה בכל זאת מתוסבך?"יש לי סיבוכים, אבל אני מציג אותם הכי טוב בסטנד־אפ. שם באמת אפשר לקבל תמונת מצב והערכה פסיכולוגית שלי. פעם פסיכולוג קליני הגיע להופעה, והודיע לי שאני מוזמן לפגישה ראשונה חינם".במציאות הוא נורמלי, בסרט קצת פחות. הנגבי ב"ד"ר פומרנץ" (צילום: יח"צ)

מוליך את כולנו שולל כבר בצפייה ראשונה ברור ש"ד"ר פומרנץ" עומד להיות סרט ישראלי חשוב, שלימים ינתחו בחוג לקולנוע ויאנסו עליו קריאות לאומיות. יקשרו אותו ל"החיים על פי אגפא" ול"הוא הלך בשדות", יגידו שהוא מטאפורה לנפילתו הסופית של החלום הציוני בקולנוע הישראלי. לא בכדי מסמן דיין את העתיד בדמות הבן הגבולי, הילד המגודל, המפגר, שמגלם הנגבי. מתוק ודוחה, גס ושברירי, בעל איכויות "לכל המשפחה" ועדיין סוטה מספיק בשביל אסי דיין, אני תוהה איך קרה שפומרנץ ג'וניור, עתיר האיכויות, נחקק בזיכרון דווקא בתור הלוחש לשוקו."הפרויקט הזה הוא באמת אחד הדברים המשמעותיים יותר שיצא לי לעשות", הנגבי אומר, "יצא לי לבלות עם רבקה מיכאלי ו שמיל בן ארי והקאסט היותר מבוגר – החבר'ה שמגיעים להתאבד ולסגור את הסיפור דרך המרפסת של פומרנץ. עם שלמה בר שביט, בן 82, היו לי שיחות שאני לא אשכח עד סוף חיי. נראה לי שייקח לי כמה שנים להבין עד כמה התמזל מזלי להיות חלק ממנו. אהבתי את הסרטים של אסי עוד לפני שהכרתי אותו, ויום אחד קיבלתי טלפון ממישהי שלמדה איתי בכיתה ואמרה שהיא עוזרת במאי שלו ושהוא מחפש מישהו. למחרת כבר הייתי אצלו באודישן שנמשך שלוש שעות. ישבנו ודיברנו והוא קרע אותי מצחוק. התחיל להקריא לי דברים, והחיבור היה מיידי. חוץ מזה גם לאבא שלי קוראים אסי, אז הרגשתי כמו הבן שלו איך שנכנסתי". באיזה מצב צבירה נמצא אסי דיין?"במצב צבירה מעולה. הוא המנהיג על הסט, הוא מספר בדיחות, שולט בעניינים. כצופה לא ראיתי את הסרט מספיק פעמים כדי לגבש עליו דעה, אבל ככל שהזמן עובר ואני מקבל תגובות מאנשים שראו אותו, אני חושב שאסי עשה בדיוק את מה שהוא התכוון לעשות. הוא רצה שזה יהיה סרט עצוב, נוגע ללב, כואב אבל גם מבדר. היו שם מקומות שבאמת לא יכולתי שלא לצחוק. אם היתה לי איזו טראומה מהעבודה איתו הייתי מספר עליה, אבל גם בחזרות וגם במהלך הסרט יצא לנו לבלות ביחד והוא היה יותר מפוקס ממני. הוא במצב נהדר, וצריך לזכור שהוא שחקן. הוא שחקן נהדר, והוא מוליך את כולנו שולל כבר שנים.

במצב צבירה מעולה? אסי דיין ב"ד"ר פורמנץ" (צילום: יח"צ)

"אני חושב שהוא יעשה עוד הרבה סרטים", הנגבי מוסיף. "הבית שלו מלא בתסריטים שהוא רוצה לצלם, פרויקטים מכאן ועד הודעה חדשה. הבן אדם הוא יוצר פר אקסלנס, זה מעורר קנאה אפילו. אולי כדאי לחשוב מי קובע מי נורמלי, ומה נחשוב על הנורמליים של היום עוד 200 שנה. אסי מכיר את חוקי המשחק, ואולי החוקים לא מכירים אותו. הבעיה שלו היא חברתית, היא לא שלו, הבעיה היא קודים של התנהגות שמצפים שכולם יצדיעו להם. שאלת אם אסי בקוק או בריטלין, ואת לא הראשונה שמגיעה לזה מאוד מהר כשהיא מדברת איתי על אסי. קצת חבל לי, כי הוא כל כך הרבה יותר מזה. מה שנזכור מאסי דיין עוד 50 שנה זה את הסרטים שלו".

ללמוד אוטיזם ביוטיוב איך התכוננת לגלם פקח עם תסמונת אספרגר?"מה שנחמד היום כשאתה עובד על סרט זה שיש לך את יוטיוב, ואתה פשוט מחפש מה שאתה צריך ומגיע לעשרות אנשים עם אספרגר מרחבי העולם, שצילמו את עצמם מסבירים את התסמונת הזאת, מסבירים את עצמם. נראה לי שראיתי את כל האספרגרים שהעלו סרטונים ליוטיוב, נשים, גברים, צעירים, מבוגרים. ככה התקרבתי למה שיצא בסופו של דבר בסרט. עשיתי גם חצי יום עם פקח שהסביר לי על המכשיר והמסלול, וסיפר לי סיפורי פלצות על התחושה של להיות פקח בתל אביב. עבודה לא פשוטה, גם הם בני אדם".וכבחור נורמלי, מה היה יותר קשה – לשחק פקח, לוקה באספרגר או מין אוראלי עם צופית גרנט?"כל אחד מהדברים האלה בפני עצמו נורא קל, רק השילוב שלהם שווה מופרעות לדעתי. אם אני צריך לבחור ממה הכי להימנע, אז זה להיות פקח. כשהסתובבתי עם הפקח חטפנו יחד צעקות. יש משהו כשאתה לובש את המדים, שם את הכובע ומסתובב עם המכשיר הזה מתחת לבית השחי שגורם לאנשים לגירוד בכף היד, והם חייבים להרים אבן ולזרוק עליך. לגבי הגברת צופית גרנט, אני לא חושב שיש פה דיון בכלל. היא אחת הנשים הכי סקסיות שיש".שילוב ששווה מופרעות. "ד"ר פומרנץ":אומנות הצחוק, הרייטינג שבעבודה

במהלך הקריירה שלו, שכללה מלבד הקמפיין בן העשור ליטבתה גם סטינטים בתוכניות מופת מגוונות ("האיש הכי מטומטם בעולם", רוקדים עם כוכבים, הטלנובלה "בובות"), השתתף הנגבי, 32, בהפקות של הבימה והקאמרי, עד שאומץ באופן קבוע על ידי בית ליסין. במקביל שיחק בסרטים "המחצבה", "חצי טון ברונזה" ובקאלט המתהווה חתולים על סירת פדלים, שייצא לאקרנים בפסח. כדי להקשות עוד על מי שמנסה לפצח את ה־DNA שלו, הוא גם כותב, עורך ומביים סרטים במסגרת קבוצת באבון, כתב ל"קצרים", "פפראצי", "Y בעשר" וגם "אקזיט", תוכנית הנוער שהולידה את מלכי הפריים טיים אסי עזר ועופר שכטר.יכול להיות שהנגבי פשוט לא השכיל להשתמש כראוי בעכוזו כדי לנסוק לצמרת הביזנס כשהשטיק הזה עוד היה רלוונטי? והאם הוא באמת פספוס או סתם לייט בלומר?קראתי בהרבה מקומות שאתה הבטחה שלא הגשימה את עצמה."אני מתפרנס מהדברים שאני אוהב. אני מתעסק בזה מאז שהשתחררתי מהצבא, כלומר 12 שנה, וזה ממש לא מובן מאליו. זו ההצלחה. ב'חתולים על סירת פדלים' וב'ד"ר פומרנץ' היו לי תפקידים שלא רואים הרבה בקולנוע הישראלי, ואני באמת מרגיש בר מזל. "אני בנאדם שמגדיר מטרות ומגיע אליהן, גם אם זה לוקח טיפה יותר זמן מלאנשים אחרים, וגם אם זה קורה כנגד דברים שאנשים חושבים עלי. בדרך כלל כתבות כאלו מסתיימות בדברי סיכום של העיתונאי, שמסכם מה הוא חושב עליך, ושם הוא באמת יכול לנעוץ בך. מכל הפעמים שקראתי את הסיכום עלי, רק פעם אחת אמרתי 'אוקיי, אולי הוא פגע בי אבל הוא הבין משהו'. אני לא אגיד מה זה היה, אבל זה הרגיש כמו עקירת שן בלי הרדמה. אז עובר זמן, והאגו נרגע קצת. אתה אומר, אולי הוא הגיע למסקנה הזו כי הובלתי אותו לשם. אני לא יכול להגיד שאם כתוב עלי משהו רע זה בהכרח לא נכון, אבל אני מכיר את עצמי יותר מכל עיתונאי, ואני יודע שבסך הכל אני בסדר. ואם מישהו מרגיש שלא מימשתי את עצמי, אז אני מזמין אותו לראות אותי משחק ב'נדל"ן', ב'ד"ר פומרנץ' או ב'חתולים על סירת פדלים', לקפוץ להופעת סטנד־אפ ואז לגבש דעה".חלק ניכר מהפרויקטים הקודמים שלו היו, כאמור, אליטיסטיים פחות, אבל הנגבי לא מתחרט גם עליהם. "את לא חושבת שלעשות סטנד־אפ ב'צחוק מעבודה' זו אמנות?", הוא תמה, "אותי זה מאוד ריגש כשכל שבוע ראיתי אותי בטלוויזיה, עומד בחליפה ומספר בדיחות שכתבתי רק שבועיים לפני זה בפינה חשוכה, ועכשיו רואים את זה 28 אחוז. עד היום זה מדהים אותי הפלא הזה, איך שזה עובד. אתה חושב משהו, איזו שטות שמצחיקה אותך בשלוש לפנות בוקר, אתה קם, כותב את זה בפנקס שנמצא לך ליד המיטה, ואחרי שלושה שבועות אתה בחליפה מגיש את זה בטלוויזיה. "אני לא חושב שיש ענף במשחק שהוא נמוך לשחקן, כל עוד אתה עובד במה שאתה אוהב. באמנות צריכים לעסוק רק אותם אנשים עלובים שלא יכולים שלא לעסוק בזה. בכל פעם שאת פוגשת שחקן או זמר או במאי או תסריטאי, תדעי לך שאת רואה בן אדם מאוד עצוב. בן אדם שוויתר על עצמו, כי הוא כל כך מסובך עם עצמו שהוא העדיף לא להיכנס לזה ולהגיד 'עזבו אותי, מה איתכם, מה אתם רוצים לשמוע, מה אתם רוצים לראות'".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ