די.וי.די: האיום האירני על "הערת שוליים"

תכירו את "A Separation", הסרט האיראני שהולך לקחת מיוסף סידר את האוסקר הזר בלי להתאמץ

אורון שמיר, עכבר העיר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אורון שמיר, עכבר העיר

אם הכל יילך לפי התוכנית, הערת שוליים אמור להיות אחד מחמשת הסרטים הטובים ביותר בשפה זרה בטקס האוסקר שיתקיים בעוד כחודשיים. ואיזה צדק היסטורי זה יהיה אם דווקא יוסף סידר, האיש ש"בופור" שלו החזיר את ישראל לתחרות הזו אחרי שנות היעדרות ארוכות, דווקא הוא יזכה באוסקר הראשון של ישראל. אחד המתחרים החזקים בקטגוריה בא מהשכנה הצפונית לבנון, ששלחה את הסרט "Where Do We Go Now", אך יש לציין כי החשש הכבד ביותר לגורלו של "הערת שוליים" באוסקר מגיע מכיוונו של האיום האיראני. לא זה שימחק את מדינתנו מעל פני האדמה, אלא נציג איראן בקטגוריה. כבר כמעט שנה שהוא מסתובב בעולם וקוטף פרס אחר פרס, שהגדול שבהם הוא דוב הזהב בפסטיבל ברלין האחרון. גם האמריקאים מכירים בגדולתו. הם הרבו לחלק לו פרסים מקדימים, שאמורים לנבא את הזוכה באוסקרים. המסקנה: "A Separation", כך הוא נקרא, הוא הפייבוריט כרגע.אוסקר 2012 - כל הפרטיםאז איך ייתכן שהסרט המדובר טרם הופץ בישראל? התשובה לכך היא חרם פוליטי של מפיקי הסרט, שמסרבים להקרינו בארץ בכל פורמט שהוא. איזה מזל שאל ספריות ההשאלה הוא הגיע בכל זאת, דרך הוצאת DVD אירופית. כך מתאפשר גם לקהל הישראלי לחזות באחת הדרמות האנושיות החזקות של השנה החולפת.כל המשפחות האומללות. "A Separation":סרטו של אסגר פארהדי מתחיל כדרמה משפחתית מינורית. סימין (לילה האטמי) רוצה להתגרש מבעלה נאדר (פיימן מאעדי) מכיוון שהוא לא מוכן להגר איתה למדינה אחרת למען עתיד בתם טרמה (סרינה פארהדי, בתו של הבמאי). לנאדר יש סיבה טובה - הוא מטפל באביו הקשיש והחולה (עלי-אסגר שבזי). סימין קוראת לזה תירוץ. בית המשפט לא מקבל את הגירושים ללא הסכמת הבעל, והשניים נפרדים. על הבת מוטלת הבחירה עם מי מביניהם היא מעדיפה לחיות, והיא נשארת עם אביה, בינתיים. מתוקף הנסיבות, נאדר מעסיק מטפלת (שארה באיאט) כדי שתשגיח על אביו בזמן שהוא נמצא בעבודה ובתו בלימודים. כאן, אחרי כחצי שעה של פתיחה שמטרתה היא להכיר לנו את הסיטואציה והדמויות, מקבל הסרט דחיפה מפתיעה לכיוון של מותחן משפטי הנוגע לטרגדיה כפולה שמתרחשת.סוג של ראשומון מה שמדהים במבנה הסיפורי שרוקח פארהדי, שגם כתב את התסריט, הוא שכל אחד משני הז'אנרים שבהם הוא פועל חזק כקודמו. הדרמה המשפחתית מעניינת מספיק גם כאשר לא קורה הרבה, שכן כל בחירה היא מכרעת; והדרמה המשפטית, כאשר היא מגיעה, מקפיצה את הסרט בכמה דרגות. אבל הפלא האמיתי מתרחש במערכה האחרונה, שבה הכל מתנקז אל אל רצף אירועים גורלי ומטלטל. הטלטלה מתאפשרת בזכות ההזדהות המתחלפת של הצופה עם כל אחת מן הדמויות, שלכולן מניעים ברורים ונכונים. נדמה שכאילו באופן בלתי אפשרי כולם בסרט הזה צודקים, למרות שהם סותרים זה את זו. היחס אל כל אחת מדמויות המפתח משתנה כל הזמן, ולמרות שכצופים, היינו עדים למה שנראה כמו האמת בזמן שדמות אחרת לא, לעתים דווקא הגרסה שלה היא המשכנעת.יריב שראוי להפסיד לו. "A Separation"את הקרדיט על הטיפוסים המאכלסים את הסרט חולקת עבודת הצורפות העדינה של הבמאי-תסריטאי עם השחקנים שלו. כמקובל בקולנוע האיראני, חלקם כל כך אותנטיים עד כי מובן שזהו סרט הביכורים שלהם. באיאט בתפקיד המטפלת מצליחה להעביר בעיניה בלבד אם היא משקרת או לאו, וזוהי הופעתה הראשונה בקולנוע אי פעם. האטמי, השחקנית הוותיקה והמוערכת בסרט, תגרום לכם לשנוא את בעלה, שלא הולך איתה באש ובמים, ומאעדי מבצע באופן מעורר השתאות את התפקיד המורכב בסרט כבעל הננטש ומחזיר את אהדת הקהל אליו בכל פעם שהוא מופיע על המסך. וזה לא שהוא בן אדם מושלם או חף מטעויות. פארהדי הצעירה היא החוליה החלשה יותר בגזרת השחקנים, אבל לה יש פרוטקציות מאבא אסגר. והבחירה שלו בסגנון ריאליסטי ובפשטות ויזואלית, שוב כמקובל בסרטים האיראניים, מדגישה את הסיפור הבנוי לתפארת ומסופר כהלכה. בקיצור, כנראה הלך האוסקר. אבל לפחות הפסדנו לסרט מצוין.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ