אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הבלתי נסלחת: מעידתה ונפילתה של וינונה ריידר

עבר עשור מאז שוינונה ריידר גנבה בגדים מחנות בבוורלי הילס, אבל גם לקראת יום ההולדת ה-40 שלה, לא מסתמן קאמבק עתידי. אם ללינדזי לוהן מותר, למה לריידר אסור? אולי כי היא כבר לא ממש לוהטת

תגובות

כשדארן ארונופסקי בחר ללהק את וינונה ריידר כרקדנית מזדקנת, פצועה אחרי תאונת דרכים ורגע לפני פרישה בברבור שחור היא הרבה יותר מדי סמלית: קווי הדמיון בינה לבין היורשת שלה בסרט, נטלי פורטמן, זהים עד כאב – שתיהן יהודיות (ריידר נולדה בשם וינונה לורה הורוביץ), שתיהן התחילו את הקריירה בגיל צעיר מאוד והצליחו אט אט לעלות לקריירת משחק רצינית ומבטיחה. והאמת - גם די דומות פיזית. אבל בעוד שפורטמן לקחה אוסקר על "ברבור", אצל וינונה ריידר משהו קצת התפקשש.

ריידר נולדה להורים סופרים, אנשי בוהמה – חברים של אלן גינזברג, גורו האסיד טימות'י לירי (שהיה הסנדק שלה), סופר המדע בדיוני פיליפ ק. דיק והמוזיקאית לורה האקסלי. אחרי מספר סרטים קטנים לקהל צעיר, את הפריצה שלה ריידר עשתה כשרקדה לצלילי מוזיקת ממבו לצד רוחות רפאים של שחקני פוטבול ב"ביטלג'וס" של טים ברטון.ככה עושים רושם ראשוני. וינונה ריידר ב"ביטלג'וס":

הגותה של הגותית המראה המקאברי של ריידר הענוגה בתפקיד לידיה דיץ', כמי שמצליחה לתקשר עם רוחות הרפאים שחיו בביתה (אלק בולדווין וג'ינה דיוויס), הקנו לה טייפקאסט גותי למדי: שנה לאחר מכן היא חזרה בקומדיה השחורה "מלכות הכיתה" ("Heathers"), בה היא שיחקה תלמידת תיכון שיחד עם החבר שלה (כריסטיאן סלייטר) רוצחת את מלכות הכיתה. וכשהיא חזרה לעבוד עם טים ברטון, זה היה כבר ב"מספריים של אדוארד" – ומשם היא יצאה עם רומן עם בן זוגה לסרט, ג'וני דפ (שאז התהדר גם הוא בטייפקאסט קצת גותי).

ההצלחה של "המספריים של אדוארד", הרומן עם דפ וגם התפקיד בשובר הקופות "בתולות הים" עזר לה לפרוץ את הטייפקאסט והפך אותה לכוכבת נוער מן המניין – בין היתר בזכות הופעתה בקליפ "The Shoop Shoop Song" של שר, שליווה את "בתולות הים" וגרם לריידר לרצד תדיר ב-MTV. משם הדרך הייתה סלולה להפקות הוליוודיות גרנדיוזיות (בין היתר בעיבוד של פרנסיס פורד קופולה ל"דרקולה") וכן לסרטים עצמאיים (הבולט שבהם היה "מונית לילה" של ג'ים ג'רמוש).המראה החיוור והמיוסר היה רוח התקופה. "המספריים של אדוארד":

אבל אחרי הסצינה האיקונית בה ריידר רוקדת בחנות תקליטים (יחד עם הקומיקאית הצעירה ג'נין גרופאלו) לצלילי "My Sharona" של הקנאק, שנחרטה בראשו של כל צעיר, מתחילה גם הירידה מההר. ריידר הפסידה את האוסקר לג'סיקה לאנג ויצאה לסדרה של סרטים כושלים: "ציד המכשפות", "הנוסע השמיני: התחייה", "סתיו בניו יורק" ו"סלבריטי" הכושל של וודי אלן. ב"נערה בהפרעה", אותו הפיקה –  והרוויחה מכך בעיקר את הצמדת הכינוי הזה אליה לאורך שלל הרגעים הרעים שלה בשנים הבאות – היא בלטה הרבה פחות לעומת כוכבת שהייתה אז בדיוק בשיא עלייתה לצמרת – אנג'לינה ג'ולי (שגם זכתה באוסקר). באופן סמלי במיוחד, ב-2001 היא הצטלמה ל"סימון" של אנדרו ניקול, בו שיחקה שחקנית פרימדונה אגוצנטרית, שמוחלפת בדמות מחשב – ובדצמבר אותה שנה, היא נכנסה לחנות "סאקס" בבוורלי הילס ונתפסה במצלמת האבטחה כשהיא גונבת בגדים בשווי 5,500 דולר.על החטיפים שילמת? "מציאות נושכת":

מעולם לא היה הסבר טוב למעשיה של ריידר. גם אם הקריירה שלה כבר לא הייתה בשיאה, בטח שלא חסרו לה 5,500 דולר. ריידר הואשמה בונדליזם וגניבה, לצד חשד שהיא פעלה תחת השפעת סמים – וגזר הדין כלל שלוש שנות מאסר על תנאי, 480 שעות עבודות שירות וכן תשלומי קנסות ופיצויים.

גם אז, התדמית של ריידר הייתה הרבה פחות בעייתית מכוכבניות מדור ה-TMZ (ראש וראשונה להן היא כמובן לינדזי לוהן). ריידר בסך הכל הייתה נערת רוק יהודיה ונחמדה, קצת מתוסבכת, אבל בעקבות המשפט הוטל עליה מעין אות קין ואף אחד לא רצה לבטח אותה בהפקות שבהן הייתה אמורה להשתתף. וודי אלן אף סיפר שכשהוא רצה לצלם את סרטו "מלינדה ומלינדה", כבר ב-2004, הוא רצה ללהק את ריידר ואת רוברט דאוני ג'וניור (שהיה מסובך בפרשיות סמים חמורות בהרבה מאלו של ריידר, אבל הצליח לשקם את מעמדו לחלוטין ואולי אף לשפר אותו), אבל גם הוא נתקל בבעיות ביטוח חמורות.מכאן יש רק מקום אחד ללכת אליו באופן אירוני, בסרט המשמעותי הראשון שריידר עשתה מאז הפרשיה, היא שיחקה לצד דאוני ג'וניור – היה זה ב-2006 (אחרי חמש שנות הפסקה מהמסך), ב"סורק אפלה" של ריצ'רד לינקלייטר (שנכתב לפי הרומן של ידידו של הוריה – פיליפ ק. דיק). באופן עוד יותר אירוני, "סורק אפלה" הוא מותחן דיסטופי המספר על סוכן סמוי של ה-DEA (סוכנות ממשלתית אמריקאית שנלחמת ביצרני ומפיצי סמים) המתקשה להבדיל בין זהותו האמיתית לזהותו המומצאת. לאחר מכן היא נסגה לתפקידים קטנים – "מסע בין כוכבים" האחרון, "הדילמה" וכאמור, "ברבור שחור".

הקריירה של ריידר היא בעיקר סיפור מצער על האכזריות של הוליווד. כשריידר מעדה היא כבר לא הייתה נערה לוהטת, אלא שחקנית רצינית בהתהוות, והנפילה שלה לא בוטלה בחיוך משועשע כמו כל עבירה ואף מאסר של לינדזי לוהאן. אף אחד לא טרח לסלוח לה לא בגלל שמה שהיא עשתה היה כל כך חמור, אלא כי היא לא הייתה סחורה מספיק חמה בשביל שהוליווד תרצה להילחם עליה ולבנות לה סיפור שיקום מרגש (כמו שקרה לדאוני ג'וניור). ריידר, סמל ניינטיז – עשור שהופך מושמץ יותר מיום ליום – לא הצליחה לתרגם את עצמה למציאות של היום, כמו גם נציגות אחרות של הדור (דוגמת ג'ולייט לואיס או כריסטינה ריצ'י). טים ברטון, גם הוא אייקון ניינטיז, עוד שומר לה חסד והוא ליהק אותה לתפקיד דיבוב בסרטו הבא, "Frankenweenie" – אך אין סיכוי שזה יהפוך לנקודת מפנה כלשהי בקריירה שלה. כנראה שהיא תצטרך לשים את כל האסימונים שלה על "The Stare", מותחן בו היא מככבת לצד ג'יימס פרנקו וצפוי לצאת בשנה הבאה, או לקוות שהדלת המסתובבת של הקאמבק הטלוויזיוני דרך HBO או רשת רצינית אחרת תיפתח בפניה פתאום.

*#