רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

די.וי.די: "Never Let Me Go" ירסק לכם את הלב

ראו הוזהרתם: אין אחריות לתיקונים. אבל לפחות תזכו בהזדמנות נדירה לצפות בדרמה שבאמת מאמינה ואוהבת את רוח האדם. וגם לשטוף עיניים בקארי מוליגן

תגובות

בפסטיבל חיפה, שהסתיים בסוף השבוע שחלף, הוקרן סרט יפהפה ומופלא ששמו "לעולם אל תתני לי ללכת". בספריות ההשאלה חפשו אותו בתור "Never Let Me Go". מדובר בסרטו החדש של במאי הקליפים מארק רומאנק, המבליח פעם בעשור לבימוי סרט עלילתי ("חיים בתמונות" היה האחרון שלו). נוסף על כך, הסרט מבוסס על ספר של קאזואו אישיגורו ("שארית היום") ומככבים בו שלושה כוכבים צעירים ולוהטים: קארי מוליגן ("לחנך את ג'ני"), אנדרו גארפילד ("הרשת החברתית") וקירה נייטלי ("הדוכסית"). כמעט כל פרט עלילה שייחשף יהיה ספוילר רציני, אז רק אקטלג את הסרט כדרמה רומנטית עם נגיעות של פנטזיה ואספר שהוא עוסק בגורל ובמוכנות להשלים עמו, וגם באהבת אמת, בנצחיותה אל מול היותם של בני האדם בני חלוף וברצון להיות מי שאנחנו ולהגשים את השאיפות שלנו, לצד העול המכביד והחונק שכופה עלינו החברה שבה אנו חיים. היקום שבו מתרחש הסרט הוא מעין משל, המקצין מאוד את הנושא של גורל מול בחירה ואת עניין הזהות. הוא גם מאפשר לדמויות שבו לפשט או לקרקע מושגים ערטילאיים ונשגבים כמו נפש האדם או אהבת אמת ואף לנסות למדוד או לכמת אותם.הומניזם מעל הכל. "Never Let Me Go":לונדון בוערת מבפנים זהותם של שלושת השחקנים הראשיים מבטיחה משולש רומנטי של גבר אחד ושתי נשים. שלוש המערכות של הסרט סוקרות את יחסיהן המורכבים של שלוש הדמויות הראשיות לאורך חייהן - ראשית בילדותן בפנימייה מדכאת, שנית בבגרותן (המינית והשכלית בעיקר), שבה הן מבינות את מטרתן בעולם, ושלישית בחייהן כמבוגרים שכבר עשו את הבחירות שעיצבו את חייהם. באופן אישי, אהבתי ביותר את המערכה הראשונה, המתרכזת בשלב התום והתמימות של הילדים, שאינם מודעים לסיבה האמיתית שבגינה הם נמצאים בפנימייה או לגורל המצפה להם, וזאת הודות לילדים־שחקנים שגילמו את דמויותיהם בקסם וכישרון רבים (איזי מיקל־סמול, צ'רלי רו ובמיוחד אלה פורנל), בשילוב עם המבטאים והגינונים הבריטים והעלילה הרומנטית־אופטימית בסביבה דיסוטופית־קודרת. דווקא בואם של שלושת השחקנים המפורסמים מאכזב מעט. עם זאת, שני הנדבכים הנוספים של הסרט הם שהופכים אותו ליצירה שלמה, המהדהדת את הפרק הפותח שלו, כאשר חלק מן הדמויות כבר בוגרות, אך עודן תמימות לגבי אירועים מסוימים. כמו ילדים.רגשות לא שגרתיים בלוקיישנים לא שגרתיים. "Never Let Me Go"הקונסטרוקציה העלילתית, הדוקרנית בקצוות, עטופה לכל אורכה בפסקול מקסים ונוגה, של רייצ'ל פורטמן הוותיקה ("שוקולד"), ומצוירת בפלטות צבעים שנעות בין המרגיע למדכא. הכל מדויק מאוד ומדוד כהלכה בסרטו של רומאנק, אשר מעניק שיעור מאלף בבימוי לכל מי שמתעקש לצלם דיאלוגים בדרך המקובלת. בחירת הלוקיישנים שלו היא שהופכת את הסרט לנבדל. אלכס גארלנד, תסריטאי שנוהג לעבוד עם דני בויל ("28 יום אחרי", "סאנשיין") אחראי לעיבוד ספרו של אישיגורו לתסריט. כמו שקורה פעמים רבות באדפטציה מעין זו, הקריינות רבה ואירועי המפנה או השיא של הסיפור נמסרים כאינפורמציה מילולית. בא רומאנק, דחס ומיקד את קטעי הקריינות לתחילתו של פרק או לסיומו ושתל את רוב הדיאלוגים בלוקיישנים שהם גם עוצרי נשימה מבחינת יופי וגם ניתנים לפירוש רב משמעות. בין אם זה יער מופז או חוף ים, על משמעויותיו הקולנועיות (בדרך כלל סיום), הפרוידיאניות (מים כסמל לפחד, יער כמייצג של תת מודע) או המיוחדות לסרט זה. למשל אניה, שלא יכולה להפליג, ממוקמת על החול, מביטה אל האוקיינוס, כה קרובה להגשים את ייעודה, אבל לנצח תקועה וחסרת תקווה.הבמאי והתסריטאי שלו מוציאים את הדמויות שלהם אל החוץ וכך מחצינים את המצוקות שלהן, תוך שהם מענגים את עיני הצופים, בזמן שהמילים הנשמעות בחלל עלולות לגרום דווקא לסבל. הדיוק הזה ותשומת הלב לפרטים, בשילוב עם הנושאים שהוזכרו לעיל, פשוט עושים את הסרט. כן, הוא קצת girly, אבל אם תתגברו על עצמכם ותצליחו להתרגש ממנו, זהו סרט שישאיר אתכם ואת הלב שלכם מעוכים ומרוסקים על הרצפה.

"Never Let Me Go". בימוי: מארק רומאנק. בריטניה/ארה"ב 2010, 103 דק'. אנגלית. הסרט נצפה באדיבות האוזן השלישית

*#