זה הסודרברג שלי: איך עובד הבמאי הכי עסוק בעולם? - קולנוע - הארץ

זה הסודרברג שלי: איך עובד הבמאי הכי עסוק בעולם?

הוא ייצר שלושה סרטים השנה, מתכנן שלושה לשנה הבאה, מחוזר על ידי גדולים הכוכבים, זוכה לאהבת המבקרים ולהצלחה בקופות. אז מה עוצר את סטיבן סודרברג מלהיות האיש החזק בהוליווד?

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
אורון שמיר, עכבר העיר

קצב העבודה הנוכחי של האחים כהן הפיל מהרגליים את צופי הקולנוע, עם ארבעה סרטים בארבע השנים האחרונות. וודי אלן הוא יוצר המשחרר תחת ידיו סרט חדש בכל שנה, בעקביות שכבר מזמן גוררת אחריה בדיחות על החדש של וודי אלן, לעומת החדש-חדש שלו וכד'. אבל כמה קולנוענים אמריקאיים חשובים יכולים לזקוף לזכותם שלושה סרטים ב-2011? ככל הנראה רק לסטיבן סודרברג יש הפריבילגיה לעשות כן. בסוף החודש מגיע אלינו התפשטות, מותחן אימה עתיר כוכבים על וירוס קטלני שמאיים להשמיד את האנושות. מאט דיימון, לורנס פישבורן, גווינית' פאלטרו, קייט ווינסלט, ג'וד לאו ומריון קוטיאר מפארים את הקאסט.התפשטות - מועדי הקרנה

שני הסרטים האחרים זניחים, ודאי תגידו. איזה דוקו או משהו. אז הסרט הראשון הוא "Haywire", אקשיונר על סוכנת חשאית בכיכובה של ג'ינה קאראנו ולצידה שחקנים כמו מייקל פאסבינדר, איאן מקגרגור, מייקל דאגלס, אנטוניו בנדרס וצ'נינג טאטום. הסרט הנוסף הוא קומדיה שנקראת "The Last Time I Saw Michael Gregg" ומשתתפת בו קייט בלאנשט, בין היתר. במילים אחרות, סודרברג עשה שלושה סרטים השנה, כולם משופעים בסטארים, אבל רק אחד מהם נחשף למלוא אור הזרקורים. הוסיפו לכך עוד חמישה סרטים בשנתיים הקודמות ואת פרט הטריוויה הפיקנטי לפיו סודרברג גם מצלם בעצמו את סרטיו, תחת השם הבדוי פיטר אנדרוז. לעיתים הוא אף עורך בעצמו אך נותן קרדיט למרי אן ברנרד, עוד דמות פיקטיבית. כלומר, זה לא שהאיש לא נח - הוא כנראה מעולם לא שמע על שינה. אבל לאן הוא ממהר? ואיך ייתכן שבדרך לשם הוא לא הופך לאיש הכי חזק בהוליווד?אתם לא יכולים לפטר אותי, אני מתפטר לא לחינם דובר בשנה החולפת על פרישה או הפסקה של סודרברג מעשייה קולנועית נמרצת, כפי שהוא עצמו טען בראיון שהעניק ל"גארדיאן". בפסטיבל ונציה האחרון, לפני כחודש, הוא דאג להבהיר שמדובר למעשה במעין שבתון מתוכנן מראש, מיד אחרי שיסיים את שלושת הפרוייקטים הנוכחיים בהם הוא מעורב. אחד מהם, "Magic Mike" מצטלם בימים אלה. השניים הנוספים "The Man From U.N.C.L.E", עיבוד לסדרת הריגול הקאמפית משנות ה-70 ו-"Liberace", ביוגרפיה קולנועית של הפסנתרן הצבעוני בכיכובו של (שוב) מייקל דגלאס, ישאירו את סודרברג בעבודה רציפה עד 2013. אבל איש לא יתפלא אם הוא יקדים את לוח הזמנים. לאיש יש שיטה שעובדת מאז ראשית הקריירה שלו.יש סודרברג כזה. "אושן 11":

בבסיס השיטה מצוי איזון מנצח בין סרטים מסחריים והוליוודיים בעליל, לפרוייקטים קטנים ואישיים יותר, כאשר הראשונים מממנים את האחרונים, באופן טבעי. על כל סרט בסדרת "אושן 11" ודומיו, תמצאו ברזומה העמוס של סודרברג גם מיזמים שאפתניים כמו "Che", ביוגרפיה קולנועית רחבת יריעה על צ'ה גווארה, בגילומו של בניסיו דל טורו, אבל גם יצירה הזויה בנוסח "Schizopolis" - פנינה קומית בה מגלם סודרברג עצמו תפקיד כפול, של כותב נאומי השראה ושל רופא שיניים שגונב לו את אשתו. כך עבד הבמאי החרוץ מאז שנות ה-90. כיום, שיטת "סרט אחד לאולפנים וסרט שני לנשמה" שוכללה – הוא פשוט מוציא כמה שיותר סרטים באותה השנה. כמעט כל במאי אחר שהיה עובד בקצב רצחני ובלתי נתפס שכזה, היה מועד מדי פעם. אבל סודרברג שייך לסוג החדש של קולנועני הוליווד. קצת כמו כריסטופר נולאן, נראה שגם הוא לא מסוגל להוציא סרט רע באמת. הוא פשוט מוכשר מדי. הנפילות שלו הם מ"מעולה" ל"טוב" או "טוב מאוד", לעולם לא למטה מכך.

לנצח עם השיטה כמו כל האמנים הגדולים, גם לסטיבן יש תקופות. הוא פרץ לראשונה עם סרט הביכורים המבריק שלו, "סקס, שקרים ווידאוטייפ", שהקנה לו - על סרט ביכורים! -  מועמדות ראשונה לאוסקר, על התסריט. הוא לא זכה, אבל עשור לאחר מכן חזר ישר שתים מועמדויות, על בימוי "טראפיק" ו-"ארין ברוקוביץ'", שניהם משנת 2000 - וזכה על הראשון. גם אם נוסיף לשני הסרטים הללו הצלחות מרשימות בקופות כמו טרילוגיית "אושן" או "רומן לא חוקי", קצת קשה לקרוא לבמאי הזה מיינסטרים. הקולנוע שלו תמיד מרגיש אחר, שונה, מיוחד, כזה שבא מן השוליים ודרכם כובש את המרכז. גם כאשר הוא עובד עם כוכבים בסדר הגודל של ג'ורג' קלוני, בראד פיט, מאט דיימון וג'וליה רוברטס, לעיתים באותו סרט - סודרברג מצליח להוסיף נדבך משלו למוצרים הוליוודיים סטנדרטים. אולי זו גם אחת הסיבות שעיר הסרטים מסרבת בינתיים לקבל אותו לליגה של הגדולים באמת. כאלה שמקבלים פרוייקטים נוצצים ויקרים הרוכבים על טרנד עכשווי. סרטי קומיקס, למשל. או איזה תלת-מימד גדול ושאפתני. סיבה שניה יכולה להיות שסודרברג ידע בעבר כשלונות קופתיים. בין אם זה "סולאריס", רימייק לסרט המד"ב של אנדריי טרקובסקי ע"פ ספרו של סטניסלב לם (מוקרן ביום חמישי בסינמטק הרצליה, אגב), אשר עלה 50 מיליון דולר אבל לא הכניס אפילו חצי מכך, או "הגרמני הטוב", הפקת ענק שאיש לא בא לראות.ויש גם סודרברג כזה. "Schizopolis":

סיבה שלישית לאי-הפיכתו להוליוודיסט רציני ומרכזי יותר קשורה לבחירת הז'אנרים שלו, בשנים האחרונות ובכלל. מותחן מלחיץ ואפוקליפטי כמו "התפשטות" הוא לא בדיוק חומר קלאסי לאוסקרים. גם לא שני סרטים שלו משנת 2009, "The Girlfriend Experience" עם כוכבת הפורנו סשה גריי בתפקיד זונת צמרת ו-"המודיע!”, קומדיית שחיתות תאגידית עם מאט דיימון בתפקיד חייו. מאידך, אלה גם שתי דוגמאות טובות לאופן שבו הגורל מתעתע בקריירה של סודרברג. הוא תמיד היה במאי של תקציבים שפויים יחסית ועבודה מאוד זריזה באופן כללי, אשר הצלחותיו מגיעות די במפתיע. דווקא "המודיע!" ו-"התפשטות" הצליחו הרבה מעבר למצופה, בעוד סרטים כמו "סולאריס" ו-"הגרמני הטוב" שהוזכרו לעיל ייזכרו כמפלות, למרות שכולם כולם סרטים טובים ומהנים. ואולי זוהי התשובה לחידה הקולנועית שהיא הקריירה של סטיבן סודרברג, יוצר שכל כולו סתירות פנימיות. שכל סרט שלו מתגלה ככיף גדול ועשוי כהלכה, אך שנשפט במונחים הוליוודיים של הצלחה וכשלון. מצד אחד הוא כן נמצא בתודעה הציבורית, אך מאידך נדמה שהוא אהוב וידוע בעיקר בקרב יודעי חן. מעניין כיצד הוא ייזכר בהיסטוריה של הקולנוע, או איך ייראה סרט על-פי חייו. הדבר היחיד שבטוח בסרט כזה הוא התפקיד הראשי – אם סודרברג בעצמו לא יהיה פנוי, וודי הרלסון צריך לגלם אותו. הדמיון בין השניים מדהים לפעמים.התפשטות - מועדי הקרנה

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ