נטע אלכסנדר, עכבר העיר
נטע אלכסנדר, עכבר העיר

כשברונו, האלטר-אגו ההומוסקסואלי של הקומיקאי סשה ברון כהן, מנסה לראיין את פאולה עבדול על מחויבותה לעשייה הומניטארית, הוא מושיב אותה על גבי עובד מקסיקאי שרוכן על ידיו וברכיו ומתפקד כ"רהיט אנושי" ואז שואל בטון רציני - "האם התנדבות ועזרה לאחר הם ערכים חשובים בעיניך"?  התשובה - "בוודאי שכן. כל חיי מוקדשים לכך. כשאתה נותן, אתה מקבל הרבה יותר" – מצליחה לחשוף בשניות את כל מה שרע בתרבות התקינות הפוליטית האמריקאית ומוכיחה שוב את גדולתו הקומית של ברון כהן, שחוגג השבוע את יום הולדתו ה-40.

ברונו, בוראט או עלי ג'י – אחרי עשור של הצלחות חסרות תקדים, כהן היהודי-בריטי כבר לא צריך להוכיח לאף אחד שהוא קומיקאי מחונן. ב"ברונו" הוא הזכיר למעריציו שהוא הקומיקאי היחיד שמוכן ללעוג לאופנת ה"אמץ מדינה אפריקאית" של הסלבס ההוליוודיים; היחיד שמשווה את עצמו לארנולד שוורצנגר ("אני רוצה להיות כוכב העל ההומו האוסטרי הראשון אחרי שוורצנגר") ולהיטלר; והיחיד שמסוגל לשאול כומר שמתיימר "לרפא" הומואים "איזו מוזיקה אני חייב להפסיק לשמוע כדי להפוך לסטרייט?" (הכומר עונה לו - בהבעה קפואה ורצינית - "שינייד אוקונר, וכמובן הווילג' פיפל").ברונו וממיר ההומוסקסואלים:

אבל למרות שהכשרון והפרובוקציות שהפכו אותו למותג היו שם מההתחלה, לכהן ציפו לא מעט שנים של עבודה קשה לפני שהצליח לבסס את מעמדו בהוליווד. הוא התחיל עם קבוצה קטנה של מעריצים מושבעים ולאט לאט בנה את עצמו כשחקן מוכר, שלא יהסס להשתמש באף גימיק כדי למשוך תשומת לב למעלליו. האיש ללא תכונות כהן החל את הקריירה שלו כקומיקאי ב-1994, כמנחה של התוכנית "פאמפ טי.וי", ולאחר מכן "טוק טי.וי", שבה נולדו הדמויות של עלי ג'י, צעיר לונדוני לבן שמתעקש לדבר בסלנג של גנגסטרים שחורים, וברונו, כתב אופנה אוסטרי שמחצין כל קלישאה קיימת על הומואים. כל מי שראה קטע מ"המופע של עלי ג'י", שעלתה לשידור ב-2000, התקשה להשאיר אדיש לשילוב בין השאלות העילגות והמטופשות של המנחה לבין הרצינות התהומית שבה אנשי רוח, מומחים ופרופסורים מכובדים מנסים לענות לו.

אבל מכל הדמויות בתוכנית, דווקא בוראט – כתב קזחי משופם עם חליפה מרופטת שנוהג לשכב עם אחותו (ועם בעלי חיים) – זכה לסרט באורך מלא ב-2006, והפך את כהן מתופעה בריטית למעריצים בלבד, לשם בינלאומי. ב"בוראט", שגם זיכה את כהן בפרס גלובוס הזהב, הכתב נטול הגינונים יוצא למסע לארצות הברית בעקבות אהבתו הבלתי נשלטת לפמלה אנדרסון, ובדרך מצליח להשפיל, להביך ולזעזע כל אמריקאי שהוא פוגש, בין השאר בזכות חיבתו לגברים עם שק אשכים גדול, אמונתו הנחרצת שמוחה של אשה קטן בהרבה ממוחו של גבר וסיפוריו על מותה של אשתו "בתאונה שנגרמה כי היא היתה גדולה מאוד והיו לה הרבה שערות על הגב וצייד חשב שהיא דוב". גם דעותיו על יהודים, צוענים, הומואים ומיעוטים אחרים יכולים לסמור את שערותיו של כל ליברל.

הפרובוקציות של כהן-בוראט הקימו לו לא מעט אויבים – וזו כמובן בדיוק המטרה. מ"הליגה נגד השמצה" שטענה שלא כולם יבינו את ההומור המתבסס על הפוך-על-הפוך של בוראט האנטישמי, ועד לממשלת קזחסטן שפרסמה מודעות ענק בעיתונים אמריקאיים וקנתה ארבעה עמודים ב"ניו יורק טיימס" כדי להדגיש את הישגיה ואוצרות הטבע של המדינה, ואת יחסה המתקדם לנשים.

שלוש שנים אחרי ההצלחה הפנומנאלית הזו כהן חזר עם "ברונו", שגרם לבוראט להראות כמו "מסיבת גן". קיבעון אנאלי, סצנות עירום, הטרדות מיניות ואפילו ניסיון כושל וקורע מצחוק לפתור את הסכסוך במזרח התיכון באמצעות שירה (בסצנה שבה ברונו מתבלבל בין "חומוס" ל"חמאס") הוכיחו סופית שלכהן אין – ומעולם לא היה – אלוהים. העדר מוחלט של גבולות אפשר לכהן, בין השאר, להציג תוכנית אירוח בסגנון "ג'רי ספרינגר" שבה ברונו מציג לראווה את התינוק האפרו-אמריקאי שהוא אימץ.מאחורי המסכה (והשפם)

אבל דווקא הוולגריות והפרובוקטיביות של "ברונו" העלו סימני שאלה בנוגע ליכולתו של כהן להמציא את עצמו מחדש. אחרי הכל, רוב הגימיקים ב"ברונו" כבר נראו בצורה זו או אחרת במערכונים של "המופע של עלי ג'י", ואת התענוג שנובע מהתקלות בבורות, הגזענות והטמטום האמריקאי כבר הפקנו מ"בוראט". לצד ההצלחה הקופתית (שנעזרה בחודשים של מסע יחצי ציבור אגרסיבי במיוחד שבשיאו ברונו "נחת" על פרצופו של אמינם בטקס פרסי האם.טי.וי), "ברונו" עורר חשש שכהן יבלה את כל חייו בתפקיד הקומיקאי המעצבן שמנסה להוציא מעוברי אורח תמימים תגובות מפגרות בכל מחיר.עם שיער פנים חדש. סשה ברון כהן ב"הדיקטטור" (צילום: יח"צ)

למרבה השמחה, כהן הוא לא שחקן של טריק אחד. בשלוש השנים שחלפו מאז הוא נטש את הדמויות מ"המופע של עלי ג'י" לטובת תפקידי דיבוב ב"מדגסקר 2" ו"משפחת סימפסון" ותפקיד משני בסרטו החדש והמדובר של מרטין סקורסזה, "הוגו", על ילד שחי בסתר בתחנת רכבת. לאחרונה הוא סיים את צילומי "הדיקטטור", קומדיה בבימויו של לארי צ'ארלס, מי שאחראי ל"בוראט", "ברונו" והסדרה "תרגיע" (של לארי דיוויד). כהן מגלם דיקטטור חסר מעצורים שמדכא את נתיניו בכל דרך וגם את הכפיל שלו – רועה צאן תמים, במה שנראה כמו פראפרזה על "הדיקטטור הגדול" של צ'פלין.

"הדיקטטור" הוא אומנם פרויקט מדובר ומעורר סקרנות, אבל השלב המתבקש הבא בקריירה של כהן הוא הצורך להוכיח שהוא לא רק קומיקאי ענק – אלא גם שחקן דרמטי מוכשר. בגיל 40, כהן ינסה לעשות את המעבר מקומדיה לדרמה בביוגרפיה המדוברת של פרדי מרקורי, סולן קווין שמת בגיל 45 מסיבוכים הקשורים לאיידס. הסרט, שיתמקד בשנים הראשונות של מרקורי בעולם המוזיקה, נעשה בתמיכתם של חברי הלהקה ויכלול את שיריה. שמועות על הפרויקט החלו כבר לפני כשנתיים, אולם הצילומים ייצאו לדרך רק בחודשים הקרובים. עם תסריט של זוכה האוסקר פיטר מורגן ("פורסט/ניקסון") נראה שהפעם מצפה לכהן אתגר מסוג אחר. בהתחשב בעובדה שקשה להסתכל על כהן עם שפם בלי לחשוב על בוראט, נראה כי זו לא תהיה משימה פשוטה.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ