רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שתיקת הארכיונים: חמישה סיפורים על סרטים גנוזים

הסרט האבוד של רוברט פטינסון, הסרט שג'רי לואיס נעל בכספת ומסרב להראות לאיש וגרסה של "ארבעת המופלאים" שעלתה גרושים. סרטים שמעולם לא הגיעו למסכים - ואולי טוב שכך

תגובות

אחת הטעויות הנפוצות בעולם הקולנוע היא לחשוב שכאשר מסתיים שלב הצילומים, מסתיים גם החלק הקשה בעבודה. למעשה, ההפקה עצמה (בשונה מ"פרה-פרודקשן" שהוא שלב התסריט וההכנות, וה"פוסט-פרודקשן" שמתייחס לעריכה, למוזיקה ולשיווק) היא אמנם החלק הארי של עשיית סרט, אך השלב הבא מפחיד ורעוע באותה מידה. במהלך הפוסט-פרודקשן מביטים לראשונה במה שהצטלם, בטעויות שנעשו, בסיפור שהתקבל, ומתחילים להרכיב את החלקים לכדי סרט. אם זה עובר בשלום, עדיין נותר השלב בו הבמאי צריך לרצות את המפיקים והמפיצים כדי שיביאו את הסרט לקהל הרחב. סרט שהסתיים שאין לו לא בתי קולנוע או פסטיבלים להקרנה, כמוהו כסרט שלא הצטלם מעולם.

סרט יכול ליפול בכל אחד מהשלבים האלה ממש באותה קלות. אפילו היוצרים הגדולים והחשובים ביותר בעולם עמדו מול המשבר הזה לאחר צילומי הסרט והחליטו – או שהחליטו בשבילם – להעלים את הסרט ואתו את חודשי ההשקעה, הזיעה והכסף שבאו אתו ולא יחזרו לעולם. אם מישהו נוקב בשם של כל אחד מהסרטים הבאים לידכם, אל תנסו לצאת ידענים ולהגיד "אה כן, ראיתי את זה".

האזרח מי? "יותר מדי ג'ונסון"

אורסון וולס ידוע כאחד הבמאים החשובים ביותר בתולדות הקולנוע, אך גם כאחד המקוללים ביותר. למעשה, לאיש שהביא לנו את "האזרח קיין", "האמברסונים המופלאים" ו"מגע של רשע" – אבני דרך בתולדות הקולנוע והתרבות – לא הייתה הפקה אחת שעברה טוב. כל סרט שעשה עמד בפני בעיות קשות של תקציב ומאבקי כוח עם האולפנים, וכמעט אף אחד מהם לא הסתיים כפי שוולס תכנן. ב1938, שלוש שנים לפני "האזרח קיין", וולס בן ה-23, ביים את סרטו הראשון, "יותר מדי ג'ונסון" – קומדיה קצרה כחלק מסדרת סרטים שוולס התכוון לביים כמחווה לתיאטרון המרקורי. הסרט אכן הושלם אך וולס נכנס לצרות כלכליות. המעבדה שפיתחה את הפילים סירבה לשחרר את חומר הגלם עד שוולס ישלם את חובותיו הכספיים והאולפנים דרשו יותר כסף מכיסו של הבמאי כדי להפיץ את הסרט. וולס הצליח לארגן הקרנה קטנה וצולעת של הסרט בקונטיקט אך תגובת הקהל הייתה כל כך גרועה שהוא נאלץ לעבור הלאה מסרט הביכורים שלו.מיחזר את החליפה אחר כך ל"אזרח קיין". "יותר מדי ג'ונסון"

ארבע בשקל: "ארבעת המופלאים"

הקומיקס המפורסם של סטן לי על האסטרונאוטים בעלי כוחות העל ומלחמתם בד"ר דום המרושע זכה לסרט מצליח ב-2005 בכיכובה של ג'סיקה אלבה, ולסרט המשך כשנתיים לאחר מכן. אבל חובבי הקאלט שבנינו יודעים שזו אינה הגרסה המצולמת הראשונה של הסרט. עיבוד קודם שנעשה ב1994 בבימויו של אוליי ששון הביך כל כך את היוצרים שלו שאיש לא באמת חשב ברצינות על האופציה להפיץ אותו. למען האמת, על פי סטן לי, הסרט נעשה אך ורק בעקבות סעיף בחוזה בין חברת מארבל לאולפן שאם לא תעשה גרסה לסרט בזמן נתון, יילקחו מהם הזכויות.

צפייה בטריילר לסרט שנמצא אך ורק בכמה אוספי VHS נידחים מראה שסביר שאף אחד לא באמת לקח את זה ברצינות. אבל היי, זה עדיין נראה יותר טוב מ"באטמן ורובין".אחד המקרים האלו שבהם אתה פשוט נותר ללא מילים:

החיים מכוערים: "היום בו בכה הליצן"

היה אפשר לחשוב שעם קריירה כל כך מרהיבה מאחוריו, ג'רי לואיס - אחד הקומיקאים האמריקאיים האהובים ביותר בתולדות הקולנוע המדבר - לא יכול לטעות. מאחורי לואיס כבר היו הצלחות גדולות כמו "הפרופסור המפוזר", "The Bellboy" ו"The Caddy". אז לא ברור מדוע ב-1972 החליט להיכנס חזק לתחום הדרמה ולביים את הסרט "היום בו בכה הליצן" בו הוא גם גילם את התפקיד הראשי. לגבי מה שקרה בהמשך - הגרסאות מתפצלות.חלק אומרים שהסרט הגיע לקו גמר הצילומים אך קשיים כלכליים מנעו ממנו לעבור את שלבי העריכה והסאונד. ישנם גם שטוענים שסיפור העלילה – על ליצן אלכוהוליסט במחנה ריכוז, שמוצא גאולה אישית דרך הרמת רוחם של הילדים היהודים במקום – לא התיישב טוב עם הקהל בהקרנות המבחן. יש שטוענים שלואיס מחזיק את הסרט בכספת נעולה ומסרב להקרין אותו לאיש. פעולה קצת דרמטית, בהתחשב בעובדה שאיש לא מונע ממנו להשמיד את הפילם וזהו. בדיעבד יכול להיות שג'רי לואיס הקדים את זמנו, מכיוון  ש-27 שנים לאחר מכן, סרט אחר על מוקיון במחנה השמדה – "החיים יפים" - הביא ליוצרו רוברטו בניני שני אוסקרים (בקטגוריות השחקן הראשי והסרט הזר).אפילו ליד ושם אין עותק. "היום בו בכה הליצן"

כמו עמיר פרץ והמשקפת: "בידי האל"

המועמדת לאוסקר ואהובתו של האביר האפל מגי ג'ילנהול כיכבה בסרט יחד בעלה פיטר סארסגארד ("ג'ארהד", "גרין לנטרן", "לחנך את ג'ני") בשנת 2004. סטיבן סודרברג הבלתי נלאה, שמייצר סרטים בקצב של מכונת ירייה (אחד משני הסרטים שביים השנה, התפשטות, ינעל את פסטיבל חיפה) הפיק. על אף שמדובר בשלושת השמות האלו, אין שום יכולת למצוא אינפורמציה ברורה על הפרויקט הגנוז הזה. ישנן שמועות שהסרט צולם כולו שלא בפוקוס, אחרות גורסות שהמעבדה הרסה את חומר הגלם. אולי עוד שמועות יצוצו בעתיד, אולי באיזו ביוגרפיה של אחד מהם. בינתיים נישאר במתח.טעויות של מתחילים, בחייאת. סטיבן סודרברג (צילום: AP)

אפילו ערפדים התחילו קטנים: "איך להיות"

תחילת הקריירה של רוברט פטינסון, כרגע הדמות הכי דומיננטית בחייה של כל נערה בת 12 בעולם המערבי בזכות תפקידו כאדוארד הערפד המיוסר בלהיט העל "דמדומים", לא הייתה מזהירה. תחילה הוא נחתך כמעט לחלוטין מהסרט הראשון בו השתתף, "יריד ההבלים" בכיכובה והפקתה של ריס ווית'רספון (איתה סגר חשבון כשהעניק לה פרס מיוחד בטקס האמ.טי.וי האחרון), וארבע שנים לאחר מכן, סרט אחר בו דווקא כיכב בתפקיד הראשי – והיה אמור אפילו להעניק לעולם כמה רגעי זמרה מגרונו – בשם "איך להיות", סיים את הקדנציה שלו לאחר כמה הקרנות בפסטיבלים משניים ונעלם מהמפה. את הדרמה המוזיקלית הזאת, בה פטינסון מגלם בחור סמי-היפי עם שאיפות מוזיקליות שנאלץ להתמודד עם לחץ משפחתי "לעשות משהו עם החיים שלו", ביים בחור בשם אוליבר אירווינג שלא טרח לעשות עוד סרט לפני או אחרי. סבירות לא קלה שאם היה נמצא הסרט ומופץ לבתי הקולנוע, הוא היה יכול להפוך ללהיט משוגע, רק בזכות שמו של פטינסון על הפוסטר. אבל במקום זאת, הוא התגלגל למהדורת די.וי.די מוגבלת במיוחד (אבל ממש).לא נורא, הסתדר. רוברט פטינסון ב"דמדומים 3"

*#