מחכים לקולות הבמאים: הקולנוע האמריקאי בראי שנת בחירות

מסרטי המשפחה שליוו את כהונתו הראשונה של ג'ורג' דאבליו בוש, דרך חוסר התקווה שהשתקף בקולנוע בכהונתו השניה ועד לעלייתם של גיבורי העל על המסך במקביל לבחירתו של ברק אובמה לנשיאות - ארצות הברית תמיד מצביעה גם באולמות

אור סיגולי, עכבר העיר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אור סיגולי, עכבר העיר

שנת בחירות היא אירוע משמעותי בכל מדינה בה היא מתרחשת, אך כשזה מגיע לבחירות לנשיאות ארצות הברית העניין הופך לגדול אף יותר. בכל ארבע שנים נשואות עיני כל העולם לכיוון צפון אמריקה, אל עבר מערכת הבחירות המשמעותית ביותר בכדור הארץ. אחד הדברים המאפיינים ביותר את ארצות הברית, והמשפיעים ביותר על עולם התרבות הכלל עולמי בכלל, הוא כמובן תעשיית הקולנוע שלה, שמגלגלת כל שנה ביליוני דולרים ותמיד נמצאת במרכז השיח של התרבות הפופולארית.

» לנה דנהם מ"גירלז" מתגייסת למען אובמה» הנשיאים משפיעים גם על המוזיקה» הרגעים הטלוויזיונים הגדולים של הבחירותהקולנוע האמריקני הוא המשפיע והמפורסם ביותר בעולם וככזה הוא מרכזי גם במולדתו. לכן, מרתק לראות כיצד מגיבה תעשיית הקולנוע, וכמובן קהל הצופים, לשנת בחירות. אם הקולנוע – כמו רוב האומנויות – הוא ריאקציה לתהליכים פוליטיים וחברתיים, הרשמים שמותירה בו מערכת הבחירות הם כמעט מידיים.

הנשיא שגנב את חג המולד: בחירות 2000 - ג'ורג' בוש הבן נגד אל גור

מערכת הבחירות של שנת 2000 - לאחר שמונה שנים של שלטון דמוקרטי בניצוחו של ביל קלינטון, מהנשיאים הפופולאריים ביותר שידעה האומה האמריקנית – הייתה מפורסמת לא רק בגלל המהפך הרפובליקני, אלא גם בזכות העובדה שהיה זה המרוץ הצמוד ביותר בין שני נשיאים מזה יותר מ-100 שנה. ובעיקר בגלל ערב הבחירות המותח בו השתנתה זהות הנשיא הזוכה בעקבות ספירה חוזרת של הקולות במדינת פלורידה. ישנם רבים הטוענים שהבחירות נוצחו בעזרת שחיתות ושיקול דעת מוטה של בית המשפט העליון.

מרוץ צמוד אפיין באותה שנה לא רק את הבחירות, אלא גם את טבלת שוברי הקופות ואת תחרות פרסי האוסקר, אחד המייצגים הכי מובהקים של התהליכים החברתיים והפוליטיים באמריקה. הסרט המרוויח באותה שנה בתוך ארה"ב היה "הגרינץ' שגנב את חג המולד". על פי האתר box office mojo, סרטו של רון הווארד בכיכובו של ג'ים קארי שנעשה על פי ספר הילדים המפורסם של ד"ר סוס, סיים את השנה עם הכנסות של 260 מיליון דולר. מעט יותר מ-22 מיליון דולרים מעל המקום השני בטבלה, "להתחיל מחדש" בכיכובו של טום הנקס. בשנה לפני כן ההפרש היה מעל 137 מיליון דולר ("מלחמת הכוככבים: אימת הפאנטום" מול "החוש השישי").תאמינו או לא - זה היה הסרט הכי נצפה בארצות הברית בשנת 2000:

קשה למצוא מאפיין בודד ומובהק שמקשר בין הצלחת הג'רינץ' לבין הצלחתו של בוש – מעבר לבדיחה המתבקשת של "הגרינץ' שגנב את הבחירות לנשיאות" – אבל הייתה זו הפעם הראשונה מאז "צעצוע של סיפור" בשנת 1995 בה קומדיה לכל המשפחה כבשה את המקום הראשון בטבלת שוברי הקופות, על חשבון אפוס עמוס אפקטים ("היום השלישי", "טיטניק", "להציל את טוראי ראיין" ו"אימת הפאנטום"). אך הדבר המעניין אף יותר היה שבמהלך כל אותו עשור, רק פעם אחת בלבד תיקח שוב קומדיה לכל המשפחה את כל הקופה – זה יהיה "שרק 2" בשנת 2004, שזו כמובן הפעם השנייה בה זכה בוש הבן בבחירות. כנראה ששנות הבחירה של בוש ייצרו אצל האמריקנים צורך לצחוק עם כל המשפחה יותר מכל דבר אחר.

בפרסי האוסקר המצב היה מובחן קצת יותר. בחירתו של בוש לוותה בזכייתו של "גלדיאטור", שהסלוגן שלו היה "גיבור חדש עולה". זהו זוכה האוסקר הראשון מאז "לב אמיץ" שש שנים לפני כן, המשוייך לז'אנר הפעולה ושבמרכזו דמות של לוחם הירואי קלאסי. כאילו אמריקה קצה בקלינטון, הנשיא המצליח אך החביב מדי, שהואשם בכך התעסק בחיי המין שלו יותר מאשר בענייני המדינה. הקרב הצמוד של "גלדיאטור" קיבל משנה תוקף כאשר "נמר, דרקון" לקח ממנו לא מעטים פרסים טכניים, ו"טראפיק" ניצח אותו בקטגוריות התסריט והבימוי. על אף זאת, "גלדיאטור" הכוחני ניצב במקום הראשון.

440 מיליון דולר, בייבי: בחירות 2004 - ג'ורג' בוש הבן נגד ג'ון קארי

קשה לחשוב על נשיא שהיה מושמץ יותר בתקופת כהונתו כמו בוש הבן, אבל מתקפת ה-9/11 והפיכתו של בוש לנשיא-בזמן-מלחמה, הקפיצה את האהדה שלו בעיני האמריקנים שהיו זקוקים למנהיג חזק וקשוח. לא משנה מה הייתה רמת האינטליגנציה שלו וכמה תלותי היה בטייקוני הנפט העשירים של מדינתו.

כאמור, קומדיה לכל המשפחה הובילה את טבלת שוברי הקופות ממש כמו בבחירות הקודמות, אחרי ארבע שנים שנשלטו על ידי אקשן והרפתקאות. "שרק 2" הרוויח 441.2 מיליון דולר, כמעט 68 מיליון יותר מהמקום השני, "ספיידרמן 2". העובדה שנשיא רפובליקני עמד בראש האומה בזמן מלחמה, הביאו למקום השלישי את "הפסיון של ישו", סרטו של מל גיבסון, עם רווחים של כמעט 280 מיליון דולר. הישג חסר תקדים לסרט שאפילו לא דובר את השפה האנגלית.הטון הקודר מתאים לאווירה ברחובות. "מיליון דולר בייבי" - הטריילר:

גם באוסקר זכה רפובליקני מפורסם בפעם השנייה. היה זה קלינט איסטווד, ששחזר את הישגיו עם "הבלתי נסלח" משנת 1992 (שנת בחירות של קלינטון) וזכה בפרס הסרט והבימוי על "מיליון דולר בייבי". הסרט האפל וחסר התקווה הזה לא רק שחשף את הקושי העצום בו הייתה שרויה ארצות הברית, אלא גם פתח רצף של זוכי אוסקר שכמותם לא נראה מאז שנות ה70: סרטים אורבניים קשוחים, מדכאים, גבריים ובעיקר מאוד לא הירואיים - "התרסקות", "השתולים" ו"ארץ קשוחה". גיבורים גדולים ועשויים ללא חת כבר לא היו מנת חלקם של האוסקרים, ובטח לא של אזרחי ארצות הברית.

עלייתו של האביר השחור: בחירות 2008 - ברק אובמה נגד ג'ון מק'קיין

אחרי שתי קדנציות של שלטון רפובליקני, הגיעה התקווה החדשה בדמות ברק אובמה, הנשיא השחור הראשון בתולדות האומה האמריקנית. ארצות הברית הייתה בשפל מוראלי איום באותן שנים, בעקבות המלחמה ושיעורי האבטלה הגבוהים. היא הייתה חייבת שינוי, זקוקה למישהו שיחבק את גופה השברירי ויראה לה שאפשר טוב יותר. היא הייתה מוכרחה רוח חדשה שתוציא אותה מהמערבולת אליה נכנסה. היא הייתה צריכה את האביר האפל.

שובר הקופות של כריסטופר נולאן היה תחנת מעבר בין המצב בו אמריקה נמצאת והמקום אליו היא שואפת לחזור. מצד אחד סרט אפל וחמור סבר שנשלט על ידי פסיכופט שרק רוצה לראות את העולם בוער, אך מאידך גם גיבור חדש ומרשים שלא מפחד לעמוד מול אתגרים של שחיתות ורוע טהור, ובטח שלא להקריב את עצמו אל מול אידיאולוגיה נשגבת. "האביר האפל" הפך להצלחה מטורפת עם 533.3 מיליון דולר בקופות ארצות הברית בלבד, כמעט 215 מיליון דולר מעל גיבור העל של המקום השני - איירון מן.

מהו החלק האהוב ביותר על ברק אובמה ב"עלייתו של האביר האפל"?

את מצביעי האוסקר כל ענייני העטלף האלה ממש לא עניינו והם התעלמו ממנו כמעט לחלוטין. על אף זאת, גם באוסקרים היה אפשר לראות את אותה תבנית. הזוכה הגדול של אותה שנה היה סרט שמתאר תקווה ואהבה בתקופה של חושך ושל אלימות. לראשונה מאז זכיית "שיבת המלך" ב-2003, זכה סרט שמביא את ניצחונה של הרוח האנושית על הכאב והאובדן, לא משנה מה רמת העומק של הדיון. וכך זכה נער החידות ממומביי של דני בויל בלא פחות משמונה פרסי אוסקר. אך יותר מזה, רוחות השינוי של אובמה הם כנראה אלה שגרמו למצביעי האוסקר לבחור בסרט שארצות הברית אינה מעורבת בהפקתו לראשונה מזה 21 שנים. אז היה זה נצחונו של "הקיסר האחרון" של ברנרדו ברטולוצ'י.

רומני או אובמה? "לינקולן" או "עלובי החיים"?

נכון לרגע זה, זהות הנשיא הבא של ארצות הברית, ממש כמו הסרט שיזכה באוסקר - אינה ידועה. היא רק בגדר סקרים מקדימים שאין להם יותר מדי משמעות. הסרט הקופתי של השנה כרגע הוא הנוקמים ועם דירוגו כסרט השלישי המרוויח ביותר של כל הזמנים, קשה להאמין שמישהו ידיח אותו מהתואר הזה מתישהו במעט שנותר מ-2012.

בזירה הפוליטית, אובמה מתחרה על קדנציה שנייה מול מיט רומני, הנציג הרפובליקני. הבחירות לנשיאות יערכו הלילה, טקס פרסי האוסקר כארבעה חודשים לאחר מכן. האם הזוכה בפסלון יהיה לינקולן של סטיבן ספילברג, המתרפק על הימים בהם הנשיאים היו משכמם ומעלה והקדישו את חייהם לתיקון עוולות חברתיות? האם יהיה זה עלובי החיים, עיבוד למחזמר החברתי שיסגור שלוש שנים של זכיות לסרטים לא אמריקניים (אחרי "נאום המלך" הבריטי ו"הארטיסט" הצרפתי")? או שמא, ואולי יש לומר שסביר שכך יקרה, יזכה סרט אחר בתכלית שיצטרף אל "הנוקמים" כבבואה עכשווית של מצב האומה האמריקנית.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ