אינדי זה הכי, אחי: הכירו את מארק דופלס

הוא מביים, כותב ומככב בסרטי שוליים אמריקאיים כבר כמה שנים, ולאחרונה הופיע לצד כמה כוכבים לא קטנים מהוליווד. רגע לפני הפריצה הגדולה שלו, בואו לפגוש את כוכב "האחות של אחותך" שעשוי להיות היורש של ג'ייסון סיגל

אור סיגולי, עכבר העיר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אור סיגולי, עכבר העיר

רובכם כנראה לא שמעתם את השם מארק דופלס. סביר להניח שגם פרצופו לא יהיה לכם מוכר. אך אל לכם לחשוב שאתם במיעוט. על אף ששיחק במעל 20 סרטים בעשור האחרון, על אף שהוא חלק משמעותי מתנועת ה"מאמבלקור" (אחת מתנועות הקולנוע המדוברות באמריקה ), ועל אף שכתב וביים עם אחיו ג׳יי סרטים בכיכובם של ג׳ונה היל, ג׳ייסון סיגל, סוזן סרנדון ומריסה טומיי - דופלס עדיין לא פרץ מחוץ לגבולות הקולנוע העצמאי האמריקני. השנה, עם זאת, בזכות השתתפותו בהאחות של אחותך לצד אמילי בלאנט וב״zero dark thirty״, סרטה המצופה של זוכת האוסקר קתרין ביגלו (״מטען הכאב״), המצב עשוי להשתנות.» האחות של אחותך - כל הפרטים» קתרין ביגלו רודפת אחרי בין לאדן

דופלס נולד וגדל בלואיזיאנה. בין שלל עיסוקיו אפשר למצוא הפקה, בימוי, תסריטאות, משחק ומוזיקה. בשנת 2005, כשהיה בן 29, שיחק בתפקיד הראשי לצד אשתו קייטי אסלטון בסרט שכתב וביים עם אחיו, ״The Puffy Chair״. הסרט הוקרן בהצלחה בפסטיבלי סאנדנס ו-SXSW לקולנוע עצמאי והפך את דופלס ליקיר האינדי. שמו נקשר לקבוצת סרטי ה"מאמבלקור" שקמה בתחילת שנות האלפיים והפכה לתנועת הדגל של הקולנוע העצמאי. היא קרויה כך בשל העובדה שרוב פעילותן של הדמויות בסרט היא דיבור (מכאן "מאמבל". כלומר, מלמול) ותחתיה נוצרו לא מעט סרטים שנעשו בסכום כסף כל כך קטן שיהיה אפילו קשה לקרוא לו "תקציב", צולמו במצלמות זולות בדירות של חברים ושבמרכזן דמויות ריאליסטיות של צעירים רגילים לחלוטין.

אינדי למתחילים. "האחות של אחותך" - הטריילר:

אם זה לא נשמע לכם כל כך מרתק, אתם צודקים. רוב סרטי ה"מאמבלקור" – המרכזיים ביניהם הם סרטיו של אהרון כץ "עיר שקטה" ו"מזג אוויר קר" – נוטים להיות משעממים למדי. דווקא בהקשר הזה, סרטי ה"מאמבלקור" של האחים דופלס, ״The Puffy Chair״ ו-"Baghead", בולטים לטובה כי בהם יש הרבה יותר מחשבה ותכנון. גם בכתיבה וגם במשחק קל לראות את הקו המחבר בין כל הדמויות שדופלס יוצר - הן למעשה וריאציות די זהות של אותו הקונספט: גבר צעיר שטרם התבגר לחלוטין, הנקלע לרצף של אירועים משונים שמכריחים אותו לתפוס את חייו בידיים ולהפוך מילד לגבר עצמאי שעומד על שלו.

דמותו בסרט המצוין ״The Puffy Chair״ קבעה את האבטיפוס, כאשר שם גילם את ג'וש, צעיר חביב אך חסר עמוד שדרה שיוצא למסע עם בת זוגו ואחיו בניסיון לרכוש כורסא ליום ההולדת של אביו. במהלך המסע הוא יהפוך מבחור שנמנע מעימותים וכלוא במערכת יחסים של נוחות, לגבר שלא יקבל יחס רע מאף אחד ואף יעז להודות בפני עצמו על הבחירות הלא נכונות שעשה. נוסף לדמיון בין הדמויות שהוא מגלם, הסרטים עליהם הוא חתום במשותף עם אחיו ג'יי עוסקים כמעט כולם בקשר שבין שני אחים, עד שכמעט וניתן לראות בהם רצף של סרטים המשלימים זה את זה.בין ג'ים מ"המשרד" לצ'נדלר מ"חברים"

דופלס, שמראהו החיצוני מזכיר שילוב מעורר חיבה של ג׳ון קארסינסקי (״המשרד״) ומת׳יו פרי, כיכב מאז תחילת שנות האלפיים בלא מעט סרטים קטנים שהפכו לאינטגרליים במפת הקולנוע העצמאי. ביניהם: ״Humpday״, ״חנה עולה במדרגות״ וגרינברג, לצד בן סטילר. הקהל הישראלי עשוי לזכור אותו מהסרט עצם העניין בכיכובם של קווין קליין, דיאן קיטון ואיילת זורר, שעשה סיבוב קצרצר בקולנועים המקומיים.

מאחורי המצלמה הוא התפרסם בזכות בימוי וכתיבת שתי קומדיות חביבות - ״סיירוס״ בו ג'ון (ג׳ון סי. ריילי) מנסה לפתח קשר עם אם אחד הורית (מריסה טומיי) על אף התנגדותו של בנה המתבגר והלא לגמרי יציב (ג'ונה היל, באחד מתפקידיו הטובים ביותר); ו-״ג׳ף שחי בבית״ על מערכת היחסים בן שני אחים, האחד לוזר בטלן וטוב לב (ג׳ייסון סיגל) והשני איש עסקים יהיר (אד הלמס, ״בדרך לחתונה עוצרים בווגאס״).סתם שני גברים סטרייטים שמצלמים גיי-פורנו. "Humpday" - הטריילר:

השנה, דופלס הוא השחקן היחיד שהיה מועמד פעמיים לפרס ״צוות השחקנים הטוב ביותר״ של פרסי הגות׳הם. דבר שהיה יכול להיות הישג מרשים אם למישהו היה אכפת מהפרס הזה. אך זו רק עוד הוכחה לכך שהסטטוס של "יוצר השוליים" בו מתהדר דופלס כרגע, הוא רק עניין של זמן. סרטו האחרון והמקסים כשחקן, Safety not Guaranteed, בו שבר לראשונה את הטייפ-קאסט שיצר וגילם דמות של תמהוני מתבודד עם טראומה בעברו, כבר זכה להתעניינות רבה ולביקורות מצוינות, כמו גם בפרס הראשון בפסטיבל אייקון TLV למד"ב ופנטזיה שנערכה לאחרונה בסינמטק תל אביב.

כאמור, גם הופעתו העתידית כחלק מן האנסמבל של קתרין ביגלו, סביר שתרשום את פרצופו בזיכרונם של מלהקים שידאגו לו לתפקידים בעלי פרופיל גבוה, כמו גם בתודעתם של הצופים. לא יהיה זה פזיז לומר שלא רחוק היום בו יצטרף לרשימה המכובדת של יוצרים שפרצו מהזרם העצמאי אל תוך המיינסטרים כמו נח באומבך ("חיים בין השורות") או יוצרת הסדרה "גירלז", לנה דנהם.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ