ראיון: הבמאים שאיחדו את אודרי טוטו עם הבת של שפילברג

הם גייסו את הבת הקטנה של סטיבן שפילברג להופעת בכורה קולנועית, עושים צחוקים עם אודרי טוטו ומעריצים את יוסף סידר. האחים סטפן (המלהק של וודי אלן) ודויד (מתאהב סדרתי) פואנקינוס הם הבימאים הצרפתים הכי יהודים בסביבה

אור בר שלום, עכבר העיר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אור בר שלום, עכבר העיר

כרגע, המילה האהובה ביותר ביידיש על האחים דויד וסטפן פואניקוס היא "נבעך". אני יודעת את זה, כי כבר חלפו עשר דקות מאז שהסברתי להם מה המשמעות שלה ומאז הם לא לא מפסיקים לחזור עליה במבטא צרפתי מתנגן ולהתמוגג אחד מהשני. "איך אמרת?" חוזר סטפן "נבעייך? זה אדיר. נבעייך! נבעייך!". "תמיד ידעתי שאתה עברי מבפנים, מהנפש" קוטע אותו בעליזות סטפן "אתה ממש נבעך! חכה, אני חייב לספר על זה לאודרי". אודרי היא אודרי טוטו, אולי אחת השחקניות המפורסמות בדור השחקניות הצרפתיות של דורנו וגם כוכבת הסרט הרומנטי שדויד כתב (ומבוסס על ספרו רב המכר בעל אותו שם) העדינות, וסטפן ביים. הסרט, שעולה בבתי הקולנוע בארץ ב-12, באפריל מגולל את סיפורה של נטלי, אלמנה צעירה המשקיעה את חייה בעבודה עד ליום שבו תנשק בהפתעה את מרקוס, העובד השוודי בחברה שהיא מנהלת ונבעך יוצא דופן. השניים מתאהבים, ושני האחים הצליחו להרים סרט ראשון שלא נופל לקלישאות הקומדיות הרומנטיות ומצליח לסחוט עד דק את מלוא חינניותה של טוטו. לישראל הם הגיעו כחלק מ"מסע ההופעות סביב העולם", כפי שסטפן מציג זאת, לקידום יצירתם המשותפת.

» העדינות - כל הפרטים ומועדי הקרנה» בימאי העתיד מתגלים בניו יורק» הכירו את הבריטית הנכונה בהוליווד

למרות שהם אחים, קשה למצוא ביניהם דימיון. דויד, הסופר, הוא השקט והמהורהר.  לפגישתנו הוא מגיע לבוש חליפה ומקפיד לשמור על טון רשמי גם כשהוא מרים את רגליו על הספה המהודרת בלובי המהודר לא פחות שבו נערך הראיון. דויד מגיע לישראל עם הילה נדירה של סופר רב מכר. ספרו "העדינות" (בארץ בהוצאת כתר) נמכר בכמיליון עותקים בצרפת בלבד, ובעוד מאות אלפים ברחבי העולם. סטפן, הבמאי, הרבה יותר משוחרר ומשעשע. יום לפני הציג שגריר צרפת את הסרט לפני קהל הסינמטק וסיפר על פרויקט אומנותי מפורסם של סטפן שבו הוא לובש בגדי נשים ושולח את תמונותיו לתקשורת. מה שנרמז כשערוריה מינית התגלה כתרגיל בחשיבה שערך סטפן לבורגנות הצרפתית המשעממת. "בסך הכל רציתי לעלות לדיון את זכויותיהן של נשים כותבות בכל העולם, אז התלבשתי כמו סופרות מפורסמות ופרסמנו את זה כפרויקט שהיה הצלחה מסחררת. זו היתה בדיחה גדולה ומה שלמדתי הוא שאף פעם אסור לספר דברים פרטיים לדיפלומטים. אי אפשר לסמוך עליהם והם תמיד ישתמשו בזה נגדך!".הנוירוטיות כבר בפנים. העדינות:

דויד, הוצאת עד כה שמונה ספרים ורק האחרון הפך לסרט, מדוע? "הספרים שלי הם לא ממש חומר לסרטים. הם יותר מיד משוגעים. אולי שלושה או ארבעה מהם יכולים להיות מוסרטים. אני חושב שזה הפך לסרט כי עשינו את זה ביחד. כשסיימתי לכתוב אותו רציתי לעבור מיד לפרויקט אחר, כמו שאני עושה תמיד, אבל אז סטפן קרא אותו והחליט שאנחנו חייבים להפוך אותו לסרט. אמרתי לו 'טוב, בוא נמצא במאי שמעוניין וניתן לו את זה' והוא היה מאד נחרץ. היה לו ברור מלכתחילה שהוא יעשה את זה. הוא לא הסכים לתת את זה לאף אחד". סטפן: "סיימתי לקרוא את הספר ביום שמייקל ג'קסון מת, וזה יום שלא שוכחים. שנינו מעריצים והייתי כל כך עצוב שהוא מת והספר הוא בעצם על אובדן ועל מציאת תקווה חדשה. בואו נאמר שהייתי במצב רוח המתאים כדי לקבל תקווה. מיד ראיתי את הפונטציאל לסרט".

ואיך זה היה לעבוד ביחד?שניהם: נוראי! מחריד! באמת? דויד: "לא, לא באמת. אנחנו מאד משלימים אחד את השני והיתה לנו הזדמנות נהדרת לעבוד ביחד, לא רצינו להרוס את זה. ניסינו להיות מוכנים כשנגיע לסט ולצילומים. במשך שעות דיברנו ורבנו על הכל עד שהגענו לחזון המשותף שלנו. אני באמת מצטער לאכזב אותך, אבל הסתדרנו מצוין. הקטע הקשה באמת הוא הנסיעות".ישנתם באותו חדר?שניהם: "לא! השתגעת!". סטפן: "אני חושב שרק הפעם ההיא בבלגיה, יצא לנו לישון באותו חדר וזה היה נוראי. טוב, היינו אז מאוד עניים ועכשיו אנחנו עשירים. טוב, עשירים יותר ממה שהיינו אז". אפשר להתעשר מסרטים בצרפת?"לא. אבל אחי עשיר. הוא בסט סלר בצרפת".דויד: "אני כל כך עשיר שאני יכול להקים כאן קרן צדקה. כן, אני אקרא לה עדינות פאונדיישן!".מביימים את סשה שפילברג, חולמים על נטלי פורטמן. האחים פואנקינוס (צילום: יח"צ)

טלפון מוודי אלן את המילה "עדינות" מבטא דויד בעברית חפה ממבטא. בכלל, השניים מתנהגים כיהודים לכל דבר, אפילו הנוירוטיות כבר בפנים. סטפן מאשים את עבודתו המשותפת עם וודי אלן, לו סייע ללהק את סרטיו האחרונים. "עבדתי כמלהק לסרטים חמש עשרה שנה עד שנמאס לי. הודעתי שאני מפסיק ללהק אלא אם כן וודי אלן יתקשר – וזה עבד! לא יודע איך הוא שמע את זה או איזו פיה קטנה לחשה לו, אבל זה היה כמו חלום. הוא התחיל לצלם את חצות בפריז וזה היה פרויקט ענקי ומרגש. הייתי צריך ללהק את כל הדמויות ההיסטוריות והמפורסמות הללו ולהיות מאד ספציפי וזו היתה הזדמנות מרגשת".

איך היה לעבוד עם וודי אלן?"הוא במאי מאד תובעני, אבל הוא גם תמיד חיפש את הפידבק. היה חשוב לו לדעת מה אתה חושב והוא תמיד היה נחמד לגבי העבודה שלי. כשערכנו את הקרנת הבכורה ל'העדינות' בניו יורק הוא שלח לי פתק קטן שהוא לא יכול לבוא, אבל שהוא שולח את אהבתו ושהוא כבר יראה את הסרט בהזדמנות אחרת" אז אתם ממש חברים?"הו, לא. אי אפשר להגיד את זה. אני גם לא חושב שוודי היה קורא לי חבר. הוא קורא למעט מאד אנשים חברים, אנחנו שומרים על קשר ואני מקווה שאם הוא יעשה סרט אחר בצרפת, הוא יתקשר אלי. וודי, אם אתה קורא את זה, אני מחכה לטלפון שלך".

לברוח מאודרי טוטו "העדינות" צולם בפריז והיא נושמת בכל פריים שצולם, אבל בצורה עדינה וכמעט לא מורגשת. לא פריז של תיירים כמו בפוטומונטז' הארוך שאיתו פותח וודי אלן את "חצות בפריז" אלא פריז של המקומיים. אלה שחושבים שבגט וכוס יין הם קלישאה ורובע המארה כבר הפך להמוני. דויד: "השתדלנו לא להראות הרבה את פריז. צילמנו באיזור שבו כמעט לא מצלמים סרטים ומגדל אייפל נראה בה רק בסצינה אחת מוגזמת ורומנטית שלא מסתיימת כמו שאר הסצינות: מראים את אודרי טוטו מושלמת, באופנה פריזאית, מגדל אייפל ברקע והגבר שאיתה בורח מהתמונה המושלמת הזו. במקום לעשות סרט רומנטי רגיל – כתבו סצינה שבו אודרי טוטו נזרקת על ידי גבר מכוער לפני מגדל אייפל. זה היה כיף!"איך באמת שיכנעתם את אודרי טוטו להשתתף בסרט שלכם?"היא עושה רק סרט אחד בשנה והיא אהבה את הסיפור שלנו. הלכנו לראות אותה בהצגה 'בית הבובות' והתאהבנו בה. היא הייתה מדהימה. מאד קשה למצוא שחקנית שהופכת מאישה צעירה באבל לאישה בוגרת ועדיין נשארת מדהימה. היא מעולם לא עשתה את זה ואהבה מאד את הסיפור"אודרי טוטו ונעבך יוצא דופן. העדינות (צילום: מתוך הסרט)סטפן: "אני ליהקתי אותה לפני שנים לסרט שבו היא מתאהבת ביהודי ורוצה להתגייר למרות שהוא מתנגד (Dieu Est Grand, Je Suis Toute Petite שיצא אצלנו ב-2001 ונקרא "אלוהים גדול ואני קטנה- אב"ש"), כך שהכרנו והיא הסכימה לבוא לפגישה, ומשם הכל היה קל ופשוט. מאד כיף לעבוד איתה. אף אחד לא יודע כמה היא מצחיקה. בצרפת יצא עכשיו הדי.וי.די ובתוספות המצחיקות רואים כמה היא משעשעת. היא עושה פרצופים למצלמה כשהיא מתבלבת בתסריט, היא צוחקת הרבה"דויד: "היא מאוד מתעניינת לדעת איך אנשים ברחבי העולם מגיבים לסרט. אתמול סיפרנו לה שהיא הפסידה ארוחה נהדרת בישראל והיא אמרה לנו להגיד שלום בישראל כי מאד אוהבת אתכם. היא היתה פה בחופשה (באוגוסט 2012 – אב"ש) ומאד נהנתה".

ההומורו היהודי סטפן, הבנתי שאתה מאד אוהב קולנוע ישראלי ומתעניין בו "נכון. כשעבדתי בליהוק תמיד ראיתי קולנוע מכל העולם. עבדתי ביחסי ציבור של פסטיבל קאן, ניהלתי את הליהוק בהרבה סרטים ואני תמיד מחפש שחקנים חדשים. בצרפת ליהקתי את יעל אבקסיס ורונית אלקבץ ואהבתי מאד את מה שהיא מביאה. בכלל הסרט של רונית ושלומי 'שבעה' מאד הרשים אותי, וגם אהבתי את 'ללכת על המים' של איתן פוקס. זה נשאר איתי הרבה זמן" דויד: "אני אהבתי את אדון פידלמן. כשהוא שיפץ את הפסנתר הזה והבן שלו. מאד התרגשתי". סטפן: "פגשנו את יוסף סידר וסיפרנו לו כמה אנחנו מעריצים אותו. הערת שוליים הוא סרט מופת בעיני. אני אוהב את ההומרו היהודי, את הטון הכהה, סרטים ישראלים הם מאוד בוטים, מאד בפרצוף שלך. כמו של עמוס גיתאי. אני מת על זה"

אתה רואה הבדלים בין קולנוע ישראלי לאירופאי לאמריקאי? "אני חושב שההבדלים הם בעיקר במימון של הסרטים. בצרפת יש הרבה מוסדות וקרנות שעוזרים לך ובארצות הברית אתה חייב להביא כסף מהבית". דויד: "בארצות הברית קולנוע הוא תחביב של ילדים עשירים!". סטפן: "אני גם אוהב את העובדה שאתה עושה סרטים בפחות כסף, אז יוצאים דברים מדהימים, כי אתה חייב לפעול בתנאים הרבה יותר מצומצמים. סיפרו לנו שמצלמים פה סרט בשלושה שבועות. שלושה וחצי. השתגענו. זה אומר שאתם חייבים לעשות הכל מהר וטוב. זה לא שאנחנו האנשים הכי עשירים בעולם, אבל יש לנו עזרה. אבל בואי נודה באמת, אם לא היה לנו את אודרי טוטו בפרויקט הזה, היו נותנים לנו רק חצי מהכסף". וסשה שפילברג גם דויד, איך הרגשת להפוך מסופר לתסריטאי? "יש לי ספרים שסיימתי ולא רציתי לגעת בהם שוב ובעדינות לא הרגשתי ככה. רציתי הזדמנות ליצור עוד סצינות והסרט איפשר לי את זה. הספר והסרט הם לא אחד לאחד וזה היה כיף: לשמור על רוח הספר, אבל עם סצנות אחרות ודמויות חדשות".אתה עומד לעבד ספרים נוספים שלך לקולנוע?"כן, אבל אנחנו לא נביים את זה. יש לנו פרויקט חדש ומשותף ביחד". סטפן: "יש לנו. אה, יש לנו את ההתחלה של ההתחלה, אבל חייבים להתחיל איפה שהוא. ב"העדינות" יש הופעה קצרה של סשה שפילברג, הבת של סטיבן ומבחינתנו זו ההתחלה של הסרט הבא שלנו. בסצנה שבה אודרי מתבקשת לצלם תיירת אמריקאית ואת האהוב שלה – זו סשה. היא שחקנית מצוינת  שמדברת צרפתית נהדר. היא פגשה אותי בעבודה ומאד רצתה לפגוש את אודרי טוטו, אז סידרנו לה תפקיד קטן בסרט. אבל אל תדאגי. יש לנו אינטרס. סטיבן שפילברג יראה את הסרט הזה ויפיק את הרימייק האמריקאי! הא! הא! הא! הכל מתוכנן!". סשה שפילברג עם אחותה, השחקנית ג'סיקה קפשאו (צילום: AccessHollywood)מי ישחק בגרסא האמריקאית?אם תהיה גרסא אמריקאית גם פה יהיה קשר לישראל כי תשחק אותו נטלי פורטמן כמובן. ווויל פרל. הם חייבים להיות שניהם בלבד. לא נקבל שום שחקנים אחרים".ולסיום, כיאה לסרט על אהבה, מתי התאהבתם לראשונה? דויד: "אתמול".סטפן: "הוא מתאהב כל דקה".דויד: "לא, באמת. מאד כעסתי ואז המלצרית הגיעה עם פסטה וזהו. הייתי אבוד. האמת שזו שאלה טובה מאוד. אני חושב שהפעם הראשונה הייתה ב-14 ביוני 1996, אז פגשתי את החברה הראשונה שלי. זו הייתה אהבה אמיתית". סטפן: "אני חושב שלהתאהב במישהו זה דבר אחד. לגרום למישהו אחר להתאהב בך בחזרה, זה הדבר הקשה. אהבה חייבת להיות הדדית, אחרת זה סתם סיפור עצוב, ומי ירצה לראות את זה?".

העדינות - מועדי הקרנה

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ