רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

כובשים את העולם מאחורי המצלמה: במאים ישראלים בהוליווד

אורן פלי, נועם מורו, אורן מוברמן וגם יצחק פלורנטין - שורה של במאים ותסריטאים ישראלים עשו את זה בגדול, דווקא בהוליווד. האם הם חייבים לנו משהו? ולמה אין יותר שמנסים להצליח באירופה?

תגובות

לפני כשבוע התבשרו חובבי הקולנוע ההוליוודי כי סרט חמישי בסדרת "מת לחיות" קיבל אור ירוק. נדמה שהאדם היחיד שקפץ באוויר מרוב שמחה הוא הבנקאי של כוכב האקשן המזדקן ברוס וויליס, שעתיד לשוב לתפקיד ג'ון מקליין. סביר שהרבה ישראלים שנתקלו בידיעה התעכבו על שמו של הבמאי המיועד, נועם מורו, לפני שחיפשו אותו בגוגל כדי לוודא את מוצאו. אכן, מדובר בבמאי שנולד בירושלים בשנת 1961 ועובד בהוליווד כבר שנים. למעשה, "מת לחיות 5" יהיה סרטו השני אחרי "אנשים חכמים" משנת 2008, דרמת אינדי משפחתית בכיכובם של דניס קוויד, שרה ג'סיקה פארקר, תומאס היידן צ'רץ' ואלן פייג'. אגב, סרטו הראשון היה אמור להיות "הצלצול 2", אבל הוא פרש מההפקה וחיכה מאז להצעה מפתה אחרת. מדוע דווקא הוא נבחר לביים סרט אקשן רב תקציב? משום שמורו הוא במאי פרסומות וסרטונים קצרים משכמו ומעלה, שהועסק על-ידי חברות ענק כמו נייקי ואאודי ואף יצר סרטונים עבור משחקי מחשב מסדרת היילו. כלומר, הוא מתמחה באקשן, אך כזה שמוגבל לדקה או שתיים. הציצו בפרסומת שלו לקאיה שהופיעה בסופרבול האחרון:

נראה קצת כמו העלילה האפשרית היחידה ל"מת לחיות 5", בהתחשב בסיפורים ההולכים ומסלימים של הפרקים הקודמים. מורו ינסה להוכיח את עצמו במגרש של הגדולים, ומעניין יהיה לעקוב אחר התגובות במולדתו לסרט. שהרי לא יהיה ניתן להפריד בין זהותו הישראלית של הבמאי לבין יצירתו. תשאלו את אורן פלי.

מי צריך איכות? אורן פלי ממציא סוס מנצח שמו ודאי מוכר לכם מן הדיווחים הרבים מלפני כשנה וחצי, אז עלה לאקרנים סרטו הראשון פעילות על טבעית. הסרט קצר הצלחה מסחררת בקופות ארצות הברית, בעוד התקשורת בארץ והתעסקה בישראלי שירד מן הארץ לפני 20 שנה ולא מרגיש מחובר למה שקורה בה. איכות הסרט נותרה עניין משני, אל בינתיים הספיק פלי להפוך לבמאי מבוקש. מאז כבר שוחרר סרט ההמשך, אותו לא ביים אלא רק גזר עליו קופון, בו בזמן שהוא עומל על הפרויקט הבא שלו, הקרוי "איזור 51" ועשוי להכיל חוצנים.עשה את המכה: "פעילות על טבעית" של אורן פלי

אורן נוסף שמצליח בניכר הוא אורן מוברמן. מלבד היותו תסריטאי עסוק, החתום בין היתר על "אני לא שם" ו-”חיי נישואין", מוברמן הפציע לפני שנתיים עם בכורת בימוי מרשימה בדמות "השליח". הוא זכה במועמדות לאוסקר על התסריט, וסיפק את הסרט הכי ישראלי בגישה שלו אל צבא ושכול שאי פעם יצא מיבשת אמריקה. סרטו הבא יהיה "Rampart" בו ישוב לשתף פעולה עם וודי הרלסון ובן פוסטר, כוכבי "השליח", לצד שחקנים מוערכים כדוגמת סיגורני וויבר, רובין רייט וסטיב בושמי. אותו בושמי עתיד לביים את העיבוד העתידי של מוברמן לספרו של וויליאם בורוז "Queer".

ואם דאם סטייל: יצחק פלורנטין לא מפחד מאקשן עוד שם שראוי להזכיר הוא יצחק פלורנטין, במאי סרטי פעולה/אמנויות לחימה שזכה כבר לכתבה מפרגנת כאן בעכבר, ובצדק. פלורנטין פילס את דרכו בשנים האחרונות והפך לאחד הבמאים העסוקים ביותר בעולם הבי-מוביז וסרטי אמנויות הלחימה, תוך שהוא עובד עם שמות כמו ז'אן קלוד ואן דאם ואף בורא מותגים משלו. סדרת סרטי "Undisputed" בכיכובו של סקוט אדקינס, למשל. ואם נזכרתם בנמרוד אנטל ("קונטרול", "הטורפים") צר לי לבאס ולגלות שהוא דווקא הונגרי, עם שם ישראלי.ואן דאם סטייל: "Undisputed" של יצחק פלורנטיןהמשותף לרביעייה שלעיל, היא שכולם נולדו בישראל אבל לא ניסו לעסוק בקולנוע במדינתם, אלא התחילו הישר מהוליווד (למעט פלורנטין שבאמתחתו הסרט הקצר "שלום למחסל"). זהו מסלול מעניין, שגם מוכיח את עצמו. אבל ישנה גם דוגמה הפוכה, כמו זו של ארי פולמן. לאחר שסרטו "ואלס עם באשיר" זכה לתהודה עולמית, החל הבמאי לעבוד על מיזם שאפתני – עיבוד לספר המדע הבדיוני "כנס העתידנים" של סטניסלב לם. הקאסט שלו כולל שמות מפוצצים כמו רובין רייט (שוב היא), פול ג'יאמטי, הרווי קייטל, דני יוסטון והילד קודי סמית'-מקפי ("הדרך"). עם זאת, גם הוא יאופיין בסגנון האנימציה הייחודי של "ואלס". הנקודה ברורה – פולמן הגיע להוליווד אחרי שנים של יצירה בישראל, בקולנוע ובטלוויזיה. באותה נשימה אפשר להזכיר את אבי נשר, שניהל פרק הוליוודי בקריירה שלו, או אפילו את מנחם גולן שהפיק שוברי קופות כמו "מחץ הדלתא" לפני ששב ארצה כדי לבייש את נעוריו.

אחד משלנו: האם הבמאים הישראלים חייבים לנו משהו? התגובות להצלחות המוזכרות לעיל ברחוב הישראלי ובאיזורי הטוקבקים חצויות לשני סוגים עיקריים. ישנם המפרגנים אוטומטית, הנמנים גם עם אלה המנכסים לעצמם כל יהודי-למחצה אשר מגיע למעמד של סופרסטאר, הופכים אותו לאחד משלנו. יום חג לקבוצה הזו עשוי להתרחש ביום ראשון הבא, כשנטלי פורטמן, ילידת ירושלים, תזכה באוסקר הראשון שלה על תפקיד עוצר הנשימה בסרט ברבור שחור. העובדה שפורטמן אמריקאית יותר מצ'יזבורגר ברוטב פסים וכוכבים, לא צריכה לבלבל אף אחד שרוצה לשמוח בהישג הזה של מדינת ישראל. הסוג השני של אלה המגיבים להצלחות ישראליות בניכר, הם הבודקים בציציות. קודם כל, יש לוודא שהיוצר נאמן למדינת היהודים ובעל השקפה פוליטית הזהה לשלהם. רק אחר-כך אפשר להתחיל ולפרגן, בזהירות כמובן, שמא יהפוך עורו בעקבות ההצלחה ופיתויי הגויים. ואם במקרה אין לו דעה פוליטית, או שהוא לא מרגיש שייך למדינה בה הוא נולד אלא למדינה בה הוא יוצר – איך בכלל אפשר להסתכל על גוף העבודות שלו במצב כזה?ציניות בצד, מדובר בתופעה שעלולה רק ללכת ולהתרחב בשנים הבאות. הקולנוע הישראלי נחשב כקולנוע איכותי ברחבי תבל כיום. יהיה זה טבעי שישראלים רבים ינסו לנצל את המומנטום החיובי ולעשות קולנוע בהוליווד, שם הכסף גדול ואנשי המקצוע רבים וטובים. מעט מוזר שאירופה לא קורצת לקולנועני ישראל, שהרי היא קרובה ומשפיעה יותר בסגנונה על ההיצע המקומי. להוציא את עמוס גיתאי, שפועל בצרפת כבר שנים, נדמה שהדור הצעיר טרם כבש את היבשת הסמוכה. מרקו כרמל, שביים סרט שחציו צרפתי וחציו ישראלי בשם "הסודות של מישל", הוא השם הראשון שקופץ לראש בהקשר זה. נקווה שכל שיתופי הפעולה עם צרפת וגרמניה הנוגעים למימון, יגרמו גם לזליגה של יוצרים מישראל לאירופה ולהיפך. זהו מצב בו כולם מרוויחים ומתקדמים, במיוחד מדינה עם שפע של כישרון קולנועי מוכח כמו ישראל. ולאלה אשר משחקים אותה באמריקה, אאחל בהצלחה ואבקש שלא ישכחו מהיכן באו. כי התנשאות על מדינות אחרות והתכחשות להיסטוריה שלך, זה כל-כך אמריקאי.

*#