אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מ"אסקימו לימון" ועד "שורטבאס": סרטי המזמזים המושלמים לדרייב אין

ההחלטה להחזיר את הדרייב אין לתל אביב, היא הזדמנות מצוינת להיזכר בכמה סרטים ששווה לעבור בשבילם לספסל האחורי

תגובות

על רקע פריחתם של קומפלקסי הקולנוע המפלצתיים, ומותם בטרם עת של בתי קולנוע קטנים במרכזי ערים, נודע כי חברת "אחוזות החוף", המפעילה את החניונים העירוניים בתל אביב, מתכננת להקים לתחייה את ה"דרייב-אין" המיתולוגי. הכוונה היא להתקין מסך ענק בחניון האוניברסיטה, ולגזור את הסרט לקראת יום הסטודנט הקרוב במאי. ברפרטואר סרטים קלאסיים כמו "האזרח קיין", סרטי צ'רלי צ'פלין וסרטי קאלט מקומיים מעדות "מבצע סבתא". הפעם, לשם שינוי, המתחם לא ישמש להקרנת סרטי פורנו אלא יתמקד בסרטי איכות לקהל הרחב.

מבלי להשמיץ את "מבצע סבתא" (חלילה), לא בשביל זה המציאו את השילוב המנצח של מכונית, מסך ענק וחושך. הנה הסרטים שכל "דרייב אין" חייב להציע לצופיו כדי לספק את התפאורה המושלמת לדייט. הפופקורן (ואמצעי ההגנה) עליכם:

נדוש ככל שזה יישמע, אין הרבה סרטים ישראליים שמספקים רגעים מביכים, מגוחכים ומצחיקים במעטפת של בידור במשקל נוצה כמו "אסקימו לימון" המקורי. הסיבה שסרטי קאלט כבשו את מתחמי הדרייב-אין המיתולוגיים היא פשוטה למדי: לא ממש צריך לעקוב אחרי העלילה. כולם יודעים אותה בעל פה, או שתוכלו להשלים את מה שפספסתם גם אם תציצו במסך פעם בעשר דקות. כשתגיעו לסצנה של סטלה המגמרת תוכלו להפסיק (או להתחיל) להתמזמז.

קהל יעד: סטודנטיות למגדר יעזרו לכם לנתח בבוז את מה שקורה שם, בחורות מחוץ לגילמן ייהנו לבהות בתל אביב של 1958.

ועוד בקטגוריה: "ספיחס" או "בחינת בגרות".

החל מסצנת הפתיחה המעולה והמשעשעת (הגבריות של ג'ון טרבולטה מעולם לא הייתה מעורערת כל כך) וכלה בסוף הטראגי שרובנו מעדיפים להדחיק ולשכוח, "שגעון המוזיקה" הוא קומדיה רומנטית רצופה שירים קליטים (או בלתי נסבלים, תלוי מה היחס שלכם לדיסקו). סיפור האהבה מתפתח לאיטו, רחבת הריקודים מייצרת סצנות נהדרות וגם כאן לא תפסידו כלום אם תעזבו את העלילה ותחזרו אליה מדי פעם.

קהל יעד: כל אוהבי הדיסקו באשר הם, בלי שום קשר למין, צבע עור או נטייה מינית.

ועוד בקטגוריה: "ריקוד מושחת", "שיער" או "גריז".

ואם תרקדו ככה במכונית, יהיה שמח:

קלאסיקה למתקדמים: "פוקסי בראון", 1974

בכל זאת מדובר באוניברסיטת תל אביב, וכדי למשוך את הקהל המתוחכם של סטודנטים לקולנוע לא מספיק לשלוף סרטים מוכרים. במקרה הזה "פוקסי בראון", הסרט שהיווה השראה ל"ג'קי בראון" של טרנטינו, יעשה את העבודה. פם גריר (שטרנטינו החזיר לקולנוע בתפקיד הראשי ב'ג'קי בראון) מגלמת אשה שחורה שיוצאת למסע נקמה לאחר שבן זוגה נרצח. באופן מפתיע, מדובר בסרט מבדר מאוד, פמיניסטי בדרכו ובעיקר מאוד-מאוד מגניב.

קהל יעד: סטודנטים לקולנוע, מעריצי טרנטינו ויושבי ה"פרוזדור" שרוצים להרשים את יושבות ה"מרסנד".

ועוד בקטגוריה: "כפיל גוף" של בריאן דה-פלמה ו"חסין מוות" של טרנטינו.

ערב בנות: "קלולס", 1995

בשביל מה יש דרייב-אין אם לא בשביל ערבי נושא? עם כל הכבוד לסרטי המזמוזים, גם לנשים מגיע ערב משלהן, ואין כמו "קלולס" כדי לספק בידור נוסטלגי נטול מאמץ. עם סצנת מייק-אובר בלתי נשכחת ומשחק מעולה של אלישיה סילברסטון, ג'יין אוסטין מעולם לא נראתה רלוונטית כל כך. והאופטימיות, הו האופטימיות.

קהל יעד: כל מי שאופנה, תככים ורומנטיקה קרובים לליבו

ועוד בקטגוריה: "השטן לובשת פראדה" או "מעודדות צמודות"

ערב בנים: "שליחות קטלנית", 1984

למען הגיוון, לא תמיד חייבים להביא דייט לדרייב אין. לפעמים קבוצה של חברים קרובים תעשה את העבודה. אין כמו לחזור אחורה לימים בהם אשכרה פחדנו מארנולד שוורצנגר (מצד שני, פחדנו גם מסילבסטר סטאלון) ולתחילתה של סדרת סרטים מופלאה.

קהל יעד: צופי "פסח אקשן" ומי שזוכר לשוורצנגר חסד נעורים.

ועוד בקטגוריה: "מת לחיות", "הנוסע השמיני" או "רוקי".

גם להומואים וללסביות מותר לנצל את הדרייב-אין לפעילויות לא חינוכיות בעליל. לא קל למצוא סרטים הומוסקסואליים משעשעים וקלילים (לא, "איידהו שלי" הוא לא ממש קליל), אבל "שורטבאס" של ג'ון קמרון מיטשל ("הדוויג והשארית העצבנית") בהחלט יכול לעשות את העבודה, בתנאי שהוא לא ייחשב לתוכן נועז מדי עבור החניונים של "אחוזות החוף". הבנות יוכלו ליהנות מ"פאקינג אמאל" המקסים של לוקאס מדיסון, המגולל את סיפור התבגרותן של שתי בחורות בעיירה שכוחת אל בשבדיה.

קהל יעד: הומואים, לסביות, טרנס, בי וכל מי שחובב סרטים חד-מיניים.

ועוד בקטגוריה: "הדוויג והשארית העצבנית", הסדרה The L Word ו"הילדים בסדר"

  

אז נכון, הגברים עלולים לסבול קצת, אבל אם אתם רוצים להראות לבחורה כמה רגישים, מקסימים ומחוברים רגשית אתם יכולים להיות, טום הנקס ומג ראיין יסייעו לכם במלאכה. כשהשניים יפגשו על גג ה"אמפייר סטייט" תזכרו מהי אהבה, לפחות בהוליווד.

קהל יעד: נשים רגישות, גברים רגישים עוד יותר

ועוד בקטגוריה: "מנהטן", "כשהארי פגש את סאלי", "אישה יפה" או "הדירה"

אז יש דבר כזה "גורל"? מסתבר שכן:

זה קצת אכזרי, אבל אם אתם ממש רוצים לסיים קשר ולא יודעים איך, ה"דרייב אין" יוכל לסייע במלאכה. סרטו האחרון של לארס פון-טרייר הוא סרט כל כך מטריד, מיזוגני וסדיסטי, שמספיק להגיד למישהי "את חייבת לבוא לראות איתי את הסרט שאני הכי אוהב בעולם", והיא כבר תזרוק אתכם אחרי פחות משעתיים.

ועוד בקטגוריה: כל סרט של פון-טרייר או מיכאל האנקה, סדרת סרטי "המסור" והסרט ההולנדי החולני "הנדל האנושי".

לא לבעלי לב חלש:

*#