רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מ"ברבור שחור" ועד "פייטר": האימהות בקולנוע מעולם לא נראו מאיימות יותר

כמעט מחצית מהשחקניות שמועמדות השנה לאוסקר מגלמות אימהות, שמתעללות, משפילות ומדכאות את ילדיהם ואת סביבתן. האם הקולנוע המסחרי עדיין מאשים את האמא בכל רעות העולם?

תגובות

ניקול קידמן, אנט בנינג, ג'קי וויבר ומליסה ליאו מרכיבות כמעט 50 אחוז מהשחקניות שמועמדות לאוסקר השנה. למרות השוני הגדול בין הסרטים בהם הן מככבות, כולן מגלמות אימהות. אם מצרפים למשוואה את נטלי פורטמן ב"ברבור שחור", שדמותה מתעצבת בצילה של אמא דומיננטית אחרת, מגלים שמשהו קרה בחג המולד האחרון לאנשי האקדמיה. במילים אחרות, המצביעים לאוסקר בילו כנראה קצת יותר מדי זמן עם המשפחה, והחליטו להבליט אסופת ייצוגים די מטרידים של דמות האם.

במבט לאחור, מעט מאוד דמויות אימהיות זכו באוסקר במהלך 83 השנים שלו. רובן, אגב, היו קת'רין הפבורן, שקטפה את הפרס על תפקידי אם בסרטים "אריה בחורף", "האגם המוזהב" ו"נחש מי מגיע לסעוד". בין הזוכות המרכזיות שגילמו אימהות ניתן למצוא את שירלי מקליין ("תנאים של חיבה"), שממררת את חייה של ביתה היחידה; ג'ואן קרופורד כאמא הרצחנית ב"מילדרד פירס"; ג'ו ואן פליט, שצילקה את חייו של ג'יימס דין הצעיר ב"קדמת עדן"; מריל סטריפ הנוטשת ב"קרמר נגד קרמר", שלא נדבר על מה שסופי האומללה (הזכייה השנה של סטריפ) צריכה לעבור בגלל אימהותה ב"בחירתה של סופי". וכמובן, אי אפשר לשכוח את האמא המפלצתית בגילומה של מוניק, זוכת שנה שעברה על "פרשס".אמא אלימה על המסך, פסלון אוסקר ביד. מוניק באוסקר וב"פרשס"למען הדיוק, לא כל אמהות האוסקר משליכות טלוויזיות על הבנות שלהן. הייצוג החיובי של האמהות באוסקר מתרכז בעיקר בסנדרה בולוק ("הזדמנות שנייה"), ג'וליה רוברטס ("ארין ברוקוביץ'") וברנדה פריקר ("כף רגלי השמאלית"). השנה נדמה שהכף הוכרעה לכיוון השלילי יותר.

ניקול קידמן מגלמת בסרט "מחילת הארנבת" את דמותה של בקה, אמא שלא מצליחה להתאושש ממות בנה הקטן בתאונה, דווקא כשהיה תחת השגחתה. כל זה, על רקע יחסיה המורכבים עם אימהּ שלה, בגילומה של דיאן וויסט. אנט בנינג היא ניק, ראש המשפחה השתלטנית ב"הילדים בסדר",שהנוירוטיות שלה מצליחה לגרום לבת זוגתה לבגוד בה, ולחרפן יותר מפעם אחת את ביתה הבכורה. האמת, לא רחוק כל כך מהמועמדות שלה לאוסקר בשנת 1999 לסרט "אמריקן ביוטי". התמוטטות עצבים וניורוזה שתלטנית. ניקול קידמן ואנט בנינג אימהות

עדיין, גם בקה וגם ניק הן שיא השפיות לעומת שתי האימהות שמחכות לנו בקטגוריית שחקנית המשנה. ג'קי וויבר בתפקידה מקפיא הדם כג'נין מ"ממלכת החיות", המגלה טפח אחרי טפח את הטבע האמיתי של האם – מגוננת, אוהבת, נקמנית ולא מעט פסיכוטית כשזה מגיע לצאצאים שלה. חולקת איתה את הקטגוריה מליסה ליאו, המועמדת על תפקידה ב"פייטר". היא אולי מנסה לעשות טוב, אבל ההכחשה שבה היא מנהלת את חייה, והרצון שלה לחיות דרך בניה כמעט ומחסלים להם את החיים והקריירה. בעשרת המועמדים לסרט הטוב ביותר ניתן למצוא, כמובן, את "פייטר" ו"הילדים בסדר" כמו גם "ברבור שחור", המביא אל הבד עוד אמא שדוחפת את ילדיה לקצה. לעזאזל, אם מסתכלים על זה ככה – נחשו בגלל מי נשלחים גיבורי "צעצוע של סיפור 3" אל הפעוטון הקטלני? צדקתם – אמא של אנדי.

וגם אם לא מדובר במגמה שמאפיינת את מצביעי האוסקר דווקא, מעניין לבדוק למה אלו התפקידים היותר מעניינים שיש לנשים השנה. חשוב לציין, התסריטים של "פייטר", "מחילת הארנבת", "ממלכת החיות" ו"ברבור שחור" נכתבו ובוימו על ידי גברים. "הילדים בסדר" נכתב באיזון של תסריטאי ותסריטאית/במאית. בזמן שנדמה שהשנה, יותר מתמיד, כל סרט אקשן עמוס טסטוסטרון צריך איזושהי דמות אב נוכחת-נפקדת כדי לתת הצדקה לעלילה ("טרון: המורשת", "התחלה", "גנב עירוני", "אומץ אמיתי", "הדרקון הראשון שלי"), דווקא כשדמות דומיננטית של אם נכנסת לתמונה, איכשהו נדמה שרוב הבעיות קורות בגללה ולא להפך.האמא תמיד אשמה. מליסה ליאו ב"פייטר" וברברה הרשי ב"ברבור שחור"

בהקשר הזה יהיה מעניין לראות מה עשתה ג'ולי טיימור עם סרטה המועמד לאוסקר התלבושות "הסערה", כשהחליפה את דמות האב הדומיננטי במחזה של שייקספיר עליו הסרט מתבסס, פרוספרו, בדמות של אישה, פרוספרה, אותה מגלמת הלן מירן.

מאז התחלף המילניום זכו באוסקר ארבע שחקניות שהאלמנט המאטרנלי הוא הזרז העיקרי בתהליך הדרמטי שלהן. שלוש מהן הביאו למסך את האמא האוהבת שתעשה הכל (בגבולות המוסר) בשביל ילדיה – ג'וליה רוברטס, האלי ברי וסנדרה בולוק; ואחת שתעשה הכל הפוך – מוניק. אם אנט בנינג ומליסה ליאו יזכו השנה, ויש כמה שאומרים שזה יקרה, נדמה שהייצוג המרכזי של האמא בקולנוע האמריקני המסחרי יראה אחרת לגמרי. טוב או רע, זה כבר בידי הצופה להחליט.

*#