אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

השחקן יוסף שילוח הלך לעולמו

מי שהיה מחלוצי הקולנוע הישראלי יזכר בעיקר בשל תפקידיו הקומיים בסרטים כמו "אלכס חולה אהבה" ו"חגיגה בסנוקר". שילוח נפטר היום (שני) לאחר מאבק במחלת הסרטן, והוא בן 69

תגובות

השחקן יוסף שילוח הלך היום (שני) לעולמו, לאחר מאבק ממושך במחלת הסרטן, והוא בן 69. שילוח, מחלוצי הקולנוע הישראלי, כיכב בכמה מסרטי הקאלט האהובים והפופלריים ביותר, בהם "אלכס חולה אהבה" ו"חגיגה בסנוקר". הוא השאיר אחריו אישה ושלושה ילדים. לבקשת המשפחה, לא תיערך לוויה או שבעה. הרגעים הבלתי נשכחים של יוסף שילוחחברים נפרדים מיוסף שילוח

שילוח, יליד כורדיסטן, עלה לארץ ב-1950 והיה לבוגר הראשון של בית הספר למשחק בית צבי. מרבית הקריירה שלו הוקדשה לקולנוע, ובפילמוגרפיה הענפה שלו אפשר למצוא למעלה מ-50 סרטים. הפרויקט הראשון בו השתתף היה "משפחת שמחון", ב-1964, סרט שהתבסס על תסכית קומי שהיה משודר בגלי צה"ל. ב-1970, השתתף בסרטו של אפרים קישון "השוטר אזולאי", שם גילם את דמותו של עמר, מראשי הפשע ביפו. עמר מתגייס לטובתו של של השוטר האומלל, שחושש מפני הדחה. שנה לאחר מכן, השתתף בסרטו של מנחם גולן "כץ וקרסו", קומדיה על שני סוכני ביטוח שמנהלים יריבות מקצועית קשה. שיתוף הפעולה עם גולן הניב כמה מהתפקידים הבלתי נשכחים של שילוח, ובהם בסרטים "אבו אל בנאת" ו"הבית ברחוב שלוש", שניהם מ-1973.ב-1976 כיכב שילוח ב"משפחת צנעני", סרטו של הבמאי בועז דוידזון. בסרט הופיעה דמותו של הפרסי, שתהפוך ברבות השנים לסימן ההיכר של השחקן. בהמשך תגלגל גם לדמותו המיתולוגית של פארוק ב"אלכס חולה אהבה" (1986) וברס"ר שמש ב"ספיחס" (1982). גם את אלה, אגב, ביים דוידזון. בראיון שנתן לפני כשנתיים לחדשות ערוץ 2, סיפר שילוח כי התפקידים הללו, ובמיוחד זה של פארוק, היו עבורו אפשרות לעשות מחווה לקומיקאים הגדולים של הקולנוע ההוליוודי, ובהם צ'רלי צ'פלין ובאסטר קיטון. הילד שחלם להיות שחקן לצד תפקידיו הקומיים, חתום שילוח על כמה תפקידים דרמטיים משובחים לא פחות. כזה למשל, הוא במלודרמת הפשע "סופו של מילטון לוי", מ-1981, של הבמאי ניסים דיין. בסרט, המגולל את סיפורו של פועל יצור, שמסתבך עם העולם התחתון, חוזר שילוח לתפקיד אחד מראשי הפשע בעיר, ומציג הופעה אמינה, מסקרנת ומפתיעה. ב-2001 שיחק שילוח בסרט "כיכר החלומות", של הבמאי בני תורתי. הדרמה מגוללת את סיפורה של שכונה בדרום תל אביב, שאחד מתושביה מחליט לפתוח מחדש את הקולנוע שפעל בה פעם. זהו סרט שעוסק, בין היתר, ברצון לברוח מתוך המציאות הקשה, אל תוך עולם הפנטזיה של הקולנוע. עבור שילוח, סיפורו של הסרט היה במידה מסוימת גם סיפור חייו. בגיל 9.5 נאלץ יצאת לעבודה בניקיון בית הספר, כשהקולנוע השכונתי היה עבורו המפלט היחיד. שם, היה אחראי על גלגול התרגום לסרטים, והדמויות המרהיבות על המסך שבו את עיניו. "זו הייתה תחילת התרבות הקולנועית שלי", סיפר באותו ראיון, "והחלטתי אז שאני רוצה להיות שחקן. אני רוצה לשחק מפני שבמעברה לא היה זכר לתרבות, לאמנות, לא היה שום דבר מעניין. זו הייתה הדרך לברוח, לבנות דמות אחרת, כי שלי לא הייתה מעניינת". במקביל לתפקידיו בארץ, שיחק שילוח גם בכמה פרויקטים בינלאומיים. בין היתר כיכב בסרט השלישי בסדרת סרטי "רמבו" (1988), לצידו של סילבסטר סטאלון. הוא קיבל תפקיד קטן ב"לא בלי ביתי" (1991), ובסרט "The Mummy Lifes" שם שיחק לצד טוני קרטיס.גם על במת התיאטרון במקביל לקריירה הקולנועית הענפה, השתתף שילוח בכמה הצגות. ב"הבימה" כיכב במחזהו של חנוך לוין "הילד חולם", ובקאמרי בהצגה "מקום אחר", עיבוד לספרו של עמוס עוז. בהצגה, שיחקו לצד שילוח גם מרב גרי ונאוה שאנן. ב-1994, שיחק בהצגה "האישה המופלאה שבתוכנו", קופרודוקציה של הקאמרי עם תיאטרון החאן. במחזה, שנכתב ובוים על ידי חנוך לוין, השתתפו בין היתר יצחק חזקיה, אריה צ'רנר ויונתן צ'רצ'י. במת התיאטרון אפשרה לשילוח להתנתק מהדימוי שנוצר לו דרך תפקידיו בקולנוע, ולחקור גם שורה של תפקידים דרמטיים מרתקים. מרגש גם על במת התיאטרון. שילוח עם מרב גרי ב"מקום אחר" (צילום: ישראל הרמתי, באדיבות ארכיון הקאמרי)בסוף גם הממסד חיבק

בשל השתתפותו ב"סרטי בורקס" רבים, לא תמיד חובק שילוח על ידי הממסד. בכמה מהראיונות שלו מהשנים האחרונות, סיפר כי מצד אחד קיבל ביקורות על תפקידיו המזרחיים מצד אנשי ומבקרי קולנוע אשכנזים. הללו, לדבריו, ראו בו לא פעם טיפש שאינו ראוי לככב בקולנוע. מן העבר השני, היו גם אלה שטענו שהדמויות שלו אינן מייצגות בכבוד את דמותו של "המזרחי", משום שהן דווקא מחזקות את הסטריאטופים. שילוח הוא זוכה פרס מפעל חיים של האקדמיה לקולנוע, ולפני שנתייים קיבל פרס מפעל חיים בפסטיבל הקולנוע של ירושלים, שם גם זכה למחווה מפוארת. בכנס סם שפיגל האחרון, בו התקבשו אנשי קולנוע לבחור את הסצנה האהובה עליהם, הקליט שילוח את הבחירה שלו מהבית, הואיל ומחלתו לא אפשרה לו להגיע. השחקן בחר אז קטע מתוך הסרט "ג'נין, ג'נין", ובדבריו הביע משאלה כי השלום והפיוס יגיעו במהרה.

מקבל כבוד מהממסד. שילוח בפסטיבל הקולנוע ירושלים (צילום: אמיל סלמן)שחקן קומי, אדם רציני: חברים נפרדים מיוסף שילוח יו"ר הקרן לקולנוע, כתרי שחורי אמר היום לעכבר העיר אונליין: "בעיניי זו אבידה ענקית גם לקולנוע, גם לתיאטרון וגם לתרבות הישראלית. יוסף ואני עבדנו הרבה יחד לאורך השנים וגם בתקופה בה הוא היה חבר בהנהלת קרן הקולנוע. הוא היה חבר הנהלה מצוין, מגויס כולו, מאוד אכפתי ומעורב והוא תרם לנו המון מניסיונו העצום. זה היה היה פשוט תענוג ונהנו משנים אלה מאוד.

"אני חושב שיש ליוסף דימוי מסוים בציבור שנבנה הרבה בעקבות התפקידים הקומיים שעשה, אבל מי שהכיר אותו באמת ידע שהוא היה אדם מאוד רציני, שחקן מאוד רציני ואדם מאוד מחויב ומגויס באופיו. המוות שלו מאוד עצוב לי, כי הוא היה שחקן גדול ואני שמח על כך שהספקנו לעבוד איתו גם במסגרת מאגר העדויות שלנו, ושהצלחנו להעניק לו את המחווה של פרס מפעל החיים בפסטיבל ירושלים בשנה שעברה". מיכה לבינסון, מנכ"ל בית צבי אמר היום: "יוסף שילוח היה מגדולי השחקנים בישראל ושילב דמויות קומיות שהפכו לקאלט לצד תפקידים דרמטיים וקורעי לב. הוא לא יישכח"."אבד לי חבר ופרטנר לעבודה", אמר היום השחקן גבי עמרני, "אדם מצחיק, חבר טוב וקולגה, ופשוט עצוב שהוא איננו. הוא היה אדם עקשן מאוד והתעקש לעשות דברים שחשב שהוא צריך לעשות. בחלקם הוא הצליח ובחלק לא ולעתים היה לו מפח נפש. למרות כל התהפוכות שעבר, הן אישית והן משפחתית ואפילו בתקופה בה היה חולה, הוא עדיין היה איש מדהים ועם כוחות נפשיים מדהימים. מאוד עצוב ומאוד קשה לי לקבל את מותו". צפו בווידאו של שילוח מתוך "אלכס חולה אהבה":

*#