המדריך למהפכה: גרסת הבמאי

דורון צברי שחט את אנשי רשות השידור ב"המדריך למהפכה" ולא נתן להם אפשרות להגיב. לכתבה זו מצורפות תגובותיהם של ג'ו בראל, יוסי משולם, מיכל זוארץ, יהורם גאון, מוטי עדן והשאר

עידו רוזן, העיר תל אביב
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
עידו רוזן, העיר תל אביב

כשברשותו מצלמה בלבד, יצא דורון צברי לבצע רפורמה בראשות השידור. במשך שמונה שנים, פרק הזמן שהקדיש לעבודה על הסרט עם אורי ענבר, ניסח צברי כתב אישום מפורט נגד הגוף החבוט והחולה שכבר שנים לא מצליח לשכנע אותנו שיש תמורה לאגרה. וכדי להפוך מלחמה ביורוקרטית מתישה שמתנהלת בעיקר במסדרונות המתקלפים של הרשות ושגיבוריה הם עסקנים אפורים למוצר קולנועי נגיש, צברי לא דילג על אף שלב בבית הספר ע"ש מייקל מור לדוקו־אקטיביזם בידורי: הוא איגד סביבו חבורה של לוחמי צדק, פנה לסוללה של פוליטיקאים, קידם הצעות חוק, יזם הפגנות צבעוניות, התפרץ לישיבות, רדף אחרי בכירים בערוץ הראשון, התעמת, דרש תשובות וחטף מכות.המדריך למהפכה - מועדי הקרנה במטה המאבק המאולתר שלו התנוססו תמונותיהם של בכירי רשות השידור שאותם הציב על הכוונת. בין השאר ניצבת שם שורה של צלוחיות שעליהם מוטבעים הדפסים של בעלי התפקידים הבכירים בארגון, כמו מנהל התוכניות לשעבר יוסי משולם ומנהל הטלוויזיה לשעבר מוטי עדן. מעליהם תלוי פוסטר גדול ומאיים של האויב הראשי – מנכ"ל רשות השידור יוסף (ג'ו) בראל, שעיקר הסרט עוסק בתקופת כהונתו (ממינויו ב־2001 ועד הדחתו ב־2004). החשבון של צברי עם בראל, מודה הבמאי עצמו, חרג מהכוונה המקורית להבריא את הארגון והפך לעניין אישי. מיותר לציין שאף אחד ברשות השידור לא שיתף פעולה עם הסרט של צברי. לא ברור האם מול המצלמה, ולחלופין מאחורי הקלעים, מישהו ממושאי הביקורת הסכים להתייחס להאשמות, אבל בכל מקרה, שום תגובה שלהם לא מופיעה בסופו. כעת, כשהסרט מוצג, גורף פרסים בפסטיבלים ויוצר סביבו דיבור חיובי, רצינו לשוחח דווקא עם אלו שיוצאים בו הכי גרוע. ראשית, כדי לתת להם את זכות התגובה (לדברי חלקם, צברי לא טרח לפנות אליהם ולעמת אותם עם הטענות) ושנית, כדי ליצור איתם דיאלוג ענייני על תפקידם, לכאורה, בגסיסה המתמשכת של רשות השידור – דיאלוג שצברי, אחרי שנים של התנגשויות חזיתיות וטעונות, לא היה יכול לקיים איתם.

דבר המנכ"ל   יוסף (ג'ו) בראל, רוב הסרט של צברי עוסק בתקופת כהונתך כמנכ"ל רשות השידור, שמצטיירת כבעייתית. "תעשה לי טובה, הנושא של דורון צברי עם רשות השידור, זה היה לפני שמונה שנים, ומאוד לא מחמיא לו. אני לא רוצה להיכנס לזה בשום פנים ואופן. ניתקתי קשר. אין לי קשר עם רשות השידור משנת 2005, ומשנת 2003 אין לי קשר עם דורון צברי".הוא לא יצר איתך קשר במהלך העבודה על הסרט? אולי כדי לקבל את תגובתך?"זה חלק מהתופעות הקשורות בסרט ובאיש שעשה אותו, אבל אני לא רוצה להיכנס לזה. הנושא הזה היה מאוד חמור. הוא הועבר אז לבירור משפטי. בשורה התחתונה זה מאוד מאוד לא מחמיא לדורון צברי. אין לי מה לחפש עם האיש, שימשיך לחפש את פרנסתו בדרכיו".הוא מעלה בסרט שורה של מחדלים ברשות השידור, רובם התרחשו בזמן שאתה היית מנכ"ל. "צברי עבד ברשות השידור (ככתב במגזין 'יומן'; ע"ר) עוד לפני שהגעתי לתפקיד שלי שם כמנכ"ל. לא הייתי קשור לדבר הזה, והעניינים התרחשו, התפתחו, הידרדרו, בתקופה שבה הייתי מנכ"ל. מסתדר לו מאוד לתלות כל דבר במנכ"ל, אבל זה לא נכון. רוב הדברים לא טופלו על ידי. יום טוב" (ניתוק). העניינים התרחשו, התפתחו והידרדרו. המדריך למהפכהמי אמר מינויים פוליטיים?

יוסי משולם, לשעבר מנהל התוכניות בערוץ 1, צברי מעלה בסרט שורה של טענות כלפי אופן המינוי שלך והבחירות שעשית.  "לא מעניין אותי צברי ולא מעניין אותי הסרט. היתה לי תביעה איתו על לשון הרע. הוא תבע אותי ובסוף משך את התביעה. אם הוא היה עושה סרט הגון, הוא היה מכניס גם את התגובות שלנו לסרט". ולא נעשתה פנייה כזו מצדו?"מעולם הוא לא פנה לתגובה! זה סגנון העבודה שלו. אם הוא היה פונה לתגובה ואני הייתי מגיב, לפחות על החלק שלי, אז היו חושפים את פרצופו האמיתי, מיהו".קיבלת תגובות מאנשים שצפו בסרט?"לא, וזה לא מעניין אותי בכלל".בסרט יש סצנה של עימות ביניכם, שבמהלכה הוא מטיח את האשמותיו ממש בפרצופך."בסדר, אני עניתי לו, אני לא רוצה לחזור על זה. כשעניתי הוא תבע אותי, ועובדה שהוא חזר בו מהתביעה שלו".לא רואים בסרט מה ענית. התגובה שלך נשארה בחוץ."בוודאי! למה שהיא תופיע? זה בדיוק חלק מהתגובה. תשאל אותו למה הוא ויתר על התביעה. תשאל אותו גם מה אמרתי לו. זה בדיוק הסיפור. שם נמצאת התגובה. בבקשה, שיראה מה אמרתי לו אז, לפני התביעה, וכולם יבינו בדיוק".צברי פחות או יותר זוקף לזכותו את הקרדיט על כל התהפוכות שעברו באותה תקופה על רשות השידור. הוא באמת הגורם? עד כמה צמוד היה הליווי שלו?"אני לא בטוח שזה הוא. אני חושב שהרבה יותר חשוב השר הממונה שהיה בתקופתו, ועוד אנשים בתוך רשות השידור שפעלו באמצעותו".היריבות ביניכם נמשכה זמן ממושך. אתה חושב שהסרט לפחות סוגר את החשבון?"זה הכל מלל של כל מיני דברים ואי דיוקים. הוא היה צריך להכניס את התגובה, אז היית רואה שזה הכל בלון אחד גדול, וזה הכל". קשרי המשפחה של מיכל זוארץ מיכל זוארץ, במסגרת הפרק שצברי מקדיש ליוסי משולם מוזכרת גם התוכנית שלך, "שישי עם מיכל", ששודרה בערוץ. נכתב שהיא עלתה לאוויר והמשיכה להיות משודרת "למרות הביקורות האיומות", בזכות משולם, שטיפח אותך בגלל הקשרים האישיים שהיו ביניכם באותה תקופה. "על החיים האישיים שלי ודאי שלא אדבר, בייחוד כשמדובר בהרבה שנים אחורה. הדבר היחיד שכן ראוי להתייחסות הוא שעצם הקיום של התוכנית משבוע לשבוע נקבע על ידי הציבור, על ידי מי שאנחנו מכנים 'העם', שהצביע בשלט. ממשבצת של 0.3 עד 0.9 אחוזי רייטינג, התוכנית צברה צופים במשך הזמן ואפילו הגיעה ל־14 אחוזי צפייה. הציבור אהב את התוכנית".ובכל זאת, צברי מצביע על כך שיש טעם לפגם בכך שהפכת "לפנים של הערוץ" לאור הקשר בינך ובין משולם."אני לא נכנסת לזה בכלל, זה לא מכבודי לענות לדבר האווילי הזה. אל תגרור אותי בלשון, אני לא נכנסת לחיים האישיים שלי. הדבר היחיד שאני יכולה להגיד זה שמבחינה מקצועית הציבור הצביע בשלט". במהלך הכנת הסרט "המדריך למהפכה" דורון צברי יצר איתך קשר? "לא, אף פעם לא. אני לא מכירה אותו בכלל". הציבור הצביע בשלט. מיכל זוארץ

משרד המנהל   

מוטי עדן, לשעבר מנהל הטלוויזיה, צברי מציג בסרט שורה של טענות כלפי התנהלות רשות השידור בתקופתך ומעלה תהיות לגבי הכישורים שלך לשמש בתפקיד. הוא אפילו מצטט חוות דעת עליך מתוך מבחני התאמה, שבהם נכתב שאתה תהיה תלוי בסמכות שמעליך. הפרשנות של צברי היא שבדיוק טיפוס כמוך, תלוי, בראל חיפש לתפקיד. "בהחלט ניתן לבקר את רשות השידור, ובהחלט ניתן להעלות את נושא השידור הציבורי על סדר היום, אבל יש דרכים ואופנים לעשות זאת, הן מבחינה אמנותית והן מבחינה עניינית. כאשר אדם מציג את החלקים האפלים, החלולים והריקניים שבו באמצעות סרט, הוא מעמיד את עצמו, את האמנות ואת השיח הציבורי במקום נמוך מאין כמוהו. בזמן שהוא עסוק באגו שלו, אנשים הקדישו עצמם לעבודה עיתונאית, לעתים מסכנת חיים, בארץ ובלבנון, כדי להביא לידיעת הציבור כולו את מה שהם אמורים להביא מתוקף תפקידם ומתוקף מקצועיותם.  אני מזכיר לכולנו שמי שמראה חושך, מביא חושך על עצמו קודם כל. נראה שיש כאן התנצחות אלימה, חלולה וריקנית שלא ראויה להתייחסות מעבר לדברים האלה".עד כמה צברי ליווה את הקדנציה שלך? הוא באמת היה מעין "אח גדול" המפקח על תקינות ההתנהלות של רשות השידור כפי שמצטייר מהסרט?"אני לא מוכן בכל להתייחס לאיש הזה יותר ממה שאמרתי. הוא לא ראוי ליותר מזה".  אילו תגובות קיבלת מאנשים שראו אותך בסרט?"מי שהעיר העיר על ההתנהגות של צברי, על שבירת הצלחות וכו'. זה קפץ לכולם לעיניים".אתה מתכנן לצפות בסרט? הרי הפכת בעל כורחך לאחד מכוכביו. "לא. אני לא כוכב, אני עיתונאי שעשה את עבודתו 28 שנה ותפקידו האחרון היה מנהל הטלוויזיה. זה תפקיד ציבורי. לא היה פה עניין אישי".

על מי עבד רענן כהן? רענןן כהן, השר הממונה על רשות השידור בתקופה שבה אורי פורת כיהן כמנכ"ל, צברי מתאר בסרט את הכשלים בקדנציה של פורת, מפרגן לך על שיתוף הפעולה ועל ההקשבה, ונותן לך קרדיט על הדחת פורת, אבל אז הוא אומר: "רענן כהן עבד עלי". זה נאמר בהקשר לזה שמינית במקום פורת את יוסף בראל, מוותיקי רשות השידור, איש שממנו לא תצמח נורמה חדשה ובטח לא רפורמה. "הכנתי בזמנו תוכנית מאוד משמעותית, נדמה לי שלא יכולה להיות תוכנית יותר טובה ממנה, כדי לשנות את כל פני רשות השידור. אבל האמת? היתה לי בעיה קשה מאוד למצוא מנכ"ל לרשות השידור. פניתי למועמדים רבים שיקבלו על עצמם את התפקיד, שמות מאוד רציניים עם רזומה, לא משנה כרגע מי, אלא שלצערי, באווירה שהיתה קיימת אף אחד לא היה מוכן לקחת את התפקיד. כאלטרנטיבה, היו לי שני מועמדים. האחד היה בראל שהזכרת, והשני היה מנכ"ל קול ישראל לשעבר אמנון נדב. אלה שני המועמדים שנשארו לי. פניתי לרבים מתחום התקשורת, מתחום העשייה, בכל לשון של בקשה, שייקחו ויקבלו את תפקיד מנכ"ל רשות השידור, אבל הייתי במצב שבו העסק הלך והתפורר ולא היתה לי ברירה אלא לבחור אחד מבפנים. בינתיים נבחר בראל. זה לא היה בדיוק התכנון המקורי שלי. והוא יודע, צברי, כמה חיפשתי אלטרנטיבה". בסרט צברי מצביע על הסמיכות שבין מינוי בראל ובין עזיבתך את התפקיד לטובת כיסא יו"ר הבנק לפיתוח התעשייה. הוא טוען שזה היה בעצם דיל, שראש הממשלה דאז אריק שרון רצה שליטה בטלוויזיה ולכן הציע לך לוותר על רשות השידור תמורת המשרה בבנק. "אריק שרון מעולם לא הסכים שאלך לבנק לפיתוח התעשייה. למעשה, הוא לא היה מוכן לוותר עלי בממשלה. אריק עוד ניסה לומר לי 'יש לי מחויבות למישהו אחר', אבל אני ביקשתי וחזרתי וביקשתי ממנו שבמסגרת החברות שלנו יאפשר לי ללכת לבנק לפיתוח התעשייה, כי לא הייתי מוכן לוותר על התפקיד הזה. רק אחרי הלחץ שהופעל עליו, מכל המערכת, הוא איפשר לי ללכת, כך שכל אמירה על אריק שרון בתחום הזה היא נטולת בסיס ורחוקה מהמציאות. חבל שמוציאים דברים מהקשרם ומנסים לחבר חיבורים שאין להם שום קשר למציאות".האם דורון צברי פנה אליך במהלך עריכת הסרט?"לא. לא זוכר".יש בסרט סצנה המתארת פגישה ביניכם..."זהו, יקירי, לשני הדברים קיבלת תשובה. שלום". חיפש אלטרנטיבות. רענן כהן ודורון צבריפנייה לאריק שרון היא מטבע הדברים בלתי אפשרית. בנו, עמרי שרון, סירב להתייחס לדברים.

כשיש קשרים לא צריך פרוטקציה     צברי מראה בסרט שבראל, עם מינויו למנכ"ל, מרפד את מקורביו בג'ובים נחשקים. באחת מפעולותיו הראשונות הוא מצ'פר את מזכירתו הנאמנה, אילנה זנגלבף, שעבדה לצדו שנים רבות, וממנה את בעלה זליג רבינוביץ', עוזר צלם ברשות השידור, לתפקיד המפיק האחראי של "יומן". צברי תוהה על הקפיצה המטאורית שעשה רבינוביץ' בן רגע, ובנוסף, מזכיר עוד שלושה מבני משפחתה של זנגלבף שמונו לתפקידים שונים בערוץ הראשון או בערוץ 33. היי, אילנה, הגיעו אלייך תגובות מאנשים שצפו בסרט?"לא".כלומר, עד לרגע זה לא ידעת שאת מופיעה בו?"לא".תרצי שאספר לך פחות או יותר מה קורה שם? "לא, תפנה בבקשה לדוברת רשות השידור".את עדיין שייכת לרשות השידור?"כן, ואני לא משוחחת עם עיתונאים. מבחינתי אין תגובה, תפנה לדוברת רשות השידור".אז בעצם איש מהפקת הסרט לא פנה אלייך לבקש תגובה?"לא, אף אחד לא פנה אלי".דרך עדשת המצלמה שלום זליג רבינוביץ', צברי מתייחס בסרט שלו לשדרוג המפתיע שלך - מעוזר צלם למפיק "יומן"  - ותולה זאת בכך שאשתך היתה קרובה לג'ו בראל. "כבר באמצע שנות ה־90 קודמתי לתפקיד צלם. אני מאוד גאה בעברי ובדרך התקדמותי ברשות השידור. במהלך כמעט עשור התקדמתי מתפקיד לתפקיד, וזה פרק זמן משמעותי ביותר, בעיקר בשידור הציבורי. דורון צברי הדמגוג שוכח להזכיר את פרק הזמן הזה, ובוחר, כהרגלו, מטעמיו, להתעלם מכמעט עשור שלם".זו רק אחת הדוגמאות שצברי נותן כדי לתאר את המינהל הלא תקין במהלך תקופת בראל."מאז שהקבוצה שדורון צברי תוקף בסרט עזבה את עמדות המפתח ברשות השידור, אוכל להעיד שהרייטינג בערוץ ירד ב־50 אחוז לפחות. בסביבות התקופה שבה הייתי ב'יומן' הרייטינג עמד על בערך 16 אחוז, והידרדר מאז לארבעה אחוזים בממוצע. עד כה תקופת בראל היתה התקופה הטובה ביותר לרשות השידור, שלוותה באחוזי צפייה גבוהים פי שניים או שלושה מהיום ובנתונים כספיים מרשימים".האם ידעת על עשיית "המדריך למהפכה"? האם התבקשת להגיב? "צברי לא ביקש תגובה. אם הוא היה מזמין אותי לעימות איתו, ולא בוחר לעסוק בנושא באופן חד צדדי, הייתי מוכן להתעמת איתו מול המצלמות".אם כך, האם תדרוש את זכותך להציג את תגובתך? חלק מהאנשים ששוחחתי איתם אמרו שהם שוקלים כעת לנקוט אמצעים משפטיים."מילא, אז הברנז'ה תראיין אותו לעוד כתבה־שתיים והוא ימשיך לעשות את 'מחוברים'. מ'המדריך למהפכה' לא ייצא לו שום דבר. הוא עיוות את האמת, אבל בסדר, זה דורון".

למי למי יש יותר כבוד   

המדריך למהפכה מציג את המציאות ברשות השידור כפי שחוויתי אותה.  אם מישהו חווה את המציאות ברשות השידור באופן אחר מכפי שחוויתי אותה אני הוא מוזמן לעשות על כך סרט ולהציג את נקודת מבטו. ברכתי, מראש, נתונה".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ