אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פסטיבל הקולנוע ירושלים: פרובוקציית הסקס המיותרת של "הנותנת"

אתמול בפסטיבל ירושלים: בסרטה של הגר בן-אשר אין שום דבר ראוי לציון, אבל המיניות הבוטה שלו כבר סידרה לו באזז. וגם: המשחק והצילום המעולים עוזרים ל"בוקר טוב, אדון פידלמן" להיות יותר מסתם דרמה משפחתית

תגובות

לא ידעתי יותר מדי על "בוקר טוב, אדון פידלמן" כאשר יצאתי ליום הרביעי של פסטיבל הקולנוע ירושלים 2011. עם זאת, השתעשעתי בכך שהוא פותח את היום שלי בפסטיבל, בעוד ש"הנותנת" של הגר בן אשר סוגר אותו - בין השניים יש איזשהו דמיון טכני: שניהם סרטים המתמודדים בתחרות הישראלית בפסטיבל, בעוד שכל אחד מהם חוזר כבר אחרי סיבוב בפסטיבל גדול בחו"ל. "בוקר טוב, אדון פידלמן" השתתף בפסטיבל סאנדנס וגם בפסטיבל קארלובי וארי (בשניהם הוא זכה בפרסים), בעוד ש"הנותנת" השתתף בפסטיבל קאן האחרון (שם הוקרן מחוץ לתחרות הרשמית).פסטיבל הקולנוע ירושלים 2011 - כל הפרטים

עם זאת, לא יכולתי לחזות את העניין המשעשע באמת לגבי "אדון פידלמן" והוא כמה נקודות השקה מופרעות לחלוטין שיש לו עם הערת שוליים. בהתחשב בפרק הזמן הקצר שבין הפצת שניהם, כמובן שאי אפשר להאשים את "אדון פידלמן" בהעתקה מסוג כלשהו, אפילו לא ספיגת השפעות - אבל בשני המקרים מדובר בסרט שזכה בפרס התסריט בפסטיבל בינלאומי ("הערת שוליים" בקאן, "אדון פידלמן" בסאנדנס), שמספר על יחסים טעונים בין אב לבנו, כאשר האב הוא שמרן ומקובע והבן הוא טיפוס מודרני יותר, שלו, אגב, יחסים צוננים עם אשתו. בשני הסרטים דמותו של האב עסוקה בנסיון לפענח סוד מסוים, בשני הסרטים את דמות האב מגלם שחקן ותיק ומוערך (שלמה בראבא ב"הערת שוליים", ששון גבאי ב"אדון פידלמן"). בשני הסרטים מופיע נבו קמחי, כאשר בשניהם הוא משחק סקוואש (מה הסיכויים?!).פסטיבל הקולנוע ירושלים 2011 - כל הכתבות:סוף השבוע הראשון: האכזבה הגדולה של "סופר 8"הימים הראשונים: הניצחון הגדול של בלה טארהחצי הראשון של התחרות הישראלית: מה שיאיר לפיד לא סיפר לכם

אין ספק שיש יותר לזקוף לזכותו של "בוקר טוב, אדון פידלמן" מאשר לחובתו: הוא מצולם נפלא, גבאי טוב מאוד (כולל תיק פנים אחד מופרע שלחלוטין לא ברור לי איך ניתן לבצע פיזית. מצד שני, אני אפילו לא יודע להזיז את האוזניים), נבו קמחי טוב מאוד גם. התסריט, בסך הכל, מעניין, גם אם הוא לוקה בכמה חורים ממש תמוהים. למעשה, כל הבעיות של הסרט קשורות לאנטון - הנרי דוד משחק אותו בסגנון ההוא ששמור לפעמים לכוכבים צעירים ויפים בהוליווד, שחושבים שאם יש לך עיניים כחולות חודרות, מספיק לשחק בצורה ממש אינטנסיבית בשביל ליצור "דרמה". ובכן, מתחת לאינטנסיביות של דוד לא מסתתר כלום, ובמקום להיות מסתורי, אנטון נשאר שטוח. הכימיה בינו לבין אדלר עד-לא-קיימת (תצוין לרעה סצינת מזמוזים אחת ממש מביכה). למרבה המזל, רוב הסרט יש את קמחי או את גבאי שיעוררו את עניין הצופה, בימוי השחקנים מוקפד, ואני שוב מוכרח לציין את הצבעים המצוינים, שגורמים גם לחללים הסגורים של בית המלאכה להרגיש כמו עולם ומלואו.

בלדה לעוזבת קיבוץ "הנותנת", לעומת זאת, הוא סיפור אחר לגמרי. בסך הכל מדובר בסרט שהבאים אליו ידעו מעט מאוד, אבל בדיוק מספיק בשביל למלא את האולם: זהו סיפור על אישה הגרה במושב ומקיימת יחסי מין מזדמנים עם מגוון (בפועל רואים שלושה, אבל אפשר להניח שישנם או היו נוספים) תושבי המקום. הבמאית, הגר בן אשר, שגם כתבה את הסרט וגם משחקת בו בתפקיד הראשי, בין היתר משתתפת לפחות בסצינה אחת של מין לא מבוים - ובעוד כמה חושפניות מאוד.מין חסר משמעות קולנועית. "הנותנת":

הבעיה של הסרט הוא שמלבד הפרובוקציה הזאת אין לו מה להציע. אין כאן באמת איזושהי אמירה עמוקה או מעניינת על מיניות, יחסים, מונוגמיה או התנערות ממנה. הגיבורה של בן אשר פשוט מטיילת מסצינה לסצינה, כשהמצלמה מתעכבת כל הזמן על דברים כמו שדות, שובלי אבק שמכוניות משאירות מאחוריהן, חיות ועוד קצת שדות. המפגשים המיניים עצמם פועלים קצת כמו בדיחות - "אישה אחת נכנסת לפנצ'רייה", "אישה אחת נכנסת לקליניקה של וטרינר", ואז קאט, הנה הם שוכבים וזה ממש מול המצלמה ורואים לה הכל, יואו.

אין פלא אם כך שהקהל הגיב בבלבול. שלא כמקובל לסרטים בתחרות הישראלית, "הנותנת" התקבל תחילה בלא מחיאות כפיים (שבאו בעיכוב ואולי מתוך נימוס, בהתחשב בעובדה שחלק גדול מהצוות נכח בהקרנה, בן אשר ביניהם). היו גם הרבה פרצי צחוק - אבל "הנותנת" בפירוש אינו קומדיה, וגם לא סרט מצחיק. הצחוק הגיע או מתוך מבוכה או מתוך סיטואציות קומיות לא מכוונות - למשל, בסצינה בה הגיבורה מאוננת למישהו ובשוט הבא בולסת פחזניות (והדבר היחידי שצופה יכול לחשוב עליו בנקודה כזאת היא: "אני מקווה שהיא שטפה ידיים בין לבין").זה בסדר, תכף מישהו יבוא. "הנותנת"

בסופו של דבר, הדבר העיקרי בו "הנותנת" חוטא הוא בשעמום אימים. שעה וחצי מרגישות כמו נצח (מצד שני, ככה זה במושב באופן כללי, ואולי לא מדובר באשמתה הישירה של בן אשר), אף אחת מהדמויות לא מתפתחת ויש אינספור רגעים מים. גם הסיום שלו, שכנראה אמור להיות מפתיע, אמנם באמת מגיע משום מקום אבל גם חוזר לשם מיד אחר כך - סתם סצינה לא קשורה, חסרת הצדקה ולא מבוססת תסריטית.החתולים הסמוראים אקדיש כמה משפטים גם לשני סרטים מחו"ל שראיתי בין לבין - "אל תוך הלילה הלבן" היפני (מבוסס על רומן בלשי יפני באותו השם, שעובד, מסתבר, לסרט כבר פעמיים - ביפן לראשונה ב-2005 ובדרום קוריאה ב-2010). מדובר בסיפור חקירה מסועפת - אדם נמצא דקור למוות במחסן נעול מבפנים, ובלש משטרה נחוש יוצא לפענח את התיק - אך הגופות והנפגעים ממשיכים להיערם לאורך כל הכרונולוגיה הסבוכה של הסרט. לסרט שלוש מגרעות. הראשונה היא שהוא לא מתמקד מספיק בדמות המעניינת של הבלש, השנייה והשלישית קשורות זו לזו: ניחשתי מי הרוצח בערך אחרי חצי שעה, והסרט נמשך שעתיים וחצי. הייתי יוצא עם טעם רע מכל העסק, אבל "אל תוך הלילה הלבן" משכיל לקחת את התנופה שאותה הוא לא השקיע בתסריט שלו למקומות האחרים, והסרט נחתם בקליימקס רגשי אדיר. סרט סביר עם סצינת סיום מדהימה."חתולו של הרב", סרט אנימציה עם טריילר קטן ומקסים מבטיח משהו כמו "יהודי טוב", רק עם זנב ופרווה. מעשיה על חתול של רב באלג'יר של שנות ה-20 של המאה הקודמת, שבולע תוכי ופתאום מתחיל לדבר - ובמהרה מתחיל גם להרהר ביהדותו ולדרוש שיעשו לו בר מצווה. עם זאת, הסרט לא ממש מתעכב על פלפולין בדיני חתולין, אלא הופך במהרה להרפתקה סהרורית עם המון דמויות ממש מוזרות. ורגע, ציינתי שהוא בעצם סרט אנימציה דו מימדית בתלת מימד?אנימציה דו-מימדית, רק, אה, בעצם, לא. "חתולו של הרב":

כן. כל מי שראה את הטריילר הופתע לחלוטין לקבל בכניסה משקפי תלת מימד. קצת קשה להסביר איך זה עובד: הציורים עצמם הם ציורים "קלאסיים", ואפקט התלת מימד עליהם מדהים, גם אם גורם לסחרחורת. כשדמויות רצות לעומק המסך זה מצד אחד יותר יפה מאנימציה תלת מימדית רגילה - מצד שני, הרבה יותר מבלבל. עם זאת, שווה צפיה גם מחוץ לקולנוע.פסטיבל הקולנוע ירושלים 2011 - כל הפרטים

*#