רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

סופו של רון וויזלי: לאן ילך קוסם מס' 2?

הוא מודד את הגיל שלו לפי סרטי הסדרה, מבזבז כסף על חמורים ננסיים וג'יפ כתום זוהר אבל מתחמק באלגנטיות מכל שאלה אישית מדי. רגע אחרי הסוף של "הארי פוטר" - מה יקרה לרופרט גרינט?

תגובות

רופרט גרינט מתאר את זה כשורה של קוביות דומינו שנופלות לכיוון שלך. כשאנחנו יוצאים מפאב תת-קרקעי במרכז לונדון, מתברר שהוא צדק: כמה צעדים לכיוון המלון שלו ואחד הפרצופים של הסועדים ברחוב חדל לרגע מללעוס, מפציר בראשים האחרים להסתובב ולראות גם. צעיר שמח חוצה בזריזות את הכביש, המצלמה בפלאפון שלו מכוונת על גרינט. "רופרט, אכפת לך אם...?". אני בטוח שזה קורה גם להרבה אנשים מפורסמים אחרים, אבל עד כדי כך?

השותף של גרינט למותג "הארי פוטר", הקוסם הצעיר עצמו, דניאל רדקליף – הוא כנראה הפרצוף הכי מוכר בעולם, והרחמים עליו בהתאם. אבל גם גרינט מופיע על כל הפוסטרים בתחנות האוטובוס. גם גרינט שיחק בסדרת הסרטים האינסופית הזאת, מאז 2000. פניו של בן ה-23 שועתקו שוב ושוב על כל האהילים וקופסאות הלגו וכלי הכתיבה וציפויי העוגות. רדקליף סופג הצקות והטרדות בכל מקום שאליו הוא הולך, אבל לפחות הוא הארי, הגיבור הטראגי והזוהר. גרינט מגלם את החבר הכי טוב, רון וויזלי – שנמצא על המסך לא פחות מהארי, אבל נמצא שם בעיקר בשביל לשקשק, להגיד "לעזאזל" או להיפצע, בגלל שכמעט אף סרט לא הסתדר מבלי שגרינט יזדקק לטיפול רפואי. הוא הסיידקיק הקומי שחיכה כ-400 דקות, בערך אמצע הסרט השלישי, לפני שהוא קיבל את השורה המצחיקה הראשונה שלו. ועדיין הוא צריך להתמודד עם ראשים מסתובבים בכל מקום שאליו הוא הולך.הארי פוטר 8 - כל הפרטים"בדרך כלל לא הייתי מבקש", אומר המעריץ  ושניה אחר כך הוא כבר אוחז בגרינט בחוזקה, מצביע עליו, כאילו אומר "תראו מה מצאתי!". "בדרך כלל לא הייתי מבקש", אומר גם המעריץ השני. גרינט נינוח, כמעט מטושטש. יש נונשלנטיות קלילה ב-1.80 שלו, העיניים שלו רבע עצומות. הוא נראה נגיש. הוא נראה כמו מישהו שקל לשדוד, אבל אין סיבה לדאוג לו – הוא כל הזמן שוכח את המפתחות והארנק בבית. פעם אחת הוא הגיע עד פריז לפני שגילה שהוא לא הביא מזוודה, ונאלץ לצאת ולקנות לעצמו בגדי חירום.סוף דבר. "הארי פוטר ואוצרות המוות - חלק 2":

הפוני הארוך שלו עשוי להיות ניסיון להשיג קצת אנונימיות. הוא מספיק ארוך בשביל שבסירוק זהיר הוא יוכל לכסות את החצי העליון של הפנים שלו, דבר שהוא יזדקק לו כשהסרט הבא – והאחרון – בסדרת הארי פוטר, עם השם המסורבל "הארי פוטר ואוצרות המוות, חלק 2" (למעשה, הארי פוטר 8), יצא לבתי הקולנוע בעוד כשבועיים. תמונות של גרינט, כמו גם של רדקליף ואמה ווטסון, כבר מודבקות לתחנות האוטובוס. "אפשר לקלוט את זה ממרחק של 10 מטרים," הוא אומר, "מישהו מזהה אותך. ואז אתה רואה את זה נבנה. אני כן מתגעגע לזה לפעמים. ללהיות בלתי נראה. לא לפגוש אף אחד שרוצה להצטלם איתך. אפשר להסתדר עם זה, אבל זה פשוט קורה כל הזמן".

אני שואל איך הוא התרשם מרדקליף כשפגש אותו לראשונה בגיל 11. גרינט גדול ממנו בשנה וכל מי שיכול לזכור את החיים בגילאים האלו יודע שאז זה נראה כמו תהום של זמן וחוכמה. מה הוא חשב על בן ה-10 שהוא היה אמור לשחק איתו? גרינט מתחיל לדבר על כמה שהכל נראה לו מרגש. הוא הגיש את המועמדות שלו די בלי לחשוב... אבל מה חשבת, אני שואל שוב, אולי בפעם הראשונה שלחצתם ידיים? לבסוף הוא נשבר, "אני זוכר שחשבתי", אומר גרינט, מחייך חיוך נוצץ, "שלבחור הזה יש ראש ממש משולש".

בתחילת 2000, גרינט, ווטסון ורדקליף היו בשדה בצפון יורקשיר, מצלמים את הסצינות הראשונות של "הארי פוטר ואבן החכמים". רדקליף נזכר בגרינט, משועשע, ממחיז בין טייק לטייק ראיון רדיו מדומיין עם שלושתם. "בגיל הזה אתה חסר פחד", אומר גרינט, "שום דבר לא מטריד אותך". צפיתי בו במסיבת עיתונאים שחשפה את השחקנים הצעירים לעולם. גרינט אומר את כל הדברים הנכונים ("אני חושב שזה מפחיד כמה שאני דומה לדמות שלי") ומספר בדיחות ("...ואני אומר את זה בתור מכשף"). הוא שולט בחדר.

"כשאתה גדל, מגיע איזשהו שלב מביך", הוא אומר היום, "כשאתה ממש מודע לעצמך והופך פגיע. וכן, קצת הורדתי את הווליום". רדקליף הגיב לתשומת הלב בכך שהפך דברן, צ'ארמר. "עם הזמן, דן נהיה בטוח בעצמו, מצחיק", אומר היימן. "רופרט אף פעם לא השוויץ בכלום". כשאני שואל את גרינט באיזה גיל הוא הרגיש שהוא מתחיל לסגת לתוך עצמו, הוא עונה "ארבע, אני מניח? שלוש או ארבע". ארבע? בבית, בהרטפורדשיר? אבל כמובן שהוא מתכוון לסרטים. ככה גרינט מודד את הגיל שלו. גילוח ראשון: ארבע. הפעם הראשונה שעיתונאים שאלו אותו על בנות: חמש. "ככה אתה מודד את החיים שלך", הוא אומר. "אני לא רוצה שזה ישמע כאילו זה לא היה כיף, כי היה כיף. פשוט לפעמים קשה לעקוב".אני חושד שבעוד ש"הארי פוטר והאסיר מאזקבן" הוליד את "הארי פוטר וגביע האש" שהוליד את "הארי פוטר ומסדר עוף החול" שהוליד את "הארי פוטר והנסיך חצוי הדם" – שגרינט החל להנות פחות. הדמות שלו, רון, נמצא בכל הסצינות אבל לרוב רק בשביל לנפח את הלחיים, לנענע בראש, להרים גבה. "לפעמים זה נהיה משעמם. והיית פשוט מחכה שהסרט הזה או האחר פשוט יגמרו כבר". יש בסצינה ב"מסדר עוף החול" שבה הדמויות מדברות על זה שאביו של רון "נפצע אנושות". ברקע גרינט מנפח את הלחיים, מנענע את הראש, מרים גבה. לא היום הכי טוב שלו.ועכשיו - תרים גבה. רופרט גרינט כרון וויזלי ב"הארי פוטר ומסדר עוף החול"

ועדיין, המבקרים והשחקנים האחרים, כל הזמן כינו אותו השחקן הטוב ביותר מבין הכוכבים הצעירים של המותג. ג'ון הארט, ששיחק בסרט הראשון, אמר שגרינט "נולד שחקן". אלפונסו קוארון, שביים את השלישי, ניבא עבורו את הקריירה הארוכה ביותר.

אז, רופרט, כמה אתה מרוויח?

לא נעים, אבל קשה שלא לתהות אם הבחור הרגוע שיושב מולך היה יכול לקנות את הפאב שבו אתם יושבים מבלי למצמץ. "זה משהו שאני באמת, אה, בערך... זאת לא המוטיבציה שלי. אבא שלי מתעסק בזה". גרינט משתעל ומתיישר בכיסא. "אני אפילו לא יודע כמה זה". אבל האנשים שמרכיבים את הרשימת המגעילות של "העשירים ביותר" טוענים שהם יודעים, ומעריכים את גרינט ב-28 מיליון פאונד. לגרינט יש דירה במזרח לונדון וגם בית ליד זה של ההורים שלו, שכנראה עלה בערך 5 מיליון פאונד. "הדבר הראשון שרואים זה מיני-אגם", אומר לואיס. "יש לו מגרש כדורגל. אני חושב שלאחרונה הוא בנה שם מגרש החלקה על הקרח. רופרט הוא מהאנשים האלה שיחשבו על משהו מגוחך שאפשר לקנות ואז ילכו ויעשו את זה".רשימת הקניות שלו בשנים האחרונות באמת מייצרת תמונה של מישהו שמבזבז על הקצה הלא זהיר של הכיף הספונטני. הוא אוהב מכוניות, ויש לו ריינג' רובר בכתום זוהר, מיני קופר עם דלתות למבורגיני מיוחדות, רכב גלידה (עובד) ורחפת. יש לו חד-אופן, בנג'ו, גאדג'טים יפניים. לאחרונה הוא קנה שני חמורים ננסיים. הם מתאימים לחזירים הננסיים שלו. "אני מבזבז הרבה, בערך", אומר גרינט. "על דברים טיפשיים. אני לא ממש יודע מה לעשות. מה אמורים לעשות? זה נראה יותר מדי. זה בכלל לא מגיע לנו על מה שאנחנו עושים".לא בטוח שזה נכון. מגיעים לו כמה מיליונים שיפצו על שנים של שאלות על מערכת היחסים שלו (בסרטים) על אמה ווטסון. בקצרה, במושגים עלילתיים, ברור מההתחלה שיש משהו בין רון להרמיוני, אבל לוקח שבעה סרטים ארוכים עד שיגדלו, יתאפסו על עצמם, ויתנשקו. "רגע כל כך קטן", אומר גרינט, "זה יהיה אנטי קליימקס". וככה, בקז'ואליות, הוא הורס עשור של ציפייה. גרינט תמיד הצליח להימנע משאלות על החיים האישיים שלו באותו האופן. כן, בערך, אולי. לא, אה, עדיין לא. ובכן? "אממ", הוא אומר, "אני לא בטוח שזה מה שאני רוצה כרגע". היה משהו קרוב? "לא יודע. תמיד הייתי פתוח לזה שזה יקרה. אבל מעולם לא הרגשתי שאני זקוק לזה".אל תצפו למשהו לוהט מדי. אמה ווטסון ב"הארי פוטר ואוצרות המוות"

"הוא עבר את שנות ההתבגרות שלו באור הזרקורים", אומר היימן, "אבל מה שאני אוהב ברופרט זה שהוא פשוט זורם עם זה. הוא נהנה מהחיים". לואיס מסכים. "הוא מעדיף להתמקד בכל הכיף שהוא יכול לעשות מאשר לדבר על דברים רציניים".מכבים את האור הצוות של "הארי פוטר" כבר התפזר. רדקליף משחק בברודוויי. ווטסון לומדת היסטוריה בארצות הברית. והוא? הוא ימשיך לשחק. הוא כבר עשה כמה סרטים: "Wild Target" ו-"Cherrybomb". באחרון רואים אותו מסניף קוקאין ומקיים יחסי מין. הביקורות לא התלהבו, אבל לפחות שיבחו את גרינט.

גרינט אומר שההשלמה עם זה שפוטר נגמר הייתה "כמו אבל", אבל כשהרעש סביב הסרט האחרון ירגע, הוא סוף סוף יוכל לנוע בציבור עם מידה מסוימת של חופש. אולי הוא שוב ילך לפסטיבל. גרינט סיפר שכשהוא טייל באירופה, עצרו אותו לתמונות אפילו בכפר נידח באלפים. לאחרונה, מישהו העלה ליוטיוב סרטון שבו חבורה של שיכורים מציקה לו. "גארן", אומר אחד מהם, "תראה לרון וויזלי את הזין שלך".והדברים הכיפיים הם שמתחילים להביא לסוף השיחה. גרינט מספר על גאדג'ט שלו שהוא איבד ומצא שוב, קבור עמוק בחדר ההלבשה שלו, כשהצילומים הסתיימו והוא היה צריך לפנות אתה חפצים שלו. הוא מצא כרטיסי ברכה בני שמונה או תשע שנים. שמעתי שכולם – השחקנים, הצוות, הקייטרינג – בילו את היום הזה בדמעות. "אתה בטח היית היחידי שלא בכה, נכון?" "בהתחלה", הוא אומר, "ולא ציפיתי שאבכה. אבל... כשראיתי את דן בוכה. אז קיבלתי את המכה. אף פעם לא ראיתי אותו ככה."הארי פוטר 8 - כל הפרטים

*#