רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המלצות אלטרנטיביות לפסטיבל הקולנוע ירושלים 2011

הצד האפל של החברה היפנית דרך האנימציה של "טאטסומי", הקולנוע האיראני של ג'אפר פנהי ורוק'נ'רול בעיראקית (עם דודו טסה) 

תגובות

פסטיבל הוא הזדמנות מיוחדת לראות סרטים מאתגרים שהצפייה בהם היא תובענית, סרטים שבדרך כלל אין הזדמנות אחרת לראותם על מסך. כי בסופו של דבר, הסרטים שמגיעים לבתי הקולנוע הם מסחריים. כן, גם האיכותיים שבהם. כך שרשימת ההמלצות הזו אינה מיועדת למי שמחפש חיים קלים, ומי שדווקא כן חפץ בחיים קלים, שיילך לוודי אלן החדש. בשבוע שעבר, במסגרת אירוע עיתונאים לקראת פסטיבל ירושלים, הזדמן לי לצפות בשני סרטים שעונים על הקריטריון המאתגר, "טאטסומי" ו"יויו". שניהם בעיני הם בגדר צפיות חובה. את המשך הרשימה הרכבתי לאחר שיחה שעשיתי עם המנהל האמנותי של הפסטיבל אבינועם חרפק ועל סמך תחושות בטן. כאמור, אין פה הנחות. בסרטים האלה אתם תלחמו על נפשותיכם, כפי שנלחמתי אני בשני הסרטים שראיתי.פסטיבל הקולנוע ירושלים 2011 - כל הפרטיםורנר הרצוג בתלת מימד, סיפור יפני בלשי - 10 המלצות של אורון שמירסיפורי הזוועות של "טאטסומי" סרט ביוגרפי מאת הבמאי הסינגפורי אריק קו, העוקב אחר מסלול חייו וסיפוריו של אחד מגדולי אמני המנגה (הקומיקס היפני) - יושיהירו טָאטְסוּמִי. אמנם במהלך הצפייה חשתי קושי עצום להרכיב את חלקיו השונים של הסרט לכלל תמונה אחידה, אבל בסופה הכל התחבר לכדי פסיפס בלתי נשכח שאשא עמי עוד זמן רב. הסרט הוא יבול חדש לגמרי. הקרנת הבכורה שלו נערכה ממש באחרונה בפסטיבל קאן, ודבר אחד בטוח - אף בית קולנוע לא ירכוש אותו להפצה מסחרית, גם לא בעקבות הפסטיבל. אם לנסות להגדיר, זהו סרט דוקו־עלילתי שעשוי כולו באנימציה.לא בדיוק מכירה קלה. "טאטסומי":החלק הדוקומנטרי הוא הביוגרפיה של טאטסומי, בעיקר ילדותו, והיא מאוירת בצבע. החלקים האחרים, העשויים בצבעוניות מונוכרומטית, הם סיפורי הקומיקס שכתב ואייר, סיפורים קשים ואיומים. בחור בודד שמאמץ קוף, מתאהב בו ולבסוף רוצח אותו. זונה שאביה סמוך לשולחנה, והיא מתנקמת בו באופן אכזרי במיוחד. ואחיו הקנאי של טאטסומי, גם הוא אמן מנגה, שמשמיד בהתקף זעם את כל עבודותיו. ועורבים צווחניים, גשם גרעיני והרבה מאוד דם. כאמור, צפיית חובה.איפה ומתי: מרכז מורשת בגין, 8.7 ב-17:00, 10.7 ב-22:00, 12.7 ב-16:00.היורש של צ'אפלין, האח של טאטי: "יויו" השנה עורך הפסטיבל מחווה מיוחדת לפייר אטקס, ה"צ'רלי צ'פלין של הקולנוע הצרפתי", או אם תרצו, "התאום הרוחני של ז'אק טאטי". אטקס הוא ליצן ואיש קרקס, במאי ותסריטאי מחונן. חמשת הסרטים באורך מלא שיצר בצרפת בשנות ה־60 נגנזו למשך ארבעה עשורים בעקבות תסבוכת משפטית, אבל כעת שוחררו סוף סוף, שופצו ושוחזרו. "יויו" הנפלא הוא סרט שעוסק בחיי הנוודות לעומת חיי הרווחה החומרית ומציג את החופש והאושר שבאלה לעומת הניוון והריקבון שבאחרים. הסרט עוקב אחרי אב ובנו במשך כ־40 שנה. הוא נפתח בשנות ה־20 של המאה, ולכן מתחיל כסרט אילם. בשחור־לבן כמובן, ועם כותרות ביניים.תולדות הקומדיה בסרט אחד. "יויו":כשהשנים חולפות ויחד איתן הקולנוע הופך מאילם למדבר, גם הסרט מתחיל לדבר. הסרט עשיר בהמצאות קולנועיות. אחד הרגעים הכי שובי לב בסרט הוא מופע סטריפטיז מסוג מאוד מיוחד: המשרתת של האדון העשיר מסירה את נעלו כי הגיעה שעת הרחצה. המצלמה מתמקדת בנעל השעונה על דרגש. ידה של המשרתת מחליקה על הנעל, פורמת באיטיות את השרוכים, ולאחר מכן משחקת עם הלשון. הפריים מתמלא בעשן הסיגריה שמעשן האדון, שכאמור נמצא מחוץ לפריים. אני משערת שכמו "יויו", כל אחד מסרטי המחווה - "תנו צ'אנס לאהבה", "העיקר הבריאות", "המחזר" ו"ארץ זבת חלב ודבש" - שווה צפייה, בעיקר לחובבי הקולנוע האילם.איפה ומתי: מרכז מורשת בגין, 12.7 ב-20:00.תסמכו על בלה: "הסוס מטורינו" את הסרט הזה – זוכה פרס דוב הכסף בפסטיבל ברלין 2011 - אמנם לא ראיתי, אבל אני סמוכה ובטוחה שזוהי צפיית חובה. יוצר הסרט בלה טאר,  שם נרדף לבון טון קולנועי, הוא במאי הונגרי אפל שמעדיף לצלם אנשים מהגב, שאורכם של השוטים בסרטיו הוא אינסופי, שמעדיף שחור־לבן על פני צבע, שהאלימות בסרטיו היא בלתי נסבלת, גם הרגעים המתים שבהם. קולנוע שהוא שם נרדף לאמנותי, לבלתי ניתן לצפייה ולביזארי - אבל יחד עם זה, מדובר בקולנוע אמיתי. בלה טאר בכבודו ועצמו יתארח בירושלים במהלך הפסטיבל, ולאחר הקרנת סרטו ייערך סשן שאלות ותשובות באולם, וזהו בונוס שרק בשבילו כבר שווה לשרוד את ההקרנה.טריילר בלתי אפשרי לסרט בלתי אפשרי. "הסוס מטורינו":איפה ומתי: סינמטק 3, 8.7 ב-17:30; סינמטק 1, 9.7 ב:17:00.הכל כלול: "היו זמנים באנטוליה" נורי בילגה ג'יילן הוא במאי טורקי פיוטי שזכינו להכיר הודות להפצה המסחרית של סרטו האחרון "שלושה קופים". העלילה משטרתית – צמד חשודים ברצח מנסים להנחות את חוקרי המשטרה אל גופת הקורבן. גם הסרט הזה הוא יבול טרי מפסטיבל קאן האחרון, וסביר להניח שהפעם לא יופץ בישראל מכיוון שהשמועות מספרות על צפייה קשה של שלוש שעות, אך יחד עם זאת על צילום חד פעמי.יוצאים למצוא גופה. "היו זמנים באנטוליה":איפה ומתי: סינמטק 1, 13.7 ב-16:45, 15.7 ב-14:15; לב סמדר, 9.7 ב-11:30.וגם: קוקטיילים, דוקו ורוק בעיראקית לכל תעלול יש גבול, ולכן כאן מסתיים חלקה של הרשימה המיועד ל"מיטבי לכת". את הצפיות היותר קלות תוכלו למצוא בוודאי במסגרת המחווה לקולנוען האיראני ג'אפר פנהי, במאי שמטשטש בין התיעודי לעלילתי, לפי מיטב המסורת האיראנית, ובמסגרתה יוקרנו סרטיו "המראה" ו"זהוב ארגמן". הסרטים האיראנים הם איכותיים לא פחות מהסרטים הלא קלים שתיארתי קודם לכן, אבל משלבים גם הומור, רגשות עזים וגישה יותר קלילה לעשייה הקולנועית, שהופכים את הצפייה למענגת. גם בתחרות הקולנוע הישראלי אפשר בוודאי למצוא סרטים מענגים, אם כי רובם ככולם יגיעו להפצה מסחרית. עם זאת, בכורה ישראלית של סרט בנוכחות היוצר, בני משפחתו וחבריו, היא אירוע חווייתי שצובע את הצפייה בצבע אישי. מה גם שאחר כך אפשר להתחכך בשחקנים וביוצרים בקוקטייל שמגישים על הדשא אחרי ההקרנה. אני באופן אישי מסתקרנת מסרטיהן של הבמאיות הגר בן אשר ("הנותנת") ומאיה קניג ("אורחים לרגע") משום שנשים נדירות כל כך בנוף המקומי (ומה לעשות, גם בזירה הבינלאומית) וגם משום שאצל מאיה קניג מככב גור בנטביץ', שהוא לא רק שחקן אלא גם בעלה וגם קולנוען, שעובד עכשיו על סרט חדש משלו.במסגרות התיעודיות מצאתי את הסרט החדש של ארול מוריס "טבלואיד". מוריס הוא בדרך כלל במאי כבד, אבל הפעם מדובר בסרט "סקסי" על מלכת יופי מעט אסרטיבית, אולי מדי, כשזה נוגע למושאי אהבתה. כמו כן, בגזרה התיעודית הישראלית נמצא גם "שלטון החוק", סרטו החדש של הבמאי המוכשר רענן אלכסנדרוביץ', שזכור גם מסרטו העלילתי הנהדר "מסעות ג'יימס בארץ הקודש". סרטו החדש הוא על מערכת החוק בשטחים הכבושים.ואפילו במסגרת בעלת הכותרת המשמימה "החוויה היהודית" מצאתי שתי יצירות מבטיחות: "חתולו של הרבי", סרט אנימציה המבוסס על סדרת ספרי קומיקס מצליחה, המגולל את מסעם של רבי וחתול באלג'יריה של שנות ה־30; ואחרון אחרון חביב, "עיראקנ'רול", סרטה של הבמאית גילי גאון, העוקב אחר תהליך העבודה המרתק של דודו טסה על אלבומו האחרון והנפלא, אלבום שכולו מוזיקה ערבית של סבו ואחי סבו, האחים אל כוויתי, בעיבודים מחודשים של טסה.פסטיבל הקולנוע ירושלים 2011 - כל הפרטים

*#