רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

כוח היח"צ: הסרטים עם הקמפיינים המוגזמים ביותר

הומר סימפסון רב עם אליל פגאני זקור איבר, בניו יורק הוציאו חוקי גזע נגד חייזרים, עיירה שלמה נצבעה בכחול בשם "הדרדסים" וג'רי סיינפלד סתם הביך את עצמו

תגובות

עם יציאת "האביר האפל" לפני כשלוש שנים, ניסו אולפני האחים וורנר ליצור כמה שיותר באזז סביב הסרט של כריסטופר נולאן. במסגרת אחד הקמפיינים, נשלחו עוגות לשורה של משרדי עיתונים ומהדורות חדשות, ובהן טמונים טלפונים במצב רטט, שהגיעו כביכול מהג'וקר. התנודות שבעוגה, לצד חוטי המתכת השונים שבלטו מצידיה, גרמו לה להיראות כמו פצצה, ובאחד מאולפני החדשות האמינו כי מדובר במעשה טרור ופינו את הבניין.מעשה קונדס חביב יחסית למה שהולך בסרט. הג'וקר ב"אביר האפל":כפר ספרדי נצבע בכחול להשקת "הדרדסים"

הגרסה ההוליוודית לסדרה הקלאסית הדרדסים תנחת על המסך האמריקאי ב-29 ביולי, בעיבוד המשלב בין אנימציה, לייב אקשן ותלת מימד. כחלק ממסע הקידום, החליטו אולפני סוני לצבוע כפר ספרדי קטן בכחול, ולערוך בו את הפרמיירה של הסרט. כל בתים בג'וזקר היו צבועים קודם לכן בלבן, בהתאם לסגנון המסורתי של חבל אנדולסיה, אך 250 תושביו הסכימו לשינוי בשמחה, בשאיפה שהכפר יהפוך לאטרקציה תיירותית.

מהר מאוד גילו התושבים שמחיר התהילה כולל דרישה בלתי מתפשרת מצד סוני לצבוע כל פינה בכפר בכחול, כולל את הכנסיות העתיקות. למרות הדרישה (שאף מתעלמת מהעובדה שהדרדסים חיו בעצם בבתים צבעוניים דמויי פטריה ולא בבתים כחולים) נענו התושבים להזדמנות. הטרנספורמציה התפשטה במהירות בכלי התקשורת, ולצד תשומת הלב לה זכה הסרט, החלו תיירים להגיע אל הכפר. למרות שסוני הבטיחו להחזיר את הכפר לקדמותו עם תום החגיגות, שוקלים התושבים שבעי הרצון להשאיר את הצבע הכחול, בתקווה שהכפר יישאר בכותרות וייכנס אל דפי מדריכי התיירים.לא עדיף היה לצבוע את התושבים בכחול? הכפר ג'וזקר (צילום: AP)

הומר סימפסון מעצבן את הפגאנים

מאז שהפציעה בעונה הראשונה של משפחת סימפסון, הפכה המכולת השכונתית קוויק אי-מארט למוטיב חוזר בסדרה, ולאחד המקומות הבולטים בספרינגפילד. לקראת סרט הקולנוע שיצא ב-2007,  השיקו אולפני פוקס קמפיין מוצלח, שבמסגרתו הפכו כמה מחנויות רשת הסופרמרקטים סבן-אילבן למכולת השכונתית. בין המוצרים שנחטפו ממדפי החנות היו בקבוקים באזז קולה, דגנים של קראסטי וחוברות קומיקס של "רדיואקטיב מן" (לצערם של המעריצים, הוחלט שלא למכור בירה "דאף").  על הגג ניצבו דמויותיהם של בארט ומילהאוס, מאחורי הדלפק ניצב אפו ובמגרש החניה הוצב השלט: "מקסימום 5 דקות חניה - העבריינים יוצאו להורג".

של מי הסובארו בחוץ? נוס על נפשך. "קוויק-אי מארט" האמיתית (צילום: AP)בעוד הקמפיין זכה להצלחה מסחררת בארה"ב, בבריטניה הושק קמפיין אלטרנטיבי, שעורר את חמתה של הקהילה הנאו-פגאנית של מחוז דורסט. האיזור מפורסם בשל גבעה עליה משורטט דיוקן עצום של סרנה אבבאס, סמל רוחני פגאני מהמאה ה-17, המזוהה עם פוריות (ומושך אליו זוגות המאמינים שריקוד או קיום יחסי מין על הסמל הענק יסייע להם בבעיות פריון). לצד הסמל, צוירה בצבעי מים דמותו של הומר סימפסון, המחזיק בידו דונאט ונראה כמכוון אותו לאיבר מינו הזקור של הענק. יו"ר התאחדות הפגאנים מחתה נגד הקמפיין ונגד הפגיעה בכבוד הקהילה, והכריזה כי החברים מתפללים להורדת גשם שימחק את דמותו של הומר מהקרקע.

קליעה למטרה. הומר סימפסון על הגבעה (צילום: AP)

ג'רי סיינפלד מתחפש לדבורה וגולש באומגה

אחד מתעלולי יחסי הציבור התמוהים בשנים האחרונות שייך לג'רי סיינפלד, שיצא לשווק את סרט האנימציה "כוורת בסרט", אותו כתב, הפיק ודיבב. במסגרת יחסי הציבור של הסרט לבש הקומיקאי הנודע תחפושת של דבורה ויצא לרחובות פסטיבל קאן של 2007. סיינפלד לא הסתפק רק בתחפושת, אלא מיקד אליו את תשומת הלב כאשר גלש באומגה מבניין בן שמונה קומות בדמותו כדבורה, בעוד הוא מנופף בידיו ורגליו. הפעלול הסתיים עם נחיתו של סיינפלד על שלט הנושא לוגו ענק של הסרט.בנאדם, אתה ג'רי סיינפלד, לא היית חייב לעשות את זה:

הכניסה אסורה לחייזרים ב"מחוז 9"

לאחר הקרנתו המתוקשרת בקומיק-קון, שזיכתה אותו בשורה ארוכה של ביקורות מהללות, הפך "מחוז 9" לאחד הלהיטים של קיץ 2009. עלילת הסרט מתמקדת בהגלייתם של חייזרים שנחתו בכדור הארץ למחנה פליטים, תחת משטר פיקוח קפדני, האוסר על השתלבותם בחברה ובסביבה, מעבר למתחם שהוקצה להם. בהתאם לעלילה, הושק קמפיין שבמסגרתו הוצבו בתחנות אוטובוס רחבי ארה"ב שלטים המכריזים על "תחנות וספסלים לבני אדם בלבד", ומציגים לוגו האוסר על כניסת חייזרים. שלטי חוצות אחרים הכריזו כי "עצירת טרמפים ל'לא אנושיים' אסורה בהחלט!" והתריעו כי העונש על הפרת החוק הוא קנס על סך 10,000 דולרים.

וגם אסור לעשן פה. תחנת אוטובוס לבני אדם בלבד (צילום: מתוך הקמפיין)

לאן נעלמו כוכבי "פרוייקט המכשפה מבלייר"?

סרט האימה המוקומנטרי "פרויקט המכשפה מבלייר" הצליח להפוך לסנסציית ענק ברחבי העולם ללא שימוש באפקטים, תקציב או שמות גדולים. הסרט, שעוקב אחר שלושה תלמידי קולנוע שנעלמים בעירות במהלך צילום סרט תיעודי על אגדת המכשפה מבלייר, צולם בתקציב של כ-25 אלף דולרים, וגרף מאז רווחים של כ-250 מליון. כדי לספק למיתוס נפח ריאליסטי, שיווקו היוצרים את הסרט באמצעות תמונות ותעודות מפוברקות, הנוגעות להיעלמותם של הסטודנטים שצילמו את הסרט. אלה הובילו רבים להאמין, כי עלילת הסרט התרחשה במציאות וכי השחקנים אכן נעדרים. עיקר תשומת הלב הוענקה לפליירים שחולקו במהלך פסטיבל קאן, שהכריזו על היעדרותם של הסטודנטים. למרות העניין שיצרו, בכירי הפסטיבל הורו להסיר את כולם מרחבי האירוע, מאחר שבאותה התקופה נחטף בכיר בתעשיית הטלוויזיה (שהוחזר במהרה בשלום) וחלוקת הפליירים נתפסה כלא מכובדת. בהמשך, העבירו יוצרי הסרט את הקמפיין לאינטרנט, והפיצו את הפוסטרים באתר מיוחד שהקימו עבור הסרט.

היי, זוכרים את הימים שבהם מוקומנטרי היה משהו לא שקוף? פוסטר ה"נעדרים"

הקיוביקל של "מהומה במשרד" בראש הטיימס סקוור

קומדיית הקאלט של מייק ג'אדג' (יוצר "ביוויס ובאטהד"), "מהומה במשרד", הביא אל המסך חבורה של עובדים שמאסו בשגרת העבודה האפרורית במשרד, בבוס היהיר ובמכונת הפקס שלא עובדת. כדי לספק טעימה מהחיים במחיצת קיוביקל משרדית, הושק קמפיין שבמסגרתו  הוקמה קוביית עבודה ענקית על גג בניים משרדים המשקיף על הטיימס סקוור שבניו יורק. במשך שבוע, הגיע אדם לשבת בתוך הקוביה ולבצע עבודות משרדיות, תוך שהוא מספר לקהל הצופים כמה עבודתו מייאשת, ומוצא דרכים יצירתיות להעביר את הזמן. אותו אדם זכה לאהדה עצומה בקרב תושבי ניו יורק ועובדי המשרדים הסמוכים, והפך לשיחת השבוע במהדורות החדשות ובתוכנית הרדיו של הווארד סטרן.

פעם מצלמות אינטרנט באמת נראו ככה. "מהומה במשרד" (צילום: אתר הקמפיין)

מכתבי אהבה מפחידים את עורכת "ווג"

באביב 99' יצא סרטו של פיטר צ'אן "The Love Letter", שעקב אחר השפעתו של מכתב אהבה אנונימי על חייהם של גיבורי הסרט. לקראת הפרימיירה החליטו באולפני דרימוורקס לשלוח מכתבי אהבה, כתובים בכתב יד, לבתיהם הפרטיים של עורכים וכתבים במגזינים אמריקאים. המכתב פתח בהצהרת אהבה מסתורית, והמשיך בתיאור כיצד המעריץ האנונימי אינו יכול להסיט את מבטו ממושא אהבתו. ארבעה ימים לאחר מכן נשלח מכתב נוסף המכריז כי המעריץ מקווה שמכתבו נתקבל, ומצרף הזמנה לפרימיירה של הסרט החדש. הקמפיין השתבש כאשר עורכת מגזין ווג לא היססה להתקשר למשטרה ולדווח על "המכתב הקריפי שקיבלה" ועל המעריץ שככל הנראה עוקב אחריה.מחוות חביבות מתפרשות רע - בדיוק כמו בחיים. "The Love Letter":

*#