רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חפשו את האישה: למה אין סרטי קיץ לנשים?

כמו בכל שנה, מסתמן שבכירי האולפנים מוכנים להמר על כל קהל לשוברי הקופות המיועדים שלהם - חוץ מנשים. העובדה שסרטים כמו "מסיבת רווקות" או "ברבור שחור" הצליחו מסחרית ממש לא משנה את דעתם

תגובות

הנשים שיצחקו מול מסיבת רווקות, אם הן אוהבות לראות נשים אחרות על המסך, יצטרכו ללכת לראות אותו שוב. קומדיה זו, שכתבה קריסטן וויג (שגם מככבת), היא, מסתבר, אחד המקרים הבודדים הקיץ שבו אפשר יהיה ליהנות מסרט עם נשים ועל נשים – שיצא מתוך אולפנים גדולים. מהיום ועד אוגוסט, סרטים אמריקאיים שוב יחזרו לעסוק בגברים, כמעט כל הזמן (מדי פעם אולי תצוץ איזו בחרוה לקישוט) – ובתי הקולנוע מתכוננים לפלישתם של גרין לנטרן וקפטן אמריקה, קונאן הברברי וקונאן אובריאן. והם באים לקחת את הכסף שלכם.מסיבת רווקות - כל הפרטיםמורה רעה - כל הפרטיםנכון, יהיו כמה בנות ונשים עם פרופיל גבוה, למשל במורה רעה, עם קמרון דיאז בתפקיד מורה מאותגרת מוסרית, שבנקודה מסוימת אפילו תשטוף רכב בסלואו-מושן בעודה לבושה בגופיה חושפנית ומכנסיים קצרים מאוד. שום דבר, כנראה, לא אומר "בידור קולנועי חדש" כמו כוכבת קולנוע בשורטס שמתכופפת וגוחנת מעל אוטו כאילו היא בקליפ של ג'סיקה סימפסון מ-2005.אז ברור שזו הסצינה שנכנסה לטריילר. "מורה רעה":כך שרוב הסרטים הנשיים של הקיץ נראים כמו אלו מהשנים הקודמות: דרמות קטנות וסרטים רומנטיים מתת-מחלקות של אולפנים או יוצרים עצמאיים. בידידים פלוס, ג'סטין טימברלייק ומילה קוניס משחקים מכרים שמשתדלים לא להכניס אהבה למיטה, בדיוק כמו שנטלי פורטמן ואשטון קוצ'ר עשו ב"קשר לא מחייב" (אולי הבמאים היו צריכים לשלב כוחות, לוותר על הבנים ולהמר על איחוד של קוניס ופורטמן, שעבד כל כך טוב ב"ברבור שחור"). גם הבמאית לונה שרפיג ("לחנך את ג'ני") מציעה את "יום אחד", סרט רומנטי עם אן הת'אווי וג'ים סטורגס ("מעבר ליקום"). אבל מתוך כ-130 סרטים שיצאו למסכים בארצות הברית מיוני עד ספטמבר, רק 20 מתוכם ביימו נשים – כמחצית מהם הם סרטים תיעודיים.הקולנוע העצמאי לא עוזר

אחת לכמה זמן יש איזו הפתעה, כמו "היפיפייה הנרדמת", טייק חופשי על האגדה הקלאסית מבית הבמאית הצרפתית קתרין ברייה. ברייה בילתה את הקריירה שלה בסרטים אגרסיביים ולא קורקטיים על נשים, מיניות ותשוקה, מהסוג שכמעט ואין בארצות הברית מחוץ לקולנוע השוליים. נשים אמריקאיות שעובדות בצד המסחרי של התעשייה, הן באולפנים הגדולים ובחברות ההפקה העצמאיות, הולכות למקום הרך, הבטוח, המשעשע והחמוד – ובהתחשב בכמה שקשה למכור סיפור על נשים, אין זו הפתעה. הקולנוענית מירנדה ג'ולי ("אני, אתה וכל השאר"), כתבה, ביימה ומככבת ב"The Future", סיפור על מערכת יחסים שעובד חזק על הזוויות של ה"מוזר" וה"חמוד", שרק לפעמים חודר את מעטפת היומרה בשביל לגעת במשהו שדומה לחיים.אני, אתה, כל השאר, אה... וגם חתול. "The Future":

בהתחשב בהפרדה המגדרית שמאפיינת את הקולנוע האמריקאי – "מסיבת רווקות" בשבילה, בדרך לחתונה עוצרים בבנגקוק בשבילו – אין פלא שיוצרות כמו ג'ולי נאלצות לכתוב תפקידים עסיסיים לעצמן. אבל יש עוד דברים להתרחק מהצ'יק פליק – גטו ז'אנרי שקבר אינספור קריירות בארון מזהב והרס את עצם הרעיון של "סרט לנשים". אפשר, כמובן, להצמיד שם של במאי ארט-האוס מוכר, ליצור סרט של חמש שעות עם תג האיכות של HBO, כמו ב"מילדרד פירס" של טוד היינס ("אני לא שם"). אפשר גם למכור סרט עם נשים באמצעות נשים משוגעות וסצינת סקס לסבי סוערת (כמו ב"ברבור שחור"), או באמצעות נשים נוירוטיות וסצינת סקס לסבי לא ממומשת ("הילדים בסדר").מה עם הכסף? "ברבור שחור" ו"הילדים בסדר" אישרו את הרעיון שסיפורים על נשים יכולים למכור כרטיסים ולזכות באהבת המבקרים ומחלקי הפרסים. לצד מפלצת "דמדומים" או הצלחות כמו "אומץ אמיתי" ו"סולט", הם חלק מגל קטן וטרי, אבל מבטיח, של סיפורים על נשים שנוטים לצוץ לקראת הסתיו רק בשביל להעלם שוב בקיץ. חלק מאלו נחשבו ללהיטים מפתיעים – הגדרה נפוצה מדי לסרט על נשים שתופס את הקהל. "השטן לובשת פראדה" (קיץ 2006) הוגדר ככזה, וגם "מאמא מיה!" (קיץ 2008), למרות ששניהם התבססו על חומרים פופולאריים במיוחד (ספר ומחזמר). אולי זה שאף אחד לא הופתע מההצלחה של "מסיבת רווקות" זהו סימן של התקדמות.כמה קופים יש בתמונה? "בדרך לחתונה עוצרים בבנגקוק"לבנות תובנות על סמך נתוני ההצלחה בקופות הוא משחק מסוכן, וכמובן, זה וולגארי לחלוטין עבור מבקר להתעסק בדברים שכאלה. ועדיין כדאי לציין שבעוד ש"בדרך לחתונה עוצרים בבנגקוק" נאחז במקום השני שלו, "מסיבת רווקות" החזיק חזק בחמקום החמישי, חוצה את רף 100 מיליון הדולר בשבוע השלישי שלו. האם יש כאן שיעור לכל בכירי אולפנים שכבר עכשיו קוראים את הגלגול הבא של סיפור שלושה-גברים-וקוף (אבל בלי נשים) ומאמינים שהמצב הנוכחי של הקולנוע – נפרד ולא שוויוני – ימשיך לעבוד? רק הזמן וסרטי הקיץ שמחכים לאור הירוק שלהם יגידו.

*#