רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

די.וי.די: האם זה כל מה שהקולנוע הישראלי מסוגל אליו?

"שליחותו של הממונה על משאבי אנוש" ו"התפרצות X" עשו סיבוב קצר בקולנוע, לא הרשימו את הקהל ומגיעים עכשיו למדפים. לא בטוח ששם הגורל שלהם יהיה שונה

תגובות

תופעה מעניינת התרחשה בספריות ההשאלה בסוף חודש מרץ. באותו יום הגיעו שני סרטים ישראליים חדשים המייצגים עשייה מעט מיושנת בנוף הקולנוע הישראלי העכשווי. שניהם מבוססים על ספרים ומתהדרים ביוצרים ותיקים ומוערכים. אף אחד מהם לא עשה חיל בקופות הכרטיסים, למרות שאחד מהם קטף פרסים וזכה לשבחי הביקורות.אם תשאלו את חברי האקדמיה הישראלית לקולנוע, מדובר בסרט השנה. שליחותו של הממונה על משאבי אנוש גרף שישה פרסים בטקס אופיר האחרון, כולל פרס הסרט הטוב ביותר, פרס לבמאי ערן ריקליס (“הכלה הסורית”), לתסריטאי נח סטולמן (“מישהו לרוץ איתו”) על העיבוד לספרו של א.ב. יהושע ולשחקנית המשנה רוזינה קמבוס, אשר בהחלט גונבת את ההצגה בשתי הסצנות שבהן היא מופיעה בתפקיד הקונסולית. נדמה שגם המבקרים הסכימו עם ההילולים, וכאשר עלה הסרט לאקרנים בספטמבר האחרון היו לו את כל הסיבות להפוך ללהיט. אבל הצופים בקושי הגיעו. מבט נוסף על הסרט מוכיח כי הצדק, כרגיל, עם הקהל.אין שמות וגם אין קהל. גורי אלפי ומארק איווניר ב"שליחותו של הממונה""שליחותו" מתרחש בשנת 2002 ומספר את סיפורו של הממונה על משאבי אנוש (מארק איווניר) במאפייה ירושלמית גדולה וידועה. עיתון מקומי מאשים את המאפייה בחוסר אנושיות מזעזע לאחר שגופתה של אחת העובדות שלהם שכבה במשך זמן רב בחדר המתים, מבלי שאיש ירגיש בחסרונה. בעלת העסק, המכונה "האלמנה" (גילה אלמגור), שולחת את הממונה לברר עוד פרטים על המנוחה. משימה ביורוקרטית הופכת למסע של ממש, כשהממונה משוגר עד לאירופה כדי לספק לנפטרת קבורה ניאותה במולדתה ולנחם את משפחתה. מתלווה אליו העיתונאי שפירסם את הכתבה המכפישה (גורי אלפי), ויחד הם ייתקלו במכשולים מגוונים וטיפוסים משונים בדרכם אל מה שנראה כמו הדבר הנכון לעשות.כפי שאולי הבחנתם, אין שמות לדמויות בסרט, אלא רק תארים. כוונת היוצרים ברורה, אך למרבה האירוניה משליכה על יתר חלקי הסרט חסר הייחוד. נדמה שכל נדבך בסרט - החל מהרפליקות התסריטאיות, דרך רצף האירועים וכלה בצד הטכני והאמנותי – הכל אוסף של פונקציות ותו לא. “שליחותו" מתקתק בקצב ועשוי במיומנות (מילה אשר חזרה ברוב הביקורות שקיבל), אבל קשה להגיד עליו שהוא יותר מנחמד, חביב, בינוני. ההפקה מקצועית, ברמה שהורגלנו אליה בקולנוע הישראלי של השנים האחרונות, אבל אין דבר מעבר לעוד סיפור בנאלי על אדם המגלה את אנושיותו במקום שאליו לא ציפה להגיע. כנראה שהקהל יצא מרוצה, אבל לא יצא מגדרו ורץ להמליץ לחבריו."שליחותו של הממונה על משאבי אנוש”. בימוי: ערן ריקליס. ישראל, 2010. 100 דקות.פריצת דיסק המקרה הבא דומה, אך מוקצן עוד יותר. סרטו של איתן צור (“החמישייה הקאמרית", "הבורגנים") לא זכה לתהודה או פרסים מקומיים והוא מגיע אל מדפי הספריות אחרי סיבוב לא ארוך בבתי הקולנוע. גם כאן מדובר קודם כל בספר, מאת עדנה מזי"א, אשר אחראית גם לעיבוד התסריטאי.משחק ארכאי ותיאטרלי יתר על המידה. מלאני פרס ויוסי פולק ב"התפרצות X"אילן בן נתן (יוסי פולק) הוא פרופסור לאסטרופיזיקה בטכניון בחיפה. הוא נשוי לנעמי (מלאני פרס), שגילה כמחצית משלו, ואוהב אותה באובססיביות חונקת. כאשר הוא מתחיל לחשוד שאשתו הצעירה בוגדת בו, אמו (אורנה פורת) מציעה לו לרדת מהעניין. אבל אילן לא מקשיב ומחליט לעקוב אחרי נעמי, עד לגילוי האמת המרה, שעמה יבחר להתמודד בדרך שתוביל אותו מטה במדרון חלקלק."התפרצות X" הוא בן כלאיים מוזר עד מאוד. המשחק ארכאי ומלא דקלומים שכמו נלקחו מעולם התיאטרון. ההתפתחות הסיפורית והקצב המתון מתאימים יותר לסדרת טלוויזיה. ברם, עבודת המצלמה ראוותנית, גם אם אינה משרתת את התוכן, כנראה בשביל להזכיר לצופה שבכל זאת מדובר בקולנוע. בסיכומו של עניין, נותר סרט מתח שאינו מותח, אשר עובד הרבה יותר טוב ברמת הסאבטקסט שלו מאשר ברמת הטקסט עצמו."התפרצות X". בימוי: איתן צור. ישראל, 2010. 102 דקות.הסרטים נצפו באדיבות האוזן השלישית

*#