אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לבריטים יש חתונה מלכותית, לנו יש את קצב

ההתרגשות סביב טקס הנישואים של הנסיך וויליאם וקייט מידלטון מוצדקת בהחלט. איתמר הנדלמן סמית' מסביר למה יש לנו את כל הסיבות לקנא בבריטים

תגובות

הרבה אנשים בסביבתי מאוד ציניים לגבי החתונה המלכותית. אני לא ציני לגבי החתונה המלכותית. למען האמת, אני די נרגש מהחתונה המלכותית. איני נרגש בקונטקסט הרומן למשרתות. סיפור האהבה הסינדרלאי על הנסיך ופשוטת העם (שאיננה באמת, במונחים עכשוויים, פשוטת עם) לא ממש מעניין אותי. מה כן? העובדה שאני חי כרגע בממלכה המאוחדת והעובדה שאני עד לאחד האירועים המשמעותיים ביותר בהיסטוריה הקרובה של מעצמת העל הבריטית. את הפסח עשיתי בלונדון. ראיתי עיר עמוסה מתמיד, רחובותיה מקושטים, כמו עדויי תכשיטים. בריג'נט סטריט נתלו דגלי יוניון ג'ק מלבניים, ענקיים, והאווירה כולה היתה חגיגית והרת משמעות. מדוע האווירה כה הרת משמעות? כי ביום מן הימים יוכתרו בני הזוג הצעיר (וויליאם וקייט) למלך ומלכת אנגליה. ובמובנים רבים, הם יישאו על כתפיהם הצנומות את גורל עתידו של בית וינזדור בפרט ומוסד המלוכה הבריטי בכלל. 

מחר (ו' 29.4), כנסיית ווסטמינסטר, לונדון, אנגליה, הממלכה המאוחדת: בנוכחות 1,900 מוזמנים, הנסיך וויליאם מווילס, יורש העצר הבריטי, יישא לאישה  את קתרין אליזבת (קייט) מידלטון. ההערכה היא שכשני מיליארד בני אדם יצפו בטקס בטלוויזיה או אונליין. הווה אומר, שליש מאוכלוסיית העולם תצפה בטקס המדובר (לצורך השוואה: במשחק הגמר של המונדיאל האחרון צפו 715.1 מיליון בני אדם. פחות מחצי מהכמות הצפויה לחתונה המלכותית). אם נצא מנקודת הנחה שלפחות חצי מאוכלוסיית העולם חיה בלי טלוויזיה (קל וחומר אינטרנט), הרי שרוב מוחלט של בני האדם החיים במאה ה־21 מתעניינים בחתונה המלכותית. אבל, יש יוצאים מן הכלל; היוצאים מן הכלל האוטומטיים. הישראלים.

בישראל הרבה אנשים בזים לחתונה המלכותית. גם בממלכה המאוחדת לא חסרים אנשים הבזים לחתונה המלכותית, אבל שם זה שונה. הבריטים הבזים לחתונה המלכותית הם בדרך כלל "האשכנזים" של בריטניה: המעמד הבינוני הגבוה, קורא ה"גארדיאן", המשכיל, הליברלי, האנטי מלוכני. יש להם את כל הסיבות שבעולם (משעממות כשלעצמן, יש לציין) להיות ציניים לגבי החתונה המלכותית.

אבל איזו זכות יש ללאה מקרית אליעזר או לרבקה מרמת אביב להיות ציניות לגבי החתונה? איזו זכות יש לראובן מפלורנטין או לשמעון משדרות רוטשילד ללעוג לבריטים על בית המלוכה שלהם? יותר ויותר קולות של "את מי זה מעניין" או "חיים בסרט, הבריטים האלה" נשמעים בישראל. מה הדרש של תופעת הזלזול הישראלית הזו? הפסיכולוגיה הישראלית מורכבת מסטריאוטיפים. מהו סטריאוטיפ? בראש ובראשונה כלי ארגוני; איך אני אזכור מה זה ערבי? אדביק לו את הסטריאוטיפים הבאים: מכוער, גנב, שקרן, רמאי, תוקע סכין בגב, טרוריסט. איך אזכור מיהו בריטי? אדביק לו את הסטריאוטיפים הבאים: סנוב, מתנשא, מיושן, משעמם, מרובע, אנטישמי, חי בסרט (וכך זה ממשיך: רוסייה? זונה. מרוקאי? סכין. כושי? סמבו). אם כן, המחיר שאנו משלמים עבור האלמנט החיובי בסטריאוטיפים האלו (ארגון מידע) הוא גזענות, אתנוצנטריות, התנשאות. וכך יוצא שלאה, רבקה, ראובן ושמעון מתנשאים מעל מי שבפסיכולוגיה הסטריאוטיפית שלהם מגלמים את תפקיד הסנובים המתנשאים. הישראלים, בחוסר טעם הידוע, מתנשאים, מזלזלים, לועגים ובזים לכולם. וכרגע, בעיקר לעיסוק של הבריטים בחתונה המלכותית.      אז למה הישראלים לועגים לבריטים בנוגע לחתונה המלכותית? כי הם מקנאים ("הם מ־ק־נ־א־י־ם, הם מ־ק־נ־א־י־ם"). זו שעת משבר חשוכה בתולדות הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה וצפון אירלנד: המצב הכלכלי הקשה, ההסתבכויות באפגניסטן ועירק, התבוסה במונדיאל. מדובר במדד המורל הלאומי הנמוך ביותר מזה עשורים. ואז בא סיפור האהבה מהאגדות על הנסיך והנערה נקסט דור (שהיא במקרה גם ברונטית יפהפייה ורהוטה). החתונה המלכותית היא, אם כן, זריקת עידוד למורל הלאומי. היא שוות ערך, נאמר, לנאום המלך ג'ורג' המגמגם ערב מלחמת העולם השנייה. ואין זו גוזמה. כלכלנים בריטיים מעריכים שתרומתה של הגברת קייט מידלטון (ממרצ'נדייזינג ואופנה) לכלכלה הבריטית גדולה מזו של האולימפיאדה של לונדון ב־2012. אז הישראלים מקנאים בבריטים. ובצדק. למה הישראלים מקנאים בבריטים בצדק? כי למרות הסיפורים שמוכרים לנו ראשי המדינה על כמה שהכלכלה הישראלית פורחת, כולם מתקשים לסגור את החודש. המצב הביטחוני השביר (גם אם לרוב מדובר בבעיה מדומה), חוסר האופק המדיני, הבידוד הבינלאומי - כל אלו נותנים אותותיהם בציבור הישראלי. ומיהי הקייט מידלטון שלנו? שרה נתניהו? ומה זריקת העידוד שלנו? לבריטים יש חתונה מלכותית ולנו משה קצב.

מה הוא התחליף הישראלי לבית המלוכה הבריטי? מוסד הנשיאות. נשיא המדינה הוא דמות ייצוגית כשם שמלכת אנגליה היא דמות ייצוגית. אבל שעה שהבריטים מקבלים חתונה מלכותית ששליש מהעולם יצפה בה, אנחנו מקבלים את משפט האונס של הנשיא לשעבר. משפט האונס של קצב הוא החתונה המלכותית שלנו. לא נקנא? לא. כי לא אלמן ישראל ו"אצלנו אין מלך, יש רק נשיא/ אבל במלוכה כבר השגנו שיא./ אצלנו כל יום קם מלך חדש -/ אחד "מאושר" השני "מיואש"/ כי לנו יש פלאפל,/ פלאפל, פלאפל". 

*#