אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המועצה להגנת הספוילר: מי אוהב כשהורסים לו סרט?

הבלוגים מאיימים על מוסד קולנועי ישן ואהוב - הטוויסט בעלילה. כשכולם מדברים על הסרט, קשה מאוד להגיע אליו מבלי לדעת עליו שום דבר. אז איך אפשר לשמור על הסיפור בערפל אבל לא לוותר על לפרסם את הסרט?

תגובות

יש שני סוגים של ספויילרים בסרטים: יש את אלה שמגלים את הנקודה בעלילה שעליה נשענת כל החוויה הקולנועית, כאלה שגורמים לך להגיד "אולי אני פשוט אשאר בבית". ויש את אלה שמגלים לך שבסוף של "טיטאניק" הספינה שוקעת. אי אפשר להיות זהיר מדי: אחרי הכל, גם שנים אחרי שיצאו "החוש השישי" (1999), "משחק הדמעות" (1992) או "האחרים" (2001) יצאו לראשונה, יש בהם ערך שחברים עדיין לא יגלו לחברים, שלא להרוס את החוויה. לחוסר זהירות כזה יכולה להיות השפעה ארוכת טווח.

"נאמר זאת כך," אומר ברוס גולדשטיין, אחראי התכנים ב"פילם פורום", סינמטק בניו יורק. "לא צפיתי ב'כוכב הקופים' עד לפני שלוש שנים, בדי-וי-די, כי איזשהו ילד בבית ספר שלי אמר, 'אה, ודרך אגב'" - זהירות, ספוילר! - "'מסתבר שהם בכדור הארץ'".

"תמיד יהיה שם מישהו שיהרוס לך," הוא הוסיף. כיום, "המישהו" הזה הוא הבלוגוספירה, איפה שכל צד של כל סרט בדרך כלל זמין אונליין ברגע שהופיעו כתוביות הסיום של ההקרנה הראשונה. אולי אפילו לפני.

"הכי טוב - בלי באזז מקדים" "אי אפשר לשמור על שום דבר היום. הכל במרחק כמה דקות של חיפוש," אומר ג'פרי וולס מהאתר Hollywood Elsewhere. "וזה חבל, כי הדבר הכי טוב הוא לראות סרט טרי, בלי באזז מקדים. עכשיו כבר יודעים הכל לפני הצפיה. אבל אני שותף להתהליך הזה, אז איך אני יכול להתלונן?" אפילו הטריילר יהרוס את החוויה (מתוך "השעה הכפולה")מעטים הם הסרטים שהצליחו לעשות את הונם על טוויסט בעלילה בשנים האחרונות. "שאטר איילנד" ניסה, בהצלחה מעורבת. מותחן איטלקי חדש, "The Double Hour" משתמש באסטרטגיה וארכיטקטורה שיכולה לספק את המפתח לבלימת סוחרי הספויילרים של קהילת הקולנוע האינטרנטית: לעשות את הסיפור מסובך מכדי שאפשר יהיה לסכם אותו, כך שפשוט אי אפשר להעביר אותו - אפילו אם רוצים.

"אני מקווה שהצופה, או המבקר, יאהב את הסרט מספיק בשביל לרצות להגן עליו ולא להרוס אותו בשביל אנשים אחרים," אמר במאי הסרט, ג'וזפה קפוטונדי. "אין שום דבר אחר שאני יכול לעשות. אני יודע שאני נשמע כמו קוטר איטלקי בנאלי, אני יודע."

הספר מספר על מהגרת סלובנית בשם סוניה ושוטר לשעבר בשם גווידו שנפגשים בספיד-דייטינג בטורין, מתחילים להיפגש, מתקרבים ואז חייבים להתחיל עם אזהרות הספוילר. "כשעבדנו עלחיו הבנו שאין שום דרך לעשות סינופסיס של הסרט אחרי הדקה העשרים מבלי להתחיל להרוס את הטוויסטים," אמר קפוטונדי. "ואז היו לנו בעיות לעשות את הטריילר, מה להראות מבלי לחשוף יותר מדי אבל להישאר נאמנים לסיפור. אין שום פיתרון."

לקרוא תסריט בחדר נעול סרטים כאלה גם קשים לשיווק. "הטוויסט של 'משחק הדמעות' נוגע לא רק לקהל אלא גם לדמות הראשית," אמרה סינת'יה שוורץ, שותפה בחברת הפרסום 42ווסט שעבדה עם מירמקס כשהסרט של ניל ג'ורדן הופץ. "וזה היה הרעיון, מההתחלה, לנסות לגרום לאנשים לא לחשוף אותו. אבל לסרט היה אורך חיים כל כך רציני שזה הפך לאתגר רציני."

אזהרת ספוילר! כשג'יי דיווידסון האנדרוגני הועמד לאוסקר, סיפרה שוורץ, יוצרי הסרט נתקלו בסיבוך: מה לעשות כשהוא מועמד לשחקן המשנה הטוב ביותר? "אז מסרנו תמונות מעורפלות, נאלצנו איכשהו להתמודד עם זה. אבל שמרנו על הסוד יותר זמן משציפינו, כי הטוויסט הפך להיות חלק מהותי כל כך של הסרט. ואותו הדבר קרה עם 'החוש השישי'".ספוילר: בסוף הביקורות קוטלות אותו. מ. נייט שאמאלאן (צילום: AP)

ב"החוש השישי", שהופץ על ידי דיסני ונכתב ובוים על ידי מ. נייט שאמאלאן, אפילו צוות האולפנים נשאר בחשיכה. "אף אחד לא דיבר על זה, אפילו לא בפגישות העסקיות. הופתעתי כשראיתי את הסרט, ואני עבדתי שם," אמר קארי מק'אליר, מאנשי השיווק של הסרט. "אני זוכר שאם מישהו היה צריך לקרוא את התסריט, הוא נשלח לחדר סגור. וככה נייט התנהל תמיד עם כל התסריטים שלו".

"פסיכו" בדרך כלל מסווג כסרט אימה, ואימה זהו ז'אנר שבו ספוילרים הם עניין בפני עצמו. "ספגתי ביקורת על כך שחשפתי דברים שמתרחשים ב-20 הדקות הראשונות של הסרט," אמר מייקל גינגולד, עורך מגזין ואתר סרטי האימה פנגוריה. "יש אנשים שלא רוצים לדעת כלום, ולהם אני אומר - אז אל תקראו ביקורות לפני שאתם הולכים לסרט". מה שכמובן מקשה - ומייקר - את פרסום הסרט.

"אתה רוצה לזרוק לאנשים טיזר," אומר מייקל סילברמן, ראש ההפצה בסמואל גולדווין, שמשחררים את "The Double Hour". אבל זה פחות או יותר טבע הדברים בכל מקרה. אתה רוצה לתת להם מתאבן אבל לשמור את המנה הראשית עד שהם יהיו בקולנוע. הטאגליין שלנו הוא 'שום דבר הוא לא כפי שהוא נראה', אז זה די מייצר ציפיות. אם אנשים אוהבים את הסרט, הם ירצו לשמור על הסוד. אותו הדבר עם המבקרים. אני חושב שתמיד יהיו אנשים שירצו להרוס את ההפתעה, אבל אני בספק אם הם אהובים על מישהו."

*#