אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

גברת תפתחי זה ג'קי: מסרטי המתיחות לריאליטי

כבר ב"חייך, אכלת אותה" וב"גברת תפתחי זה אני" יש את כל המרכיבים הקבועים של ריאליטי מקומי. הישראלי התמים, הבחורה הפתיינית והרצון לראות את השכנים מביכים את עצמם מול מצלמה נסתרת איתנו כבר מאז

תגובות

שלושת הסרטים הישראלים המצליחים של 1978 היו "אסקימו לימון" של בועז דוידזון, "הלהקה" של אבי נשר ו"ישראלים מצחיקים" של דוידזון וצבי שיסל. המתכון להצלחתם של השניים הראשונים היה זהה: מבט סנטימנטלי על תקופת הנוער והצבא של הציבור הישראלי, עד עליית בגין לשלטון. הסרט השלישי, לעומת זאת, תופס את אותו הקהל לראשונה בסיטואציה דוקומנטרית קולנועית, אל מול אויב שעמו הוא מתמודד עד היום: המצלמה הנסתרת והמבוכה הנלווית.

בסדרה שיצר עם ענת זלצר, "מדינת היהודים", הסוקרת את תולדות הבידור היהודי והישראלי, מודי בר-און כינה את הז'אנר של סרטי המצלמה הנסתרת כ"בורקס דוקומנטרי". בדומה לז'אנר הבורקס העלילתי, הגיבור הוא האיש הקטן מהרחוב. שלל גיבורי הז'אנר – קזבלן, צ'רלי, חנוכה, ויקטור חסון ודומיהם - מופיעים בגלגול יותר אמיתי מאמיתי. לא במקרה דוידזון היה אחראי גם על שניים מלהיטי הבורקס הגדולים ביותר – "צ'ארלי וחצי" ו"חגיגה בסנוקר", שעלילותיהם בעצם רצף של תעלולים וקונדסים מצד המזרחי "השובב" על חשבון האשכנזי "המבוגר האחראי".בואו נלחץ על זה יד. מתוך "ישראלים מצחיקים":

"ישראלים מצחיקים" יזם את המתכון לסרטי המצלמה הנסתרת: טריקים מבוססי סלפסטיק (אסלה המוצבת בסלון דירה, שטר כסף המונח על המדרכה בורח מהאדם הבא לאסוף אותו), הישראלי בשעת מבחן (בעל חוזר ממילואים ומוטרד ממחזריה של אישתו) והכלי המרכזי – נשים פתייניות (יוצאות בעירום מתאי מטען של מכוניות או בודקות באינטנסיביות רוכשי כרטיסי קולנוע עם כניסתם לאולם).

היה זה סרט פורץ דרך גם מבחינת הפקה הרווחית. מצלמה אחת, שחקני אלמוניים מחופשים ובעיקר שימוש באזרחים תמימים. ב-1980, יהודה ברקן, גם הוא כוכב בורקס מרכזי, החל את דרכו כבדרן מתיחות ב"פינת המתיחה הקטנה" בתכנית הרדיו "חמים וטעים" של גדי לבנה ואז חבר לבמאי שעשועונים ופרסומות בשם יגאל שילון על מנת ליצור את "חייך אכלת אותה".מברק לג'ולי אנדרוז. מתוך "פינת המתיחה הקטנה":

בסצנה הפותחת את "חייך אכלת אותה", נהג קטר רכבת (בקולו של ברקן), מבקש מנוסעיו לעזור בדחיפת הרכבת, מכיוון שהמנוע התקלקל. מאות הנוסעים נעתרים לבקשת הנהג, ומיד לאחר מכן ברקן מתוודה בפני הנוסעים על המתיחה ולוקח לצידו תיירת אמריקאית (קרוליין לנגפורד), כדי שתצטרף אליו למסע של מתיחות במצלמה נסתרת ברחבי הארץ. אם תרצה או לא, "חייך אכלת אותה" - שיר הנושא:

 

 בשיר הנושא של הסרט שר יגאל בשן, "שייקספיר כבר אמר, העולם במה / יש פה אנשים ולי יש מצלמה ". בניגוד ל"ישראלים מצחיקים", שהסתמך על בדיחות יחסית קטנות בעלויות הפקות קטנות, שילון וברקן שמחים לגייס את כל האמצעים על מנת להגחיך את הציבור הישראלי וחוגגים את המציצנות והחדירה לפרטיות של האלמוני. במתכונת זו הפכה השיטה לתעשייה מתגלגלת של סרטי מתיחות מצליחים לאורך כל שנות השמונים, בין השאר "עובדים על העולם" (1983), "המתיחה הגדולה" (1984), "ניפגש בסיבוב" (1986) ו"ניפגש בחוף" (1987).

ב-1988 מפצלים ברקן ושילון את עבודתם. ברקן ממשיך בנוסחה הרגילה עם השחקנים הקבועים שלו ב"מצלמה בלי בושה" ואף מנסה לפרוץ לשוק מעבר לים כשהוא חובר לתעשיית הקולנוע הדרום האפריקאית (שהייתה נתונה דאז בחרם עולמי בעקבות משטר האפרטהייד), בסרטים "ניפגש בספארי" ו"אוכלים לוקשים", שניהם מ-1989. דווקא כיכובו של ברקן בטרילוגיית "אבא גנוב" בסוף שנות השמונים הפריע לציבור לקבל אותו מחדש בתור האיש שעומד מאחורי המתיחות הגסות ב"גברת תפתחי זה אני" ומאוחר יותר גם בתוכנית "לא דופקים חשבון" בקשת.עוד בנוסחה הרגילה והוולגרית. מתוך "מצלמה בלי בושה":

שילון לעומת זאת מצליח לתרגם את ההצלחה לטלוויזיה, אך בניגוד להומור הוולגרי ומלא הזימה שמאפיין את סרטיו של ברקן, שילון מעבד את ההומור לנוסחה שיותר מתאימה לכל המשפחה: קטעי סלפסטיק פשוטים עם ילדים וחיות, מתיחות על חשבון סלבס מקומיים וגם אלמנטים של שעשועון – פורמט שהתחיל להתגלגל מפינה בתוכנית של גבי גזית דרך 14 שנות שידור "פספוסים" בערוץ 2 ולבסוף "נראה אותך" שעלה בשנה שעברה.מתיחות לייט לכל המשפחה. מתוך "פספוסים":

עם השנים הקהל איבד את הרצון להיות קורבן של במאים מתוחכמים ממנו. הוא מעדיף לקחת את השליטה בידיו, למתוח את עצמו ואת הקרובים לו ורק לקבל כמה דקות תהילה על המסך. יוטיוב מאפשר לאדם ממוצע עם מצלמה לצלם תינוק נושך תינוק אחר ולהפוך לכוכב עם מיליוני צפיות. הוא כבר לא צריך את הבמאי שיתווך את סרטיו הביתיים (עוד עמוד תווך ב"פספוסים") לצופים. זהו גם חלק מהקסם של הריאליטי: היכולת להתבדח על חשבון המתמודדים, להציץ למצבים האינטימיים שלהם לצד האפשרות לאהוד אותם ולסמס להם. למעשה, המשימות שמוצבות בפני משתתפי האח הגדול או הישרדות גם הן סוג של מתיחות, שבעיקר אמורות להביא אותם למצבים חריגים וגם מביכים בפוטנציה. מה הייתה ה"החזרה" של הארוס הנבגד של ליהיא גרינר – שגם היא גלגול של הבחורות הפתייניות מהמתיחות – לבית "האח הגדול" אם לא מתיחת יהודה ברקן קלאסית?הבן התם והאבא הגנוב. ג'קי מנחם ויהודה ברקן (צילומים: נועה מגר; "אבא גנוב")

את מיתוס "כל ישראל חברים" מייצג הגיבור החדש של הריאליטי, ג'קי מנחם – שמזכיר מאוד את הישראלי התמים שנופל קורבן לתכסיסי המצלמה הנסתרת. מנחם נאיבי, פשוט ועילג למדי, אך האופטימיות שלו, לצד חוסר המודעות (או היכולת להתעלם) ללעג שאותו הוא סופג (לצד ההערצה), מחזירה תפיסה ישנה של המתיחה הישראלית. כשחיים חפר ודן בן אמוץ ערכו את "ילקוט הכזבים", שאסף מעשיות, מתיחות וצ'יזבטים מתקופת הפלמ"ח, הם כתבו "אמנם תיפול קורבן לתעלול, ועדיין תישאר חברו הטוב". זהו מרחק עצום מ"יש פה אנשים ולי יש מצלמה" הכוחני והשבע, שאין לו בעיה להשתמש באנשים רק למען הבידור. הזמינות של מצלמות ושל פלטפורמת הפרסום החזירה לקהל את הכוח וכעת הוא כבר לא מוכן שיביכו אותו בלי שזה יעשה בחיבה – או לפחות מבלי שיציעו לו פרס בגמר הגדול.

השימוש באיש הפשוט, כנגד שחקן/טאלנט עבר עכשיו דווקא לזירת המצלמה הגלויה. מה שסרטי מתיחות מודרניים בוחנים עכשיו הם דווקא תגובות בלתי נשלטות, שבהן הסיטואציה הקומית נובעת מאובדן השליטה למרות הידיעה שמצלמים אותך. זה מה שעשה סשה ברון כהן ב"בוראט" ו"ברונו" (ומוקדם יותר גם ב"מופע של עלי ג'י"), ובמקבילות הישראליות "הישראלי היפה" בארץ נהדרת ו"רנו פסקל". המצלמות הנסתרות עברו לריאליטי ותוכניות התחקירים – כלבוטק ו"שומר מסך", או מה אתם הייתם עושים? של חיים הכט. גם הכט, למעשה, עובד בז'אנר המתיחה, רק לעומת האווירה הזימתית והמשוחררת של מתיחות האייטיז, הכט מקדם ערכים שמרניים וקלאסיים: את עם ישראל נקי הכפיים, המוסרי והשבע. זוהי המהות הישראלית החדשה, רק שבסופה יש ליטוף, חיבוק רך, ופרס – מה זה משנה אם מגיש אותו חיים הכט, אמנון לוי או ארז טל.

*#