אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

סטרייט והעיר הגדולה: מחשבות על הגבריות החדשה

אם בשנות ה-90 היו בנות "סקס והעיר הגדולה" סמל לדור אחר של נשים, העשור האחרון הפך את היוצרות, והציב את הגברים בתפקיד חובבי האופנה ושיחות הנפש

תגובות

"אין יותר נשים נוסח סקס והעיר הגדולה". היינו שיכורים במסיבה ביתית וחבר שלי אמר שאין יותר נשים נוסח "סקס והעיר הגדולה". אשתו של החבר נחרה בבוז לשמע דבריו. למען האמת, כל הנשים שנכחו בחדר נחרו בבוז לשמע דבריו. אני הסכמתי איתו. וחשבתי שאפשר אפילו לחדד את האמירה ולהציע את האפשרות שמעולם לא היו נשים של "סקס והעיר הגדולה".

מי הן היו, לכאורה, הנשים נוסח "סקס והעיר הגדולה"? רווקות לבנות עשירות, הטרוסקסואליות, קרייריסטיות, בנות 30 פלוס, החיות במטרופולינים ענקיים. הן דיברו על סקס וזיונים בפתיחות יתרה, כזו שלא היתה מביישת את גוטה, אלי, דוידקה ואלטמן הקטן (החרמן הקטן). יותר מכל, הן רכשו יחד הרבה מאוד זוגות נעליים והיתה להן העדפה ברורה לבגדי מעצבים.

קארי ברדשאו, הדמות המרכזית בספר ובסדרה - שנולדה כאלטר אגו בטוריה העיתונאיים של קנדיס בושנל - היתה ארכיטיפ האשה הסקס־והעיר־הגדולאית; קול התופעה. לא לחינם הכתירה הסופרת האמריקאית נעמי וולף (במסגרת סיכומי העשור של "גרדיאן" הבריטי בדצמבר 2009) את הדמות הפיקטיבית קארי ברדשאו כ"אייקון העשור" בנימוק ש"היא תרמה להסטת הדיון התרבותי אל נושאים נשיים מסוימים ממש כמו פמיניסטיות פורצות דרך מהחיים האמיתיים". גם אם נצא מנקודת הנחה שאי פעם היו נשים נוסח "סקס והעיר הגדולה" הרי שהן נחלת העבר. אולי בניינטיז ובאפסטיז אכן היו נשים שגיבורות הסדרה ייצגו נאמנה. אבל הן היו ואינן עוד. מה שנקרא, "התלמידות יעלו כיתה, אבל לא בעשורנו". קארי בראדשו זה הכי 97. "סקס והעיר הגדולה"

צריך להודות: לא צפיתי ב"סקס והעיר הגדולה" בזמן אמת. מהמעט שידעתי על הסדרה והתופעה היה נדמה לי, אינסטינקטיבית, שהיא אכן מצליחה לתפוס איזה רגע אותנטי בחיי האשה העכשווית. לכן גם דימיינתי שחברותי השונות, כשהן לא מבלות איתי ועם שאר חבריהן הגברים, יושבות בבתי קפה או במסעדות שף (אחרי שרכשו קצת בגדים, נעליים ואקססוריז של אלכסנדר מקווין, מנולו בלניקס, מארק ג'ייקובס, ג'יימי צ'ו, כריסטיאן לובוטו, הלמוט לאנג, וויוויאן ווסטווד, שאנל, ג'יבנשי, דיאן פון פורסטנברג, דרייס ואן נוטן ואחרים) ומדברות על שלל ההרפתקאות הסקסואליות שחוו השבוע או על שאר ההרפתקאות הסקסואליות האופציונליות שעוד יבואו (אולי ממש כבר בשבוע הבא). אבל כשעצרתי, פתחתי את הדלת המפרידה בין המינים והעזתי לשאול את חברותי אם זה מה שהן עושות, נעניתי בשלילה. מאידך, עם הזמן גיליתי שאני וחברי הקרובים (בעיקר אלה שאינם ישראלים, אבל לא רק) דווקא כן מזכירים את נשות "סקס והעיר הגדולה". לפחות בכל האמור בבגדים. שיחות ארוכות על זיונים אף פעם לא היו הקטע שלי. יכולתי לכתוב על כך ספרים שלמים אבל לא לדבר על זה עם חברים. למען האמת, אפשר לספור על אצבעות כף יד אחת את מספר הפעמים שניהלתי שיחה עם מי מחברי על חיי המין הפרטיים שלי. מאידך, אני מדבר המון על בגדים. ואם אני לא עושה את זה פנים אל פנים עם חברי בבית קפה או בבר, אז אני עושה את זה אונליין.

כולם מדברים עכשיו על התרומה של פייסבוק, טוויטר ושאר הרשתות החברתיות למהפכות בעולם הערבי ובכלל. כולם שוכחים לציין מהפכה לא פחות חשובה: אופנת גברים. האינטרנט מאפשר היום לגבר ההטרוסקסואלי העירוני הממוצע להקדיש הרבה יותר זמן לגרדרובה שלו. בלוגים של אופנת גברים - בין אם מדובר ב"מסורתית" ובין אם מדובר באופנה עלית (high end fashion) - נמצאים שם למכביר. גברים סטרייטים מבלים שעות על גבי שעות בקריאת בלוגים ומגזינים מקוונים של אופנה, מקשקשים על אופנה בפורומים המיועדים לכך ורוכשים פריטים בחנויות המקוונות הרבות נוסח אוי פולוי (oi polloi) או end clothing ואחרות. זוהי שעתו של הגבר הסטרייט. והעיר הגדולה.    שעתו היפה של הסטרייט, והעיר הגדולה. מיסטר ביג ב"סקס והעיר הגדולה"

האם העשור הנוכחי הוא העשור של התשובה הגברית ל"סקס והעיר הגדולה"? כך מסתמן. והנה התבשרנו באחרונה שדאג אלין, יוצר "הפמליה", כבר התחיל לעבוד על סדרה כזו עבור HBO, האכסניה של הסדרה המקורית. אבל אנחנו כבר לא צריכים את הסדרה הזו כדי לדעת שזה העשור שלנו. ממש כשם שאנחנו לא נזקקים יותר להבנת אידיאל היופי הנשי מבעד לעיניים של מעצבי אופנה הומואים. אנחנו לא צריכים שיגידו לנו שבחורות מוזלמניות בלי תחת וציצי הן מושא תשוקתנו. איזה גבר שפוי לא יעדיף את כריסטינה הנדריקס על קיית מוס?נכון | לא נכון נכון: לידיעת הקוראת ליידי גאגא (מי ששמע את הסינגל החדש שלה יודע שהיא צריכה, דחוף, מפיק חדש): ג'יימי מה־XX. הילד גאון. "We're new here", אלבום הרמיקס החדש שהוא עשה לגיל סקוט הרון, הוא ההוכחה. ג'יימי, תעשה לי רמיקס.

לא נכון: להגיד על כריסטינה הנדריקס שהיא בעצם רזה ולא מלאת קימורים ושיפולים כמו שמספרים לנו. בעצם, כל דבר רע שאומרים על כריסטינה הנדריקס הוא בגדר חילול קודש.

*#