פבלו אוטין, עכבר העיר
פבלו אוטין, עכבר העיר

הפסטיבל הבינלאומי לסרטי סטודנטים התבגר והתפתח בצורה מרשימה לאורך השנים. השנה יצרו מארגני הפסטיבל תוכנייה אינטליגנטית, אינטנסיבית ובו בזמן מבדרת המורכבת מסרטים קצרים, סרטים ארוכים, אורחים מכובדים, מסיבות ריקודים, קוקטיילים, סדנאות, פעילות חברתית והקרנות בעלות ערך תרבותי-היסטורי. במילים אחרות, מגוון הפעילויות והסרטים יגרמו לכם לרצות להסתער על הסינמטק בין ה-19 ל-24 ביוני, שם תוכלו למצוא אווירה צעירה מהולה בהתלהבות ואהבת קולנוע. » הפסטיבל הבינלאומי לסרטי סטודנטים - כל הפרטים

סרט הזומבים הראשון שלי

ההמלצה המתבקשת היא לא רק להגיע לצפות בסרטי התחרויות כדי להיחשף לסרטים הקצרים של יוצרי העתיד אלא גם למסיבות שמתקיימות סביב הפסטיבל. השנה מתקיימות שורה של מסיבות גג בהשראת הפסטיבלים לקולנוע היוקרתיים בעולם. מסיבת הפתיחה הרשמית תיערך מחר (רביעי) בקונטיינר ויופיעו בה "שירי מרפסת" ויתקלטו שימי סוניק מסוליקו ויוגו. ב-22.6 תיערך מסיבה בקזינו סן רמו ביפו בסגנון ברלינאי בהשראת פסטיבל ברלין, ושבוע אחרי שהפסטיבל נגמר, במוצ"ש ה-6.7 תתקיים מסיבה ניו-יורקית בהשראת פסטיבל טרייבקה על גג הנסיך הקטן בתל-אביב.

אבל בין מסיבה למסיבה כדאי בכל זאת לראות סרטים, ואחת המסגרות היפות בפסטיבל נקראת "הפיצ'ר הראשון שלי". במסגרת הזו מוקרנים סרטים ישראלים חדשים של בוגרי החוג לקולנוע באוניברסיטת תל-אביב, מי שסיימו לא מזמן את הלימודים ועשו את הסרט הארוך הראשון שלהם. בין הסרטים יוקרנו: "ריח פועלים" של גודיס שניידר ושונית אהרוני, דרמה רומנטית עדינה וזעירה המשלבת חומרים בדיוניים ותיעודיים בליווי שיריו של מאיר אריאל (23.6 ב-22:30), ובעיקר הקרנת בכורה תל-אביבית לסרט הזומבים הישראלי הראשון באורך מלא  - סרט הפעולה "בשר תותחים" של איתן גפני (20.6 ב-23:00). גפני הצליח בתקציב מינימאלי לעשות סרט מבדר שגם אם האפקטים שלו לא ברמה של סרט הוליוודי, זה רק בגלל התקציב ולא בהכרח בגלל הכישרון. וכן, קטעי האקשן באמת טובים, וזה מה שחשוב. הסרט מספר על יחידה סודית שחודרת ללבנון כדי לתפוס מחבל ומוצאת את עצמה במתקפת זומבים. מתקפת הזומבים על המוצב בלבנון. הטריילר לסרט:

הכה את הבמאי

במסגרת סדנאות ומפגשים מסקרנת כיתת האמן של ערן קולירין, במאי "ביקור התזמורת" בנושא "מוזיקה וקולנוע" (23.6 ב-13:00), אך בעיקר כדאי לנצל את ההזדמנות ולהגיע למפגשים עם האורחים מחו"ל. האורח המרתק ביותר בזכות סרטיו הוא הבמאי התאילנדי פן-אק רטנרואנג, שסרטיו יוצגו במהלך השבוע ואת המפגש עם הקהל יקיים ב-20.6 ב-20:30. הבמאי הרגיש והפיוטי כבש את עולם הפסטיבלים בעשור האחרון בזכות סרטים כמו "חיים אחרונים ביקום" (21.6 ב-22:00) ו"גלים נסתרים" (22.6 ב-20:30).

חובבי סרטי האימה ישמחו בוודאי לפגוש את דאריו ארג'נטו האיטלקי, שהוא אחד מיוצרי האימה החשובים והמשפיעים ביותר שפועל מאז שנות השישים והשבעים, אז עשה את סרטיו החשובים ביותר. ארג'נטו בולט בעיקר בזכות היכולת שלו לייצר אווירה מאיימת סוריאליסטית ופיוטית במסגרת קולנוע דל תקציב ובאמצעות תנועות מצלמה ועיצוב אמנותי יפה. ארג'נטו לא מספיק מוכר בארץ וסרטיו לרוב לא מרתקים במיוחד, בעיקר בשל כשלים סיפוריים, אבל האיש הזה הוא מיתוס מהלך בתחום האימה ולכן הביקור שלו בישראל הוא אירוע מרגש.

כיתת אמן שנויה במחלוקת תתקיים עם הבמאית הצרפתית קתרין ברייה והיא מומלצת לנועזים ולפרובוקטיביים שביניכם. ברייה לא מוערכת דיו כבמאית בארץ ואנשים אפילו נרתעים לעתים מסרטיה הפרובוקטיביים כמו "אנטומיה של גיהינום" או "לאחותי". אך מרתק להקשיב לאישה הזאת מדברת. כלומר, אם יש במאים שמעניין לראות את הסרטים שלהם, אבל כששומעים אותם מדברים תמיד מתאכזבים, אז ברייה מייצגת את הקבוצה ההפוכה: כאלו שהיצירה שלהם אולי לא מעוררת השתהות, אבל השיחה איתם עשויה להיות מרתקת, בזכות אישיותם הכובשת. אני מודה שאני דווקא מאוד אוהב את סרטיה של ברייה, אך גם אם אתם לא אוהבים, או לא מכירים, מומלץ לקפוץ ולשמוע אותה שוטחת את משנתה האינטלקטואלית-פמיניסטית-ארוטית-אסתטית. ברייה שילבה בסרטיה כוכבי פורנו, עשתה עיבודים מודרניים פמיניסטים ובעלי ממד ארוטי לאגדות ילדים ואתגרה את גבולות הטעם הטוב בעשייה לא קונפורמיסטית. כיתת האמן שלה בשם המיוחד "לזיין את הכאב החוצה" תתקיים ב-22.6 בשעה 21:00.

מה קרה לשוטר אזולאי?

התוכנית המעניינת ביותר בפסטיבל היא הפרויקט "קצר:ארוך", במסגרתו סטודנטים לקולנוע נבחרים התבקשו לביים סרטים קצרים בהשראת סרטים ארוכים ישראלים חשובים מן העבר. "זאזא לנד" של מעיין כהן הוא מחווה ל"חתונה מאוחרת" של קוסאשווילי, "הפקח" של אורי בן יוסף ואלעד גולדמן ובכיכובו של ישראל גוריון הוא מחווה ל"השוטר אזולאי" של קישון, "דובדבנים" של נועה אושרוב נעשה בהשראת "אסקימו לימון", ו"התרוממות רוח" של אופיר בן סימון ובכיכובו של משה איבגי הוא מחווה ל"חולה אהבה בשיכון ג'". בסך הכול מדובר בשמונה סרטים קצרים שמבקשים לבדוק את הרלוונטיות של הקולנוע הישראלי שגדלנו עליו, בימינו. עוד מחוות נעשו ל"אוונטי פופולו" של רפי בוקאי, "נגוע" של עמוס גוטמן, "עיניים גדולות" של אורי זוהר ו"השמלה" של ג'אד נאמן. על המחווה לאחרון אפשר להמליץ במיוחד שכן נעשתה על ידי יובל שני, יוצר צעיר שסרטו הקצר הקודם "סגל" הוצג בפסטיבל קאן. החכמה של מעצבי התוכנייה הייתה בכך שהתוכנית תוקרן בשני פורמטים שונים. הקרנת הבכורה היא ב-20 ביוני ב-20:00 ובה יוצגו כל הסרטים הקצרים ברצף באירוע חגיגי. לאחר מכן, במהלך השבוע, יוקרנו שוב כל שמונת הסרטים, אך הפעם, כל סרט בנפרד כאשר לפניו יוקרן הסרט הארוך המקורי שנתן לו השראה. מסיבות אלה, המסגרת תהפוך את פסטיבל הסטודנטים לדיון מרתק על יחסי עבר והווה בתרבות הישראלית. זו לא סתם הקרנה חוזרת של סרטים כמו "אסקימו לימון", "חולה אהבה בשיכון ג'" או "השוטר אזולאי", אלא ממש עיון באופן שבו יוצרים צעירים יכולים לאמץ את הסרטים האלה, ללמוד מהם, לפרש אותם מחדש ולבדוק את הרלוונטיות שלהם בעיצוב זהותנו הישראלית והקולנועית.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ