נשף המסכות של הוליווד: כשבן אפלק גידל זקן

כולם התחפשו השבוע, ללא כל קשר לפורים - הבמאי של "ארגו" זכה באוסקר ועטה על עצמו זקן של חשיבות ורצינות, מיטב השחקניות הפכו את השטיח האדום לאלנבי וג'ודי ניר מוזס שלום שיחקה אותה טוקבקיסטית

דנה שוופי, עכבר העיר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
דנה שוופי, עכבר העיר

זה היה מאוד הולם, ביום ראשון בהוליווד - כאשר בן אפלק עלה לקבל את פרס האוסקר לסרט הטוב ביותר על "ארגו" - שזה התרחש במקביל לחגיגות פורים כאן בישראל. הולם, משום שכמו מאות אלפי ילדים בבתי ספר מקומיים, אפלק אף הוא ראה לנכון להתחפש באותו יום. המסכה שאפלק שם על עצמו היא לא מסכה של ספיידרמן, של דרקולה או של גיבור תרבות מערבית אחר – זוהי מסכה של ארשת רצינות. הרצינות של אפלק, שאותה עטה לאחר קריירה ארוכה שהתבססה בעיקרה על פנים יפות וקסם נעורים, באה לידי מימוש על ידי הסתרה של אותן התכונות הפיזיות שמהן ניסה להשתחרר. במילים אחרות: בן אפלק גידל זקן. ומרגע שאפלק הפסיק לגלח את שיער הפנים שלו, הדרך לפעולות רציניות נוספות הפכה מתבקשת. » אוסקר 2013 - כל הזוכיםאפלק, עם הזקן שלו במלוא תפארתו, החליט לביים ולככב בדרמת אקשן תקופתית פוליטית שברובה מתרחשת במזרח התיכון. אבל כמו הזקן שלו, גם התכונות הרציניות של הסרט הן כזיפים הניתנים להסרה בנגיעה קלה של ג'ילט. שום דבר מן המורכבות הפוליטית והחברתית של המהפכה באיראן לא בא לידי ביטוי ב"ארגו", שלא לדבר על המורכבות הרגשית שאמורה להיווצר בסיטואציה של חטיפה. יש גבול למה שאפשר לבקש משיער. אחד הטוקבקיסטים הישראלים שקרא בוואלה! ידיעה על זכייתו של הסרט בפרס הנחשק ביותר בתעשייה העולמית ציין כי בארץ היו מוקיעים סרט כ"ארגו" וטוענים שהוא פשיסטי. "זה ההבדל בינינו ובין האמריקאים, שלא מפחדים להיות פטריוטים", רשם, נטול זהות, אישיות או שיקול דעת, "סרט כזה אצלנו היה יוצא מנקודת הנחה שצריך להבין את האיראנים המסכנים ואת מעשיהם הנלוזים". בכך הוא התכוון מן הסתם לנציגים שלנו באוסקר, "שומרי הסף" ו"חמש מצלמות שבורות", ולתחושות מסוימות של הזדהות עם הפלסטינים שעלולות להופיע אצל מי שצופה בהם.הוא הצדיעה לאמריקה, היא הצדיעה חזרה. בן אפלק ופסלון האוסקר החדש שלו (צילום: AP)יש משהו בדבריו, והוא ש"ארגו" הוא אכן סרט פטריוטי, סרט שמפרגן לארץ שממנה מגיע היוצר, ושמציג את האיראנים כאספסוף אכזרי, כפקידים נטולי אינטליגנציה וכעם בעל יכולות טכנולוגיות עלובות, אפילו יחסית לסוף שנות ה־70. אם יש בו משהו, אז יש בו פטריוטיזם (ואוקיי, אולי גם שחזור תקופתי נחמד). בסרטים הישראלים, מאידך, פטריוטיזם אינה תכונה שנשפכת מהאוזניים, וגם התנשאות מעל עמים אחרים לא תמצאו שם בשפע. בניגוד ל"ארגו" ולבן אפלק, "חמש מצלמות שבורות" ו"שומרי הסף" לא צריכים לתפוס טרמפ על רגש לאומי כדי לזייף רגש. אם היה מישהו שלא התחפש ביום ראשון, זה שני הסרטים הללו.ולנו יש את ג'ודי באותו זמן בישראל, הצייצנית במשרה מלאה והמשנה לאשה הראשונה ג'ודי ניר מוזס שלום כתבה בחשבון הטוויטר שלה שראוי שהאנשים שסייעו להביא סרטים אלו לאור "ישלמו על כך בכיסאם". ברוח העדלאידע, הצטרפה ג'ודי לאספסוף, כזה שעולה בקנה אחד בדיוק עם אותו אספסוף ש"ארגו" עשה מהאיראנים: בזמן שבן אפלק גידל זקן והילדים התלבשו כמו נינג'ות, ג'ודי עטתה על עצמה תחפושת של טוקבקיסט.ובינתיים, בהוליווד, בטקס הענקת פרסי האקדמיה האמריקאית (שהתחפש לאירוע שעדיין יש לו משמעות תרבותית), התחפשו כל כוכבות הקולנוע לנסיכות של דיסני, שלפי סקרים צרכניים היא אחת התחפושות הפופולריות של השנה. בגזרות נשף מנופחות, בשיק של אלנבי פינת פראדה, הן התהלכו על השטיח האדום ומחאו כפיים לזקן של בן אפלק.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ