הדרך אל האוסקר: אמריקה מחזירה לעצמה את היוקרה

השבוע בטור האוסקר של אור סיגולי: חודש לפני הלילה הגדול ונדמה שהמירוץ השנה קשה במיוחד לחיזוי. הסיבה - אמריקה הפטריוטית מנסה להשיב לעצמה בכח את הפרס ויעידו על כך "לינקולן", "כוננות עם שחר" ו"ארגו". מסתמנת מגמה

אור סיגולי, עכבר העיר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אור סיגולי, עכבר העיר

בכל שבוע מעתה ועד טקס האוסקר ה-85, שיתקיים בסוף פברואר, עכבר העיר ילווה את המירוץ לפסלון המוזהב. כל הסרטים, הבמאים והכוכבים שצריך להכיר השנה, בטור מעקב שבועי של מומחה האוסקר אור סיגולי. והפעם: פסים וכוכבים.האוסקר ה-85 נחשב לאחד מהקשים לחיזוי מזה שנים רבות. ברגע זה לא רק שאין שום דרך לנחש את זהות הזוכה, קשה אפילו לקבוע מיהם הסרטים המובילים בכלל. הסיבות לכך רבות. ראשית, כל תאריכי ההצבעה הוקדמו, מה ששינה דרסטית את דפוס המחשבה של המצביעים שלא יכלו להסתמך על איגודי הבמאים, המפיקים והעורכים. בנוסף האקדמיה האמריקאית עברה לשיטת הצבעה אלקטרונית שיצרה לא מעט שיבושים. תוצאות ההצבעה הפכו את התמונה על פיה כאשר בן אפלק - מי שנחשב למועמד המוביל לפרס הבמאי - לא הצליח להתברג לחמישייה מה שכמעט ומחק את הסיכוי של סרטו "ארגו", גם הוא נחשב כמוביל, לזכות בפרס הגדול.» אוסקר 2013 - כל הפרטים» הדרך אל האוסקר: טורים קודמים» רשימת המועמדים המלאהעל פי הסטטיסטיקה המרוץ נותר בין שלושה סרטים: ״לינקולן״, שובר הקופות  של סטיבן ספילברג, המועמד ל-12 פרסי אוסקר; ״חיי פיי״ המועמד ל-11 פרסים ומאיים על סחיפת הקטגוריות הטכניות; ו״אופטימיות היא שם המשחק״ שעל אף צניעותו מועמד לסרט, במאי, תסריט, ארבעה פרסי משחק ולא פחות חשוב - פרס העריכה. כדי להבין, מאז 1980 לא היה סרט אחד שזכה בפרס הראשי בלי מועמדות לפרס העריכה. מתוך שלושתם נדמה - שוב, על פי הנתונים היבשים - שדווקא ״חיי פיי״ נמצא במקום השלישי כי לו אין מועמדויות על משחק.

אבל הסיבה האמיתית שקשה לנו להבין לעומק את המרוץ לאוסקר היא סיבה אחרת. נדמה שהשנה, לראשונה אולי מאז אמצע שנות התשעים, זהו האוסקר הכי אמריקאי שאפשר להעלות על הדעת. ולא מדובר על מספר ההפקות האמריקאיות בתחרות, אלא הנושאים הכל כך פטריוטים בהם הסרטים מתעסקים. נדמה שאחרי שהאוסקר לפרס הסרט הטוב ביותר הלך במשך שנתיים להפקות חוץ-אמריקניות (״נאום המלך״ מבריטניה ו״הארטיסט״ הצרפתי) האמריקנים מחזירים לעצמם את האוסקר בכח.הנשיא האהוב בתולדות ארצות הברית. "לינקולן" - הטריילר:ריימונד אמסלם משחררת את גלעד שליט

לאנשים שנולדו מחוץ לארצות הברית קשה מאוד להבין את העוצמה של הסרטים שנבחרו לייצג את 2012 בטקס האוסקר. עוצמה שמשוייכת לטיפול שלהם בחוויה האמריקאית.הראשון הוא, כמובן, ״לינקולן״. הפקת ענק שמתרחשת באחד הרגעים הקריטיים והמשמעותיים ביותר בתולדות אמריקה, ובמרכזה הדמות האהובה ביותר בתולדות ארצות הברית. אנחנו יכולים לאהוב או להתאכזב מהסרט אבל עלינו להבין - לפני שאנחנו חושבים כמה יצביעו בעדו - שזהו סרט שמשפיע על צופיו האמריקאים ברמה שעלולה לשבש את התפיסה האובייקטיבית של טוב או רע. תארו לעצמכם את הבמאי האהוב והנערץ ביותר בישראל (נגיד, אבי נשר או יוסף סידר) חובר אל המחזאי החשוב במדינה (יהושוע סובול או שמואל הספרי) לעשיית סרט על החודש המכריע בו בגין חתם על הסכם השלום עם מצרים. מוצלח או פחות, הקהל המקומי יגיב ברגשנות גדולה לסרט. למרות שאם מתחשבים ברמת הציניות המקומית ונחיתות הפטריוטיות הישראלית לעומת האמריקאית אולי ההשוואה לא לגמרי תופסת.

גם ״ארגו״ המספר על חילוץ אזרחים אמריקאיים מאיראן בזכות סוכן סי.איי.איי יצירתי ו״כוננות עם שחר״ המצויין שמתאר את המצוד אחר אוסמה בין לאדן, גם הם פועלים על רגשות פטריוטיים שלא יכולים להשאיר את הצופה האמריקאי אדיש, לא משנה כמה חולשות תסריטאיות פוגמות בהם. לצופה הלא-אמריקאי קשה מאוד להתחבר לנושאים האלו ברמה הרגשית. מעניין כמה חברי אקדמיה ישראלית של פרסי האופיר היו מצביעים לסרט בכיכוכבה של ריימונד אמסלם או ליאור אשכנזי, בתפקיד ביטחוניסיטים המקריבים את עצמם לטובת השחרור של גלעד שליט. מיותר לציין שמדובר בחוויית צפייה אחרת לגמרי.כמה שהם התגאו ברגע הזה. "כוננות עם שחר" - הטריילר:

הייתם צריכים להיות שם התפיסה האמריקאית הקיצונית שמאפיינת את האוסקר ה-85 תופסת גם לגבי המועמדים ״ג׳אנגו ללא מעצורים" שמתרחש בתקופת העבדות כמו ממש ״לינקולן״; ״אופטימיות היא שם המשחק״ שמהותו נעוצה באמריקנה ובקומדיות הרומנטיות שהוליווד שיכללה בשנות השלושים; ו"חיות הדרום הפראי", נציג הקולנוע העצמאי, שמייצג את גם הקולנוע האפרו-אמריקני השנה (על אף שבויים על ידי במאי לבן. כמו ״העזרה״ בשנה שעברה); כולם פיסת אמריקניות של הכאן והעכשיו. רק ״אהבה״ הצרפתי-אוסטרי ו״עלובי החיים״ הבריטי נותרו נציגים של הקולנוע החוץ-אמריקאי. שניהם בתחתית טבלאות ההימורים.

האוסקר הוא פסגתה של התעשייה האמריקנית המסחרית, בל נשכח זאת. אך נדמה שבשנים האחרונות הוא פוזל אל עבר הקולנוע העצמאי והקולנוע האירופאי, מגמה שממשיכה בעוז עם הנוכחות החזקה של "אהבה" ברשימות המועמדים. אבל האוסקר מרתק לא מכיוון שהוא תו תקן של איכות – בעובדה הזו אנחנו יכולים לפקפק כבר כמה עשורים – אלא מכיוון שהוא אינדיקציה מהותית על תהליכים חברתיים ופוליטיים בארצות הברית וכמובן בעולם.

אם לשפוט לפי המצב עד כה, נדמה שארה"ב מנסה להחזיר לעצמה בכל דרך בה תוכל איזושהי יוקרה וגאווה של אימפריה מודרנית. הסרטים המועמדים לא רק מציבים את אמריקה במרכז, אלא גם מציגים את האמריקאים כאחראים על התהליכים החשובים בחברה העולמית. נצחונם של "לינקולן", "ארגו" ו"כוננות עם שחר" יבהיר שהתעשייה ההוליוודית כמייצגת של אמריקה לא תנוח עד שתחזיר לעצמה את שנלקח ממנה כבירת הקולנוע העולמית, את אמריקה כמרכז התרבות, ואת תעשיית הקולנוע כמונופול של רגש פטריוטי ועליונות כחול-אדום-לבן.הכי פחות פומפוזי, אבל לא פחות אמריקאי. "ארגו" - הטריילר:

מדד האוסקר: מיהם הסרטים המובילים במירוץ? 1. לינקולן2. ארגו3. אופטימיות היא שם המשחק4. חיי פיי5. כוננות עם שחר

בהעדר אירועים משמעותיים במהלך השבוע שחלף, "לינקולן" עדיין מוביל וכל השאר מתחרים על המקום השני. פרסי האיגודים שיוכרזו בימים הקרובים יקבעו סופית מי המוביל לזכייה בפרסי הסרט והבמאי.

פינת הטריוויה: מזל של מנצחים חוץ מ"לינקולן", בתולדות האוסקר 14 סרטים שונים קיבלו 12 מועמדויות. אם "לינקולן" יפסיד את פרס הסרט הוא יהיה הסרט הראשון שמובס על אף 12 מועמדויות מאז "אדומים" (1981).

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ