"שליחות עירונית": בידור חסר מעצורים

אם אתם משוגעים על אופניים או משתגעים מרוכבי האופניים, הסרט בכיכובו של ג'וזף גורדון לוויט כשליח שמדווש ברחובות ניו יורק, יגרום לכם להזדהות וליהנות. מרדפים מאיצי דופק תמצאו כאן בשפע, תחכום או דמויות עמוקות חפשו במקום אחר

אורון שמיר, עכבר העיר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אורון שמיר, עכבר העיר

הנה נושא שמציק לי כבר זמן מה: הטרור במדרכות העיר תל אביב. בשנים האחרונות קשה מאוד להיות הולך רגל בעיר שהכי מתחשק ללכת בה ברגל. בריונים על גלגלים עוקפים מימין ומשמאל, מתעצבנים כאשר אתה מגיב לא נכון לסיטואציה ובאופן כללי מחדירים פחד שמדווש בתוך המוח גם בעת הליכה ברחוב שקט. הרי אין לדעת מתי יגיע צלצול הפעמון שמבשר כי השיירה בת המשתתף הבודד של הוד מלכותו או הוד רוממותה תרצה לעבור. ואתה, אדם בעל רגליים נחות שכמוך, תצטרך לפנות את המדרכה בתנועה חדה הצדה. אבל מפגש אחד של כמעט מוות, עם רוכבת שניסתה ליטול את חיי, הסתיים בהארה. הוא התחיל כמובן בצעקות לפני שנגמר בחיבוק, אך חשוב יותר – הבנתי את מצוקתם של אנשי האופניים: על הכביש הם הנמוכים בהייררכיה, מה שדוחק אותם להתעמר בחלשים מהם ולעבור לטריטוריה של הולכי הרגל. מכיוון שאני לא יודע לרכוב - כלומר שכחתי, ואל תגידו לי שאי אפשר לשכוח כי זה הרי כמו לרכוב על אופניים – מעולם לא הסתכלתי על הדברים מנקודת המבט של הצד האחר. לבסוף הסכמנו שנינו שהאשמה האמיתית היא העירייה שלא דואגת למספיק שבילי אופניים. הפואנטה לכל האנקדוטה הארוכה מדי הזאת היא שהפרספקטיבה שלי השתנתה עד כדי כך שכאשר הבחנתי בסרט העוסק בשליחים על אופניים שמסכנים את חייהם ברחובות ניו יורק, הייתי מוכרח לקחת אותו.שמו של הסרט הוא "Premium Rush" והוא כמעט הוקרן בבתי הקולנוע בארץ בשם שליחות עירונית, אך נגנז לבסוף. כרגיל, איש לא יודע למה ומדוע. כמדומני, זהו הסרט הראשון מאז "חבורת אופני ה־BMX" (שהציג לעולם את ניקול קידמן) שמוקדש למשוגעים לדבר. גיבור הסרט הנוכחי הוא שליח דו גלגלי בשם וויילי (ג'וזף גורדון לוויט), אחד מ־1,500 שליחים על אופניים בניו יורק הסואנת. זהו מקצוע שהופך אותך לשנוא העיר, בין אם מצד נהגי מכוניות שכמעט הורגות אותך ובין אם על הולכי רגל שלא רחוקים הרבה מקיפוח חייהם על ידי המטורפים שמתגלגלים במהירות רבה מדי ברחובות.האאוטסיידריות הזו מגדירה ומאחדת את כל העוסקים במקצוע, אבל וויילי הוא המפורסם שבהם מכיוון שהוא נוסע בלי הילוכים ובלי מעצור. הוא מאמין כי זו הסיבה שבגינה בחרו בו לשליחות בהולה של העברת מעטפה מסתורית אל יעד כלשהו בצ'יינה טאון, אבל מופתע לגלות שהוא בעצם מכיר את המוסרת (ג'יימי צ'אנג). בעקבותיו של וויילי והמעטפה דולקים שליח יריב (וולה פארקס), שגם זומם לגנוב ממנו את בת זוגו (דניה רמירז), ושוטר פסיכופט (מייקל שאנון) שמניעיו ופרצופו האמיתיים יתגלו בהמשך."שליחות עירונית" - הטריילר:הרבה סרטים מבטיחים לצופים שלהם מרדף בלתי פוסק, מעט מהם מקיימים ויחידי סגולה מצליחים גם לשמור על עניין לכל אורכם. "שליחות עירונית" משתייך לסוג האחרון והעדיף. הבמאי דיוויד קואפ, שגם כתב את התסריט עם ג'ון קאמפס, משכיל לייצר סרט שמקביל לגיבור שלו בכך שאין לו בלמים והוא עושה הכל תוך כדי תנועה. הדינמיות של הסרט נדמית כערך עליון, שעוקף כל מכשול שנקרה בדרכו. למשל, האמינות של הבחירות שעושות הדמויות, העומק של האישיות שלהן ושאר דברים שחסרים בסרט באופן אקוטי. עם זאת, בתור בידור חסר יומרות הוא מביא את החבילה ליעדה בתוך שעה וחצי מהרגע שהכנסתם אותו למכשיר ה־DVD.המקום היחידי שבו הסרט חוטא לכיפיות שלו הוא בגזרת המסרים החברתיים. גיבור הסרט שוטח את משנתו נגד שלטון החליפות, המהגרים של צ'יינה טאון מתבדחים על חשבון החלום האמריקאי והמרדף אחר כל דולר בסרט הזה משחית את נפשם של המעורבים בצורה מאוד בולטת. מובן שהכל נאמר בקול רם מדי, ממש כמו אפיון הדמויות ("אז אין לך מעצורים, הא? כמו לאופניים שלך!"). למזלו של הסרט, חן יציל ממבוכה תמיד, גם אם יוריד נקודות – דמיינו מתעמלת אולימפית שלא נוחתת מושלם אבל דופקת חיוך גדול - והוא בהחלט חינני עד מאוד. את זאת אפשר לזקוף לזכותו של גורדון לוויט, שהקסם האישי שלו והמסירות לתפקיד הופכים לנכס בסרט. השחקן אף נפצע ופונה לבית החולים לאחר שהתרסק על חלקה האחורי של מונית עם אופניו, ברגע שתועד ונשתל בקרדיטים המסיימים של הסרט. אז אם אתם משוגעים לענייני אופניים או סתם מחפשים נסיעה תזזיתית ורבת תפניות ברחובות העיר ניו יורק, "שליחות עירונית" יותיר אתכם עם עודף אדרנלין בדם ורצון לצאת החוצה ולרכוב כמו הרוח. או לפחות ללמוד לרכוב.

"שליחות עירונית". בימוי: דיוויד קואפ. ארה"ב 2011, 91 דקות. אנגלית עם כתוביות בעברית.הסרט נצפה באדיבות האוזן השלישית ויניב אידלשטיין.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ