תכלה שנה וקללותיה: המהפכים הגדולים בקולנוע

הוליווד תמיד ניסתה לשכנע אותנו שהשינוי מתחיל מבחוץ ושאם תדעי איך להתלבש קצת יותר נכון תזכי בכל אשר תרצי. לכבוד השנה האזרחית החדשה, הנה כמה דוגמאות למייקאוברים מוצלחים ומעוררי השראה

אור בר שלום, עכבר העיר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אור בר שלום, עכבר העיר

תחילת שנה אזרחית היא הזדמנות מצוינת להבטיח הבטחות חדשות. ואם יש הבטחה שהוליווד מאמינה בה היא יכולת ההשפעה הבלתי מוגבלת של המייקאובר. מייקאובר – מהפך בעברית – יכול לפתור לך את כל הבעיות בחיים. שלום עולמי, עבודת חלומות, שינוי מעמד חברתי וכמובן הבחור המושלם. את יכולה לסיים תואר משולש בהרווארד, אבל יש מקומות שרק נעלי עקב ושפתון אדום יעזרו לך."גבירתי הנאווה": קודם נתקן לך את המבטא "גברתי הנאווה" שעלה לאקרנים ב-1964 ומבוסס על מחזמר באותו שם ועל המחזה פיגמליון בכיכובה של אודרי הפבורן, הראה את תהליך שיקומה של אלייזה דוליטל ממוכרת פרחים בעלת מבטא המוני לכדי אשת חברה מושלמת המסוגלת להוליך שולל גם מומחה בינלאומי לפונטיקה. עשור לפני כן הופיעה הפבורן הצעירה בסרט "סברינה" של בילי וויילדר וגם בו נאלצה לעבור שינוי חיצוני משמעותי כדי לזכות בהכרה החברתית שלה היא ראויה. ב"סברינה" היא בתו של הנהג המאוהבת בבנו של בעל הבית. רק לאחר שהיא נשלחת ללימודים בפריז וחוזרת כגבירה צעירה, מעודנת ובעלת מלתחה עוצרת נשימה (באדיבות ג'יבנשי, המעצב הקבוע של הפבורן) מתחילים בני העשירים להבחין בה. "מוכת ירח": אפילו הגבר שלך לא יזהה אותך ב"מוכת ירח" (1987) שר נאלצת לוותר על השיער המאפיר, לעלות על שמלת ערב שחורה ולבזבז שעה על איפור עיניים רק כדי שניקולס קייג' ישים לב מה יש לו מתחת לידיים. אגב, כיאה לתמה ההוליוודית, הבחור לא מזהה אותה כלל ונדרשות כמה דקות ארוכות עבורו כדי לעשות את החיבור המתבקש.

"אשה יפה": עם בגדים יפים באה גם גישה מתנשאת

מייקאובר טוב עוזר לך להדגיש את הצדדים הטובים ביותר שבך ואפילו להוציא את 'עצמך' האמיתית החוצה. מהי עצמך האמיתית? כל מה שאת בתוספת בגדים יפים, שיער מסודר היטב והאישיות המדהימה שכבר היתה לך מקודם, רק שעכשיו מבחינים בה. ב"אישה יפה" (1990) שיכללו את התפיסה הזו לכדי אמנות שהפכה את הסרט לאחד הריווחים ביותר בעולם. ג'וליה רוברטס, עדיין בתחילת הקריירה שלה היא זונה צעירה וטובת לב שמסתובבת בעולם עם רגליים שלא נגמרות, פאה בלונדינית, מגפי עור עד הירך וחצאית מיני שמחוברת בחישוק לסוודר קצר מדי. בסיוע נסיך חלומות ובעיקר – כרטיס אשראי ללא הגבלה- יוצאת רוברטס למסע שופינג ברודיאו דרייב בסצנה מיתולוגית (את עובדת על עמלות, נכון? ביג מיסטייק. היוג') ומשלימה את המהפך המתבקש.כדי להפנים שלא מדובר במהפך בר חלוף היא מקבלת גם שרשרת יהלומים בהשאלה, כי יהלומים זה לנצח."נערה עובדת": אל תשכחי לכחכח בגרון ולהיראות רצינית ב"נערה עובדת" (1988) מלאני גריפית עובדת כמזכירה במחלקת מיזוגים ורכישות של בנק גדול בוול סטריט. כאשר הבוסית שלה (סיגורני וויבר) שוברת את הרגל היא מאמצת את דמותה כדי לקדם רעיון במעלה שרשרת קבלת ההחלטות בחברה. המלבישה הראשית של הסרט תיארה במספר ראיונות כיצד בילתה שעות על המעבורת לסטטן איילנד ועקבה אחרי הופעתן של מזכירות באיזור הסיטי של העיר כדי להרכיב תלבושות אותנטית ככל האפשר. בסרט עצמו דמותה של גריפית נאלצת לזנוח את זהות המזכירה ולהפוך לאשת עסקים מכובדת ולא בשביל שיקחו אותה ברצינות. נעלי הריבוק הלבנות נזנחות לטובת נעלי עקב, השיער הפרוע נגזז לתספורת קצרה ופשוטה לסידור ואפילו כריות הכתפיים נזרקות לטובת חליפה אלגנטית. השינוי החיצוני עובד עבורה כל כך טוב שאפילו הריסון פורד קונה את זה."השטן לובשת פראדה": אן התאוויי פעם ראשונה  ב"השטן לובשת פראדה" (2006), עוד סרט מצליח, אנדי סאקס (אן התאוויי) מגיעה היישר מנופים שכוחי האל להיכל האופנה האולטימטיבי בניו יורק. היכן שהפרעות האכילה שולטות וגוון הלק הנכון קובע את הסטטוס החברתי שלך. כמו הקולגה מהאייטיז, גם כאן נאלצת אנדי לעבור מייקאובר חינני כדי להשתלב בחברה, אך במקביל גם לאבד את התמימות והחינניות שבזכותם הגיעה עד הלום. "השטן" הוא סרט מבדר למדי, אבל עיקר כוחו בסצנת המונטג' שבה אנדי מסתובבת ברחובות ניו יורק ומציגה לראווה את מיטב יצירות האופנה של מעצבי העל לחורף ההוא. במחי שעה וחצי הופכת אנדי סאקס מברווזון מגושם עם סוודר מוכתם למישהי שמגיעה לתור בקופת חולים עם מכנסי עור ועקבי סטילטו. כדי לאזן במעט את השפע החומרי, אנדי מאבדת את בן זוגה לטובת בחור חלקלק ובוגדני. לפחות זה.

"איזה מין שוטרת": הכל כבר בכותרת  לסנדרה בולוק לא הייתה ממש קריירה רצופה בניצחונות, אבל מדי פעם היא מצליחה להפציע עם סרט שהוא לא מחריד לגמרי. "איזה מין שוטרת" (2000) נתן לה את האפשרות להיות הבחורה היפה, כשהעין כל הזמן קורצת. בולוק משחקת סוכנת FBI גברית למדי שנאלצת לעבוד כסוכנת חשאית בתחרות מלכת יופי כדי לסכל מזימת טרור. על העלילה הדלה הזו נמרחו עשרות בדיחות, חלקן לא רעות ובראשן מונטג' מייקאובר משעשע שבו בולוק לומדת ללכת על עקבים, נאלצת לגלח מקומות מסתור ולחייך רצוף במשך שעות.

"גריז": הכתיב אופנה לדור שלם  השאיפה לשנות את עצמך מהיסוד ולהמציא את עצמך מחדש מלווה כל שלב בחיים הכאוטים של המילניום הנוכחי, אבל היא שאפתנית במיוחד בתקופת התיכון. התקופה גדושת ההורמונים שבו מיקומך בסולם החברתי יכול לקבוע גורלות הובילה ליצירת כמה מסרטי המייקאובר השנונים במקומותינו, חלקם כבר הפכו לקלאסיקות. גריז (1978) הופך את אוליביה ניוטון ג'ון מהילדה הטובה למי שתקפיץ את מכירות הספנדקס באלפי אחוזים.

"קלולס": אחד המהפכים האולטימטיביים בקלולס (1995), אולי סרט המייקאוברים הטוב ביותר אי פעם, קובעת שר הורוביץ (אלישיה סילברסטון בתפקיד הטוב ביותר בקריירה שלה) כי מייקאובר הוא מומחיות אישית עבורה ו"החיים שלך יהיו יותר טובים, בזכותי". טאי (בריטני מרפי ז"ל) היא ילדת הגראנג' המטונפת שעוברת שיעורי חירום עד להפיכתה לגרסא המוקטנת של קלולס ושות'. הביקורת החברתית הסמויה בקלולס (הרצון להיות כמו כולן הופך אותן בעצם לחסרת אישיות) התפרקה לעיני הצופים כשטאי המשודרגת בחרה בסוף בסקייטר מסטול מקאסטה חברתית נמוכה יותר ושר גילתה שהיא בצעם צריכה לעשות מייקאובר. לנשמה שלה."ילדות רעות": מילדה גמלונית למלכת הכיתה ילדות רעות (2004) של טינה פיי התבסס על סדרת ספרים מצליחה באותו שם, אבל לא פחד לתקוע חיצים מורעלים של סאטירה חברתית בחלום הפופלאריות בתיכון והמחיר שהוא גובה. פיי ליהקה את לינדזי לוהן, אז עדיין שחקנית הוליוודית שפויה ונקייה מסמים, על תקן קודי: נערה חביבה ותמימה שגדלה באפריקה בעשור האחרון ועל כן היא נטולת מיומנויות חברתיות בסיסיות. מהר מאד קודי נוטשת את חבריה החנונים החביבים עבור פיסת פופלאריות ממכרת והופכת למלכת "הפלסטיקיות". החצאיות שלה הופכות להיות קצרות יותר, האיפור מוגזם והאישיות מזכירה רודן מזרח תיכוני ביום שיער רע."מועדון ארוחת הבוקר": בלי ידיים מועדון ארוחת הבוקר (1985), סרט הנעורים האולטימטיבי שלג'ון יוז אוחז במסר, איך נגיד, לא כל כך פמיניסטי. על פי משנתו של יוז, גם אליסון (אלי שידי) הבחורה המרדנית והאינדיבידואלית ביותר בתיכון רק זקוקה לסוודר הנכון כדי להפוך לחלק לגיטימי מהחבורה. מיצור מדובלל, נוהם ועל סף האנטיפטיות היא הופכת למישהי שבכיף היית חולק איתה ג'וינט. הודות לקלייר (מולי רינגוולד) שיודעת למרוח שפתון מבלי להשתמש בידיים (אבל כן באיברים אחרים) היא מסיתה את הפוני הפרוע לאחור, מורחת קצת ליפסטיק ויאללה, ישירות לזרועותיו של הספורטאי הראשי.

"יומני הנסיכה": אן התאוויי פעם שניה ומנצחת "יומני הנסיכה" (2001) בהפקת חברת וולט דיסני הוא סרט שמנגן על החלום הורוד ביותר של כל ילדה מתבגרת: לגלות יום אחד שהיא נסיכה. מיה תרמו פוליס (שוב אן התאוויי, הפעם בסרט הפריצה שלה) הופכת מנערה כעורה עם גבות מחוברות לנסיכה פוטנציאלית ומוכיחה כי כל נערה עם שיער מקורזל יכולה להיראות טוב, בתנאי שיש לה את מעצב השיער הנכון. ב"אף פעם לא התנשקה" מקבלת ג'וזי גלר (דרו ברימור) הזדמנות חד פעמית לחזור לתיכון ולהפוך לנערה הפופלארית ביותר בשכבה, תיקון לסיבוב הראשון של מסע ההתבגרות שלה, בתנאי שתתלבש על פי צו האופנה הנכון.

אנחנו אוהבים לצפות במייקאוברים כי הם מציתים עבורנו את אחת הפנטזיות הבסיסיות ביותר בהוויה הקפיטליסטית שבה אנחנו חיים. האמונה כי בתוך כל בחורה ממוצעת (וזו כמעט תמיד בחורה) מסתתרת נסיכה בפוטנציה או לפחות דוגמגישה, מניעה תעשיית יופי ואשליות של מיליארדי דולרים. השינוי, הנגיש כביכול והבשורות הטובות שמגיעות בעקבותיו נוטעים בנו את הפנטזיה שגם אנחנו יכולות להיות מישהי אחרת: מוצלחת יותר, רזה יותר ויפה יותר. השינוי בסרטי המייקאוברים מגיע בנתיים בצעדים קטנים. ב"משחקי הרעב", אחד הסרטים המצליחים של השנה החולפת, קטניס (ג'ניפר לורנס) מגיעה ממחוז 12 האפרורי ונטול גינוני היופי. בתהליך שנראה מכאיב יותר מהכל היא מושכבת על מיטת טיפולים סטרילית ועוברת סדרת עינויים כדי להיראות כמו אחת מבנות הקפיטול. למרות הניסיונות להפוך אותה לאחת משלהם, קטניס נותרת בעיקר נאמנה לעצמה. ואולי זה המייקאובר האמיתי.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ