הפילם מת, יחי הקולנוע הדיגיטלי

בשבוע שעבר הוחלף מקרן הפילם האחרון בארץ במכונת הקרנה דיגיטלית. עמי וינטר, האיש שאחראי על המעבר, מספר על היתרונות שבשיטה החדשה ולמרות חבלי לידה לא פשוטים מברך על השינוי ואינו מתגעגע למה שהיה פעם

זהר וגנר, עכבר העיר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
זהר וגנר, עכבר העיר

השבוע הושלמה המהפכה הדיגיטלית בבתי הקולנוע בישראל. אולם מספר 3 בבית הקולנוע רב חן ברחובות נפרד ממכונת הפילם שעמדה בחדר ההקרנה מיום שנפתח, ובמקומה תיכנס בימים הקרובים מכונת הקרנה חדשה, שמורכבת ממחשב וממקרן דיגיטלי. "אם את רוצה לדעת איך בית קולנוע פרטי הצליח לעמוד בקנייה של שש מערכות דיגיטליות, הוצאה של מיליוני שקלים, אתן לך תשובה ברורה: בזכות סרט אחד בודד, הסרט המדובר והמצליח בישראל בעשור האחרון", מגלה עמי וינטר (45), איש אלקטרוניקה ומחשבים, אחד האנשים המופקדים על המעבר להקרנה דיגטילית בישראל.איזה סרט?"'מחוברים לחיים'. הסרט הזה, כמו כל הסרטים שמגיעים כיום להקרנה מסחרית, התאפשר להקרנה רק כקובץ ולא בפילם. לרב חן היה רק אולם דיגיטלי אחד, אבל הביקוש העצום לסרט וההכנסות שזרמו לקופות אילצו את בעל הבית ובעצם איפשרו לו להחליף את המערכות בששת האולמות. הוא אמר לי: 'תן לי סרט כזה אחת לשנתיים ואני המאושר באדם'".המעבר להקרנה דיגיטלית בישראל, שניצניו החלו ב־2010 בבתי הקולנוע יס פלאנט וסינמה סיטי, הגיע לשיאו עם בואו של "אווטאר", אז רוב האולמות הזדרזו לרכוש ציוד דיגיטלי כדי להקרינו בתלת ממד. בשנה האחרונה הצליח וינטר להעביר גם את כל הסינמטקים בישראל לשיטה הדיגיטלית, והחלוץ היה סינמטק תל אביב, עם המעבר לבניין החדש. "גרבוז (מנהל הסינמטק; ז"ו) לא ישן בלילות: 'אתה בטוח שזה יעבוד?'. שיגע אותי. אמרתי לו, 'אם זה לא יעבוד תקצץ חצי מהמשכורת שלי, אבל אם זה יעבוד תכפיל אותה'. זה הרגיע אותו מאוד".

כמו המעבר מתקליטים לדיסקים אז אפשר להכריז בריש גלי: הפילם מת. סרטים לא מצולמים ולא מוקרנים יותר בפילם. "כל הסרטים מגיעים לבתי הקולנוע על הארד דיסקים, החיים נהיו פשוטים. קובץ שנבדק פעם אחת ורץ באופן תקין, בהנחה שההארד דיסק שעליו הגיע תקין, לא יהיו איתו בעיות. והעותק תמיד יראה טוב - הוא לא יישרט ולא יישחק. הרי גרגר אבק בודד במקרן פילם יכול לשרוט סרט שלם לכל אורכו. כיום כל מה שמקרין צריך לעשות זה ללחוץ על פליי. פעם למקרין היתה אחריות! הוא היה צריך לדעת להשחיל את הפילם למכונה, לספור פריימים כדי להדביק במדויק שני גלגלי סרט אחד לשני - סרט הגיע בארבעה גלגלים נפרדים ויותר - ולפעמים מקרינים היו משחילים את הסרט הפוך והיתה מתקבלת תמונה הפוכה, או מתבלבלים בסדר של הגלגלים".עכשיו יש בטח תקלות מסוג אחר."ברור שיש. למשל, בשבוע שעבר, בפסטיבל הנשים ברחובות, עשר דקות לפני ההקרנה עשינו טסט לקובץ והתמונה על המסך התקבלה ורודה לגמרי. הזעיקו אותי מיד, ואני יודע שהסרט הוקרן יום קודם לכן ושהקובץ תקין. מה עשינו? סגרנו את המחשב, הדלקנו מחדש והסרט עובד. ברור שלפעמים נדרש פתרון יותר מורכב. עברנו באולמות רבים חבלי לידה קשים".איך אדם לא מקצועי יכול לזהות הקרנה מפילם לעומת הקרנה מקובץ? "לפילם יש טמפרטורה של תמונה יותר חמה, יותר 'נכונה'. התחושה של פילם היא יותר בשרנית. ויש כמובן את השריטות שנוצרו מהקרנות חוזרות. המסגרת של התמונה המוקרנת מקובץ היא חדה וברורה, לעומת פילם, שבו קצוות התמונה אאוט אוף פוקוס, קצת מרוחים. בהקרנה מקובץ בוקע מהמסך אור בעוצמה גבוהה יותר. התמונה כמובן חדה יותר, ויציבה. בפילם התמונה רועדת, יש לה 'נשימה'".לא חש נוסטלגיה לפילם. עמי וינטר בחדר הקרנה בסינמטק תל אביב (צילום: אורן זיו)

זה מזכיר לי את המעבר מתקליטים לדיסקים. התלוננו אז שהסאונד של הדיסקים קר ומנוכר. בסוף התרגלנו, אבל עדיין נשאר געגוע לתקליטים - לרחש הסיבוב של התקליט, לצליל נגיעת המחט בתקליט כשהוא מתחיל לנגן. יש אנשים שעדיין משתמשים בפטפונים. עמי לא מסכים: "למה שהיה פעם אני לא מתגעגע. בפסטיבלי קולנוע, למשל - ויש בישראל המון פסטיבלים כאלה - הכל היה כל כך מסובך לפני המעבר לדיגיטל. לפסטיבל מתקבלים בדרך כלל כ־100 עותקים של סרטים מישראל ומחו"ל. אלה התקבלו עד לאחרונה בכל הפורמטים האפשריים: קלטות בתא, קלטות DV, קלטות HD וגלגלי פילם. כשאתה עובד במקביל עם כל הפורמטים, אתה צריך בכל אולם את כל סוגי הנגנים. טיפול בנגנים עולה הון. למשל, כל שנתיים־שלוש צריך להוציא את הראש לניקוי. ניקוי ראש במכשירים האלה עולה 25 אלף שקל. וכמה עולה הארד דיסק? 1,000 שקל בממוצע, והמחירים כל הזמן יורדים. אז אם עד לפני שנתיים כל 100 הסרטים שנשלחו לפסטיבל דוקאביב הגיעו על קלטות, השנה קיבלתי 80 מתוכם על קבצים".מה דעתך על סרטי הקולנוע כיום?"הסרטים חוזרים על עצמם, משעממים. נדמה לי שהפתרון הוא בתכנים אחרים. למשל, קולנוע דוקומנטרי. בזכות המעבר להקרנה דיגיטלית בבתי קולנוע מסחריים אפשר להקרין גם סרטים תיעודיים ללא בעיה. פעם ליוצר דוקומנטרי לא היו אמצעים כלכליים להכנת עותק פילם להקרנה בקולנוע. אבל קובץ? כל אחד יכול להכין בבית במחשב. פתרון נוסף לדעתי הוא לחזור לארכיונים ולהקרין סרטים ישנים - בעותקים דיגיטליים משופצים, או דווקא להקרין אותם בפילם כדי לייצר חוויית רטרו. בסינמטק תל אביב, למשל, השארנו בכל חדרי ההקרנה מכונות פילם בדיוק בשביל הארכיונים".כשאתה רואה סרט, איפה אתה יושב באולם? קרוב? רחוק?"באמצע של האמצע. הכי נכון זה לשבת כשהמסך בגובה העיניים או כשהעיניים מופנות מעט כלפי מטה. בשום אופן לא כלפי מעלה. אם אין מקום באמצע, אעדיף לא להיכנס בכלל".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ