50 לבראד פיט: הרגעים הגדולים של נער הזהב

הוא פרץ לתודעה כשהביא את ג'ינה דיוויס לאורגזמות מרובות, הפך את ג'ניפר אניסטון לקדושה המעונה של אמריקה ולא בחל באף תפקיד - בתנאי שיש בו אתגר חדש. החצי הגברי של בראנג'לינה חוגג 50

אור בר שלום, עכבר העיר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אור בר שלום, עכבר העיר

בראד פיט הוא אולי כוכב הקולנוע הגדול ביותר בעולם כרגע. הקביעה הזו, המתבססת בעיקר על השווי הכספי העדכני שלו, סך ההכנסות של סרטיו בשנה האחרונה והעובדה שאין עיתון שיסרב לפרסם ראיון שער איתו – היא קביעה עצובה למדי. פיט, שיחגוג מחר (רביעי) יום הולדת 50, הוא בעיקר תזכורת לדור הכוכבים שהולך ומאבד מכוחו. קלוני הולך ושוקע בפוליטיקה. קרוז כבר לא ממש איתנו, וויל סמית מתרסק בקופות. פיט, שהחל את הקריירה הקולנועית שלו לפני 24 שנים (לפני כן שיחק בסרטי טלוויזיה זניחים, כולל פרק "רחוב ג'אמפ 21"), וכונה בעבר "נער הזהב של הוליווד", הוא האל האחרון שנותר. שמו עדיין מביא אלפים לקופות, ומעמדו רק מתחזק עם השנים. החל מסרט הפריצה שלו "תלמה ולואיז" מנהל פיט מאבק בלתי מתפשר עם הפער בין המראה החיצוני שלו לשאיפות המקצועיות ולרצון להוכיח את יכולת המשחק שלו. מבט מהיר על הסרטים שעשה בעשורים שחלפו מגלים שפיט ינגוס בכל תפקיד, בתנאי שיש בו אתגר. בין אם זה "12 קופים" האפל (מועמדות ראשונה לאוסקר), "טרויה" הבלוקבסטרי, "ממזרים חסרי כבוד" המענג ואו "עץ החיים" המתוסבך. הסרטים שבהם נדרש להציג פרצוף יפה בלבד ("עולם מגניב") ננטשו מהר מאוד לטובת יצירות כמו "שבעה חטאים" או "מועדון קרב".

פיט במיטבו. מועדון קרב - טריילר:

הפילמוגרפיה של פיט לא מושלמת והוא ידע גם כישלונות מביכים: "היועץ" שרץ כעת בבתי הקולנוע מקושקש ולא ברור, "שבע שנים בטיבט" הרגיש כמו עינוי סיני ולמרות מפגש הפסגה עם ג'וליה רוברטס, כנראה שהיה אפשר לוותר על "המקסיקני". לקראת יום ההולדת העגול ולכבוד העובדה שהוא לא נראה יום מעל 37, בחרנו את עשרת הסרטים הכי טובים של הגבר שזכה באישה הכי שווה בעולם. אבל היי, לכל אחת יש את הבראד שלה.

קרבות ואהבות

מלחמת העולם Z: סרט זומבים המבשר על האפוקליפסה, אבל לא בדיוק מה שהייתם מצפים. פיט לקח את הסרט כפרויקט אישי, השקיע בו מכספו וסייע לגייס משקיעים כשכל העסק קרס באמצע הצילומים. ההצלחה הכלכלית והביקורתית אותתה לשחקן שתחושות הבטן שלו היו טובות, וכעת נכתב הסיקוול. חוץ מזה, פיט מסתובב בסרט בירושלים כבן בית (טוב, לא ירושלים. אתר הצילום במרוקו) ופורש את חסותו על קצינה צעירה בשם סגן (דניאלה קרטס). ולנו זה בעצם אומר שהוא קרוב יותר מאי פעם.

מר וגברת סמית: טוב. אולי לא כזה קרוב. מיסטר ומיסיס סמית הוא סרט מחורבן ורדוף קלישאות. לא שזה אכפת למישהו, כי הוא לנצח יהיה הסרט שבו בראד פיט ואנג'לינה ג'ולי הכירו והפכו את ג'ניפר אניסטון לקדושה המעונה של אמריקה. הכימיה ביניהם נטפה מכל סצנות קרב\סקס של השניים, מה שהוביל לשישה ילדים משותפים. בשנה האחרונה הראה בראדוש איך הוא מתפקד בתור בעל מושלם כשתמך בג'ולי לאחר כריתת השד הכפולה שעברה.

מועדון קרב: מועדון קרב הוא סרט שאתה רואה בערך בסוף התיכון\צבא ואז מדבר עליו במשך חמש שנים רצופות. דיוויד פינצ'ר חשב שהוא יפה מדי לתפקיד, אז פיט הופיע לאודישן עם חבורות כחולות על פניו ואף שנראה שבור, והכניס את עצמו למשטר אימונים מחמיר כדי להתאים לתפקיד של טיילר דרדן . מפה לשם הסרט עשה היסטוריה ולפעמים אנחנו אפילו נזכרים שגם אדוארד נורטון הופיע בו.

הוליווד סטייל. מר וגברת סמית - טריילר:

נשיקה סטירה הורג אותם ברכות: הורג אותם הוא סרט שמחסל לך את הרצון לחיות - באיטיות, בעקביות ועם המון אובמה ברקע. פיט, על תקן מחסל מקצועי, עושה פה תפקיד שראוי שיהדהד בקרב כל מקבלי ההחלטות בצמרת הכלכלית והפוליטית של המדינה. זו גם הזדמנות לראות את ג'יימס גלדופיני באחד מתפקידיו האחרונים.

ראיון עם ערפד: סרט המתבגרות האולטימטיבי המבוסס על ספרה של אן רייס, הרבה לפני שמישהו בכלל דמיין את "דמדומים", שמושתת כולו על גברי הוליווד של הניינטיז: פיט, טום קרוז, אנטוניו בנדרס, כריסטיאן סלייטר וקירסטן דאנסט (שסיפרה בהתרגשות שלקבל נשיקה מבראד פיט הפך אותה לילדה הכי פופלרית בבית הספר). הסרט היה להצלחה קופתית והניח את היסודות לקריירה הקצרה של רוברט פטינסון

לקרוא ולשרוף: פיט אוהב לצחוק על עצמו, במיוחד שהוא וג'ורג' קלוני נפגשים על הסטים של סרטי אושן. אבל ב"לקרוא ולשרוף" של האחים כהן ("הייתי מוכן לעשות הכל כדי לעבוד איתם"), הוא משתחרר לגמרי. כמאמן כושר טיפש, שרירי, מחומצן ו... שרירי כבר אמרנו? פיט נותן הופעה קומית מושלמת שאמנם נגמרת בצורה די מזעזעת, אבל היי, צחקנו כל הדרך.

שרירים ונהנים. לקרוא ולשרוף - טריילר:

פעם הייתי

שבעה חטאים \ משחקי ריגול: בתחילת דרכו הקולנועית פיט נלקח תחת חסותם של שחקנים בוגרים ממנו, מטאפורית ופיזית. בשני הסרטים הללו הוא זוכה לעבוד עם מורגן פרימן ורוברט רדפורד במסגרת רעיונית של חונך וחניך. רדפורד, הפיט של הסבנטיז, ביצע בסרט העברת שרביט ברורה למדי לדור הבא. עכשיו רק נשאר לחכות לסרט של פיט עם ריאן גוסלינג.

טרויה: טרויה, בואו נגיד זה על ההתחלה, הוא סרט כיפי. סופר כיפי. נכון, יש בו עיבוד חופשי למדי של המיתולוגיה היוונית. נכון, בראד פיט נראה שם כאילו הוא כוסה בבוטוקס, דחף משקאות חלבונים במשך שנה ואז הלך לגור בחדר כושר, אבל זה שווה את זה. חוץ מזה, פיט הוא אבא לשישה ילדים. אתם יודעים כמה חיתולים עולים היום?

מאניבול: האמריקאים עפו על הסרט הזה, אנחנו קצת פחות כי מה לנו ולבייסבול, סטטיסטיקות וניהול תקין של מערכות ספורט? הסרט הזה חשוב לפילמוגרפיה של פיט בעיקר כי הוא מעמת אותו עם אחד הפחדים הכי גדולים של שחקן בן 50, ולא משנה באיזו זירה – מה קורה כשאתה מתחיל הכי חזק שאתה יכול ואז מגלה שאתה כבר מזמן לא במשחק הנכון?

תלמה ולואיז: תפקיד קטנטן, כמעט בלי שורות טקסט, שדורש בעיקר גוף צעיר וחשוף, שיער גולש, נעורים מתפרצים והיכולת להוציא מג'ינה דיוויס רצף אורגזמות שיגיע עד לחדר של סוזן סרנדון. פיט יצא המאנייק בסרט הזה, אחרי שגנב את כל כספה של לואיז אחרי ליל אהבהבים (או שמא היה זה התשלום המקובל), אבל בדקות המסך המעטות שלו הוא הצליח להזיז לאנשים הנכונים. ולפעמים, זה כל מה שצריך.

לפעמים שווה לצאת מאנייק. פיט בתלמה ולואיז:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ