מיוחד: כוכבת "שש פעמים" לא משחקת משחקים

"ככל שהתעמקתי בדמות של גילי הבנתי שהיא חלק ממני, וומכל אדם שאני מכירה. כל מי שמחפש את המקום שלו, כל מי שנלחם על האהבה ועל הקיום שלו". סיון לוי, גילי מ"שש פעמים", בטור מיוחד לעכבר העיר

סיון לוי, עכבר העיר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
סיון לוי, עכבר העיר

תמיד הרגשתי שאני לא לגמרי מבינה את החוקים של העולם הזה, התבוננתי בתמיהה באנשים שמבינים איך דברים עובדים ותהיתי מה שונה בי. אני שונאת משחקים. לא אוהבת אותם ולא משתתפת בהם. ככל הנראה היה פשוט יותר אחרת - לגלגל את הקוביות ולהזיז את החייל שלי. אבל מאז שאני זוכרת את עצמי, אני נמנעת ממשחקי כוח. בין אם בקבוצות חברתיות, במערכות יחסים או ביחסי עבודה. מצד אחד ההמנעות הזאת מעצימה, מצד שני, פעמים רבות שילמתי מחירים על כך שלא השתתפתי במשחק. בתור נערה, נראה היה שהמטרה המרכזית של הסביבה שלי היא להכלל בקבוצת המקובלים. אני זוכרת כמה סלדתי מזה. לשמחתי לרוב הייתי במערכות יחסים ומוקפת בחברים ומשפחה, שגרמו לי להרגיש אהובה. כשהתגייסתי לצה"ל, הבנתי שמבני כוח הם בסיס המערכת. הרגשתי כלואה כאשר הושכח ממני מי אני ומהן החוזקות והחולשות שלי. במובן הזה, היצירה עזרה לי למצוא את עצמי. המוסיקה שכתבתי והפסנתר שלי תמיד היו שם לספוג את האגרופים ולהכיל את האושר והבכי.

שש פעמים - כל הפרטים ומועדי הקרנותכשאת אומרת לא, למה את מתכוונת?

אני יודעת שזה נשמע נאיבי, אבל אני מאמינה שבעוד העולם הזה נהרס מניצול של כח לרעה הוא יכול להבנות מאהבה. זאת תפיסה שחורגת מגבולות המקומי-אישי. עוולות, ניצול ושליטה הם מושגים שנמצאים בבסיס הבחירות שאנחנו מבצעים, במזון שאנחנו אוכלים, באינטראקציות שלנו עם הסובבים אותנו.

בין ניצול לאהבה

בשנים האחרונות זכיתי לגלם נשים מרתקות: בל מסרטה של רוני קידר "ג'ו + בל", רוחה מ"מוקי בוערה", תרצה מ"בדמי ימיה" ורותם מ"אמאל'ה". מכל דמות לקחתי משהו. דווקא בגלל שהן שונות ממני, כל אחת מהן לימדה אותי שיעור חשוב על עצמי. ואז הגיע התפקיד של גילי. כשקראתי את התסריט של "שש פעמים" היה לי קשה מאוד לקבל את העובדה שגם בסוף, גילי לא מתפכחת. רציתי שהצעקה השקטה שלה תשמע. חיפשתי צדק, לקיחת אחריות, אשמים. אבל הבנתי שאני לוקחת חלק בסרט ריאלסטי, סיפור שלא עושה הנחות למציאות אלא בוחר להראות אותה כפי שהיא. הייתי צריכה לחפש בתוכי דברים שמעולם לא שיערתי שיש בי. גילי לא רואה את מה שברור לכל השאר. היא שורדת בדרך היחידה שהיא מכירה, מתעקשת להמשיך להשלות את עצמה, פעם אחר פעם מבלבלת בין ניצול לאהבה.

חלקים של עצמנו. שש פעמים - טריילר:

ככל שהתעמקתי בדמות של גילי הבנתי שהיא חלק ממני ומכל אחד שאני מכירה, כל מי שמחפש את המקום שלו ונלחם על האהבה שלו, על הקיום שלו. אני חושבת שכל אחד צריך לשאול את עצמו כמה רחוק הוא היה הולך. מפתה לחשוב שמה שעובר על גילי לא היה קורה לנו לעולם, אבל האמת היא שהדרך לשם קצרה מאוד. כדי ללכת בדרך אחרת ולהצליח להעמיד גבולות צריך להיות חזק, בטוח ומוגן. אבל מה קורה כשאתה מוחלש ופגיע, כשאתה מרגיש שאין לך ברירות?

סרט בהתנדבות

השחקנים והצוות האמינו בחזון של יונתן גורפינקל ורונה סגל והלכו אחריהם בעיניים עצומות, כמעט בהתנדבות. התסריט היה חכם ומדויק ויונתן ידע בדיוק מה הוא רוצה, ואיך להוציא את זה מכל אחת ואחד מאתנו. עבדנו במשך חודש על חזרות ומיד לאחריו הגיע חודש של צילומים. כשכולם מתאחדים למען משהו שהם מאמינים בו, וצועדים בעקבות מנהיג כריזמטי ואישה נבונה כל כך, זה מייצר אינסוף אנרגיות ורצון חזק לעבוד יום ולילה. גם אביתר מור, רועי ניק וניב זילברברג, השחקנים לצידי, הפכו עם הזמן לחברים שלי. הם כנים ואינטליגנטים ואמיתיים. הצוות כולו נבחר בקפידה – צוות מדהים ומחבק ובעיקר מקצועי ברמה הגבוהה ביותר. אנשים שכשמסתכלים להם בעיניים, רואים חיוך ונשמה.

הצילומים הסתיימו והקאסט התפזר. אני המשכתי לסט חדש, של הסרט הקנדי "אינשאללה". אבל משהו מגילי תמיד יישאר איתי: מחשבות על משחקים ועל בחירות, ובעיקר על מחירים שאנחנו משלמים, בין אם אנחנו משתתפים במשחק ובין אם אנחנו בוחרים לשבת על הספסל.

שש פעמים - מועדי הקרנות

סיון לוי היא קולנוענית, שחקנית ומוזיקאית. שניים מסרטיה הקצרים השתתפו בפסטיבל ברלין, ובימים אלו היא עובדת על אלבום בכורה. על תפקידה ב"שש פעמים" זכתה לוי בפסטיבל חיפה ובפרס אופיר לשחקנית ראשית. "שש פעמים", סרטם של יונתן גורפינקל ורונה סגל שהופק בתמיכת קשת וקרן הקולנוע הישראלית, יוצא בסוף השבוע לבתי קולנוע ברחבי הארץ.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ