פבלו אוטין, עכבר העיר
פבלו אוטין, עכבר העיר

במשך כל יום מימי חג החנוכה, מדור הקולנוע של עכבר העיר ישפוך אור על סרטים, יוצרים וז'אנרים שכדאי להכיר, או שלא זוכים לתשומת לב מספקת. היום, נר שישי: הדודה מארגנטינה הייתה מתעלפת.

» נר ראשון: קולנוע ישראלי מגניב» נר שני: הכירו את הקולנוע של לבנון» נר שלישי: מותחן פסיכולוגי עם שפם» נר רביעי: הסרטים של מירנדה ג'ולי» נר חמישי: הצד האפל של צרפת

כשהקולנוע הארגנטינאי האמנותי החל לזכות בהערכה ובפרסים ברחבי העולם, במאיי הסרטים המסחריים האשימו את היוצרים של סרטי האיכות בכך שהם עושים סרטים "עם הגב אל הקהל". נאמר להם: "אתם מצליחים לעשות סרטים דלי תקציב ולהגיע לפסטיבלים, כי אתם מסתתרים מאחורי פוזה אמנותית – אבל בואו נראה אתכם מנסים לעשות קולנוע אמיתי, שבאמת מתקשר עם הצופים". התשובה באה במהרה בידי במאים צעירים, בוגרי בתי ספר לקולנוע, שהחליטו שהם הולכים לעשות סרטים דלי תקציב אבל עם הפנים אל הקהל, בצורה של סרטי מתח וקומדיות רומנטיות. הסרטים נעשו בשיטות הפקה אלטרנטיביות ומתוחכמות (כסף מהאוניברסיטה, השקעות אישיות, צילומים לאורך זמן עם חברים) שבנוסף גם הצליחו לחדש מבחינה סגנונית ולהפיח רוח רעננה בז'אנרים המוכרים.

אחד הסרטים האלה אף הגיע להקרנות מסחריות בארץ ונהפך כך לסרט הארגנטינאי העצמאי הראשון שהוצג כאן. שמו קירות צדדיים, והוא מספר על בחור ובחורה שגרים בבואנוס איירס. הם שכנים, אך לא מכירים אחד את השנייה. שניהם מחפשים אהבה, שניהם מנסים לחיות את חייהם בעיר הגדולה והשאלה היא האם דרכיהם יצטלבו? מדובר בסרט סוחף, מקסים, רומנטי וחכם שמדבר בשפה צעירה שמתאימה לדור הפייסבוק והטוויטר. הסרט מסוגל לקפץ בין סגנונות כמי שגולש מאתר לאתר באינטרנט: קטעי אנימציה משתלבים עם קטעי תמונות סטילס, דרמה, קומדיה, קטעים עם קריינות ועוד.שתי נשמות מקבילות ששואפות להיפגש. "קירות צדדיים" - הטריילר:אחד המאפיינים הבולטים של "קירות צדדיים" הוא השימוש הנרחב בקריינות. הארגנטינאים ידועים בנטייה הדברנית שלהם. אנחנו (כן, אני גם) מדברים הרבה וגם מאוד מהר. בדרך כלל, הדברנות הזאת באה לידי ביטוי בדיאלוגים עמוסים, אך במקרה של "קירות צדדיים" עודף הדיבור נוכח, כאמור, דווקא בקריינות האינטנסיבית שלו. קולו של הקריין מעיר על המתרחש, לעתים בחכמה ולעתים באירוניה, לעתים בכנות רגשית ולעתים בשכלתנות. כך למעשה מתגבש לו "ז'אנר" קולנועי קטן ארגנטינאי שניתן לכנותו "קולנוע מוער". בסרטים האלה, הקריינות העשירה מעירה על המתרחש ומובילה את הסרט בין הסגנונות המתחלפים. מערכת היחסים המרתקת בין הקול לבין התמונות מאופיינת על ידי ליווי, סתירה, הטרמה, אירוניה, הכוונה רגשית ועוד. וכך למעשה הקריינות בונה ומשנה את המשמעות של מה שרואים.

לפחות שני סרטים מבריקים נוספים מצטרפים ל-"קירות צדדיים" בהולדת הז'אנר הזה: הראשון הוא "סיפורים מופלאים" של מריאנו ז'ינאס מ-2008. זהו סרט מתח בן ארבע שעות העוקב אחר המון סיפורים שהולכים ומצטברים סביב שלושה סיפורי חקירה מרכזיים. השני הוא "אהבה: חלק ראשון" מ-2005, שנעשה על ידי ארבעה במאים והופק על ידי ז'ינאס. "אהבה – חלק ראשון", בדומה ל "קירות צדדיים", הוא קומדיה רומנטית המשתמשת בקטעי אנימציה, מחקרים מדעיים, מפות, מסך מפוצל, דרמה, קומדיה, תמונות סטילס וכמובן הרבה קריינות, כדי לספר את סיפור כישלון האהבה בין בחור ובחורה מבואנוס איירס."הקולנוע המוער" עוד לא זכה לחשיפה בינלאומית מספקת, בטח שלא בארץ, למרות הפוטנציאל הטמון בסגנון המיוחד הזה, שמאפשר לעבוד בתקציבים נמוכים, ועדיין להגיע לתוצאה עשירה מבחינה ויזואלית ומבדרת מבחינה חווייתית.

קריינות יצירתית וגדולה קולנועית. קטע הפתיחה מתוך "סיפורים מופלאים":

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ