נר חמישי: הצד האפל של צרפת

פרוייקט המלצות יומיות מיוחדות לחנוכה, שיאיר לכם פינות נסתרות לאורך כל החג. והפעם: על הקיצונות הצרפתית החדשה שמעתם? הנה כמה סרטים שהם ההיפך הגמור מטרנד "מחוברים לחיים" וחבריו הקלים לעיכול

אור סיגולי, עכבר העיר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אור סיגולי, עכבר העיר

במשך כל יום מימי חג החנוכה, מדור הקולנוע של עכבר העיר ישפוך אור על סרטים, יוצרים וז'אנרים שכדאי להכיר, או שלא זוכים לתשומת לב מספקת. היום, נר חמישי: חשבתם שקולנוע צרפתי זה רק דרמות מחממות לב? חישבו שוב.

» נר ראשון: קולנוע ישראלי מגניב» נר שני: הכירו את הקולנוע של לבנון» נר שלישי: מותחן פסיכולוגי עם שפם» נר רביעי: הסרטים של מירנדה ג'ולילאחרונה המונח "קולנוע צרפתי" מקפיץ לראש סרטים חביבים ואווריריים כמו מחוברים לחיים, שלגי הקלימנג'רו, "אמלי" ו"הארטיסט". זהו קולנוע לקהל מבוגר יותר, "אנין" יותר. סרטים שהולכים יד ביד עם רשרוש עטיפות הסוכריות שמתחיל תמיד כאשר האורות באולם כבים (מה הקטע עם זה?). אבל מה שהקהל הישראלי לא יודע – מכיוון שאיש לא טורח לחשוף אותו לכך - הוא שצרפת אחראית לסרטי האימה המעוותים והמטרידים ביותר מאז תחילת האלף.

לא ברור למה דווקא צרפת, ממנה הגיע המושג "בורגנות" (בעצם, אולי זו התשובה), הפכה לשם דבר בקולנוע האימה וייצרה כמה מהסרטים החולניים ביותר של הקולנוע המודרני. אפילו שם רשמי כבר יש לזה: "הקיצוניות הצרפתית החדשה", ולחובבי האימה שטרם נחשפו אליו מומלץ לנסות ולבדוק. מגיל 18 ומעלה, כמובן, הנה מספר סרטים ששווה להכיר:

"בלתי הפיך" - היחידי ברשימה שמצא את עצמו מוקרן על מסכי מדינת ישראל. איש לא יודע כיצד. סרטו של הבמאי הקיצוני גאספר נואה מפורסם (או מושמץ, תלוי איך מסתכלים על זה) בגלל סצנת האונס הבלתי ניתנת לצפייה שבמרכזו. אבל האמת היא שיש בו הרבה יותר מאשר נראה לעין, בטח בהתחשב באופן המדהים שבו הסרט צולם. התוצאה: מופת קולנועי שאתם לא רוצים לראות.(2002)

"מתח גבוה" - סרט האימה הזה, שידוע גם בשם "Switchblade Romance", הוא הסרט שהביא לפריצתם של הבמאי אלכסנדרה אז'ה והעורך באקסטר, שגם אחראים על הרימייקים המוצלחים ל"גבעות הפחד" ו"פיראנה 3D". הסרט ידוע בעיקר בזכות טוויסט עלילתי שבעיני לא רק שהוא מיותר, הוא גם מחליש את כל הסרט. ועדיין, משחקה המצוין של ססיל דה פראנס וכמה סצנות חזקות, הופכים אותו לאחד מסרטי האימה המהנים של השנים האחרונות.(2003)"Inside" - את ערב חג המולד מבלה שרה ההריונית בדירתה שבפרבר פריזאי. הערב הרגוע שתכננה נהרס על ידי אישה לבושה שחורים שתעשה הכל כדי להשיג לעצמה את התינוק שבבטנה של שרה. ביאטריס דל היא הזרה המשוגעת ובחיים לא ראיתם אישה מפחידה ביותר בקולנוע. עם זאת, הסרט, שמתחיל מעולה, נוטש מהר את מחוזות הפחד לטובת אלימות קיצונית בלבד ועל כן מאבד מכוחו.(2007)

"Frontiere" - לא שונה בהרבה מסרטי האימה האמריקניים בסבנטיז ("המנסרים מטקסס", "הבית האחרון משמאל"), גם סרטו של זאבייה ג'ן מתחיל בקבוצת צעירים שמוצאת עצמה נרדפת על ידי חבורת מטורפים. הסרט הולך די רחוק עד לסיקוונס שיא מדמם במיוחד ונותן מענה להרבה שאלות אנטומיה שלא בטוח שאתם רוצים לדעת. לחובבי האימה המושבעים זוהי שמחה גדולה.(2007)

"Martyrs" - סרט הדגל של הקיצוניות הצרפתית החדשה הציב רף חדש למונח "זוועה קולנועית" ונותר מאז כאחת הצפיות היותר קשות שיש. מסובך לתאר את עלילתו מכיוון שהוא מחליף קונספט בערך כל עשרים דקות, וכל אחד יותר מטריד ומהפך קרביים מקודמו. אך שלא כמו שאר סרטי האימה שנוטים להמיר את הפחד בזוועות פלסטיות, "מרטירים" גם מפחיד בחלקו הראשון. מפחיד מאוד. (2008)

"La Horde" - סרטם הראשון של הצמד בנז'מין רושר ויאניק דהן קצת פחות קיצוני משאר חבריו, אבל גם לו יש את הרגעים שלו. קבוצת שוטרים משתלטת באישון לילה על בניין בו נמצאים גנגסטרים אכזריים שהרגו את חברם ליחידה. הפעולה משתבשת, הדם ניתז לכל מקום והמבצ הולך ומחמיר. ואלו רק עשר הדקות הראשונות של הסרט, אתם יודעים, לפני שהזומבים מגיעים.(2009)

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ