נעמי לבוב: "במיניות ובשיגעון, ליונה לא היו גבולות"

כדי להכנס לדמותה של אחת הנשים חסרות המעצורים שידעה התרבות העברית, השחקנית נעמי לבוב הייתה צריכה להתפשט פיזית ונפשית, ללמוד לאבד שליטה, לעשן 40 סיגריות ביום ובעיקר להפסיק לחשוב מה כולם יגידו

מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
מור דרעי, עכבר העיר

נעמי לבוב, אחת מפריצות השנה בקולנוע המקומי ועל מסך הטלוויזיה, עושה רושם של אישה מלאת סתירות. מצד אחד היא בפריים טיים של ערוץ 2 עם "הכל הולך" ובמדורי הרכילות עם בן הזוג הטרי יוסי מרשק, ומצד שני היא מככבת באחד הסרטים המורכבים והעמוקים שהופקו לאחרונה בישראל, "יונה", שמגיע לבתי הקולנוע בסוף השבוע הנוכחי. ללבוב יש לא מעט סצנות עירום בסרט המיוחד הזה, אבל זה לא מנע ממנה מלכתוב טור דעה ל"הארץ", בו היא מבקרת את בחירת העיתון לפרסם את התמונה של יהודה לוי ואלמה דישי במקלחת, עירומים. "בעיניי, הגבולות לא קשורים לעירום עצמו, אלא להתייחסות אליו", היא מבהירה. "מה שעצבן אותי זה לא העירום, אלא ההחלטות של האנשים שנמצאים בעמדות מפתח תרבותיות, שאחראים למה שנכנס לנו לפה. אלו אנשים שאני מעריכה את דעתם, ויחד עם זאת הם בחרו להאכיל את הקהל במשהו נמוך, הם משכו את הקורא עם ממתקים ולא עם משהו מזין. צריך להתעקש לאתגר את הקורא, להאמין שהוא מספיק חכם ואינטליגנטי". » יונה - כל הפרטים ומועדי ההקרנה» אוסקר 2015 - הסיקור המלאמוצר הצריכה התרבותי המרכזי שלבוב מגישה בימים אלה, "יונה", סרטם של ניר ברגמן ודיתה גרי, בהחלט מסתמך על האינטליגנציה של הצופים והעניין שלהם בתחום הרחוק שנות אור ממדורי הרכילות ומהפריים טיים. מדובר בחייה ושירתה של יונה וולך, מהדמויות המרתקות שידעה התרבות המקומית. הסרט מתמקד בדרכה של וולך אל לב זירת השירה העברית של שנות ה-60, שנשלטה על ידי גברים. העלילה מתחקה אחר תהפוכות הנפש, האשפוזים הפסיכיאטרים, ההתנסות ב-LSD ופרשיות האהבה הסוערות. לבוב, שנמצאת בכותרות גם בזכות הקשר עם מרשק והתפקיד ב"הכל הולך", מבקשת להניח את אלו בצד ולדבר על דבר מרכזי אחד: האמנות.  לבוב, מיכאל מושונוב ואיתמר רוטשילד ב"יונה" (צילום: ירדן תבורי)איך התכוננת לתפקיד?"לפני ההכנות לסרט קראתי שירים שלה והכרתי אותה קצת, אבל לא לעומק. כשקיבלתי את התפקיד הייתי בחו"ל, וניר (ניר ברגמן, מ.ד) אמר שיש לי עוד ארבעה ימים לנשום, ואז צוללים. ניסינו ללכוד את המהות של יונה, שזה אחד הדברים שאני אוהבת בסרט - אנשים אומרים שזה לא יונה ושהיא לא מדברת כמו יונה, אבל בכוונה אין פה יונה אחד לאחד. חברים שלי קוראים לי נומצ'ק אז בסרט ליונה קראנו יונצ'ק, הדמות היא מעין מיקס, מקום שבו אני והיא נפגשות. כמובן שהייתה עבודה על הביוגרפיה ועל העובדות היבשות - איך היא נשמעה ואיך היא נראתה, אבל העבודה הייתה גם לבדוק מקומות חדשים בתוך עצמי, ולא לנסות לחקות אותה".  יש משהו שאי אפשר לפספס בסרט, וזה העישון הבלתי פוסק שלך. איך התמודדת עם כמות הסיגריות?"היה מאוד קשה. בדיוק עכשיו אני חוזרת מטיפול למיתרי הקול. אני שרה, מדובבת ועובדת עם הקול, והרופא שלי יכעס אם הוא ידע שאני מעשנת. את יודעת מה, אני אכבה את הסיגריה. היה יום אחד בו עישנתי 40 התחלות של סיגריות, זה היה המקסימום".

לא יוצאת מהראש לבוב בת ה-28 גדלה בירושלים ולמדה משחק בניסן נתיב. היא בת להורים גרושים, אביה פסיכיאטר ואמה אוצרת משנה במוזיאון ישראל. "יונה" הוא התפקיד הגדול הראשון שלה על המסך, ובמקביל היא משחקת  בהצגה "טרוריזם" של תיאטרון "גשר", משתתפת בתוכנית של רשת "הכל הולך", כותבת בזמנה הפנוי, מטפחת את אהבתה לאימפרוביזציה עם האנסמבל "בונה" וגם מתרגלת יוגה. כשגילתה שזכתה בתפקיד הראשי, היא בכלל הייתה אמורה להיות בהודו. 

"עברתי המון אודישנים ולא קיבלתי תשובה סופית", היא מספרת, "כבר החלטתי שאני טסה, אבל אז ניר אמר שהוא צריך עוד שלושה ימים כדי להחליט על הליהוק. עוברים שבועיים, אני מנסה לשמור על איפוק ולשחק אותה קול, וניר מתקשר ואומר שהוא עוד לא הגיע להחלטה, 'אבל שתדעי שאני יודע מה זה עושה לך, זה לא נובע מזלזול'. חיכיתי וחיכיתי ומצאתי את עצמי בלי עבודה, עם התיק ארוז, תקועה בירושלים בבית של אמא. בשלב מסוים העדפתי לקבל סירוב מאשר להישאר באי וודאות. החלטתי לנסוע לסבתא שלי באיטליה, וממש לפני הנסיעה ניר התקשר להגיד שהוא מצטער, אבל התפקיד לא שלי. לא הבנתי איך זה קורה כי ממש הרגשתי שזה שלי, אבל אמרתי  לעצמי שאסע להודו לעשות יוגה, אחזור לארץ ואמשיך להתעקש להיות שחקנית. כמה ימים אחרי, כשכבר הייתי באיטליה, ניר התקשר להגיד שאני לא יוצאת לו מהראש. קיבלתי את התפקיד". "להכיר את השיגעון שלה זה להכיר את השיגעון שלי". לבוב (צילום: גבריאל בהרליה)

על הסט עבדת עם שחקנים מתחילים ומנוסים. הרגשת שיש ביניכם פער?"ממש לא. השחקן הראשון שפגשתי היה שלום מיכאלשווילי, הוא נכנס לחדר ואת רואה ענווה, אדם צנוע. זה פשוט הקסים אותי. לא הרגשתי שיש פער, יש מחשבה של 'ואוו זה סלב', אבל זה עובר תוך שניה. גם מיכאל מושונוב הוא קסם, וגם חבר. אלו אנשים נטולי פוזה, בין השאר כי אני לא חושבת שניר היה עובד עם אנשים שיש עליהם פוזה. ניר הוא כולו לב, וגם האנשים שעבדתי איתם".

מקום עמוק של איבוד שליטה

כשמעלים את עניין העירום בסרט לבוב הופכת דרוכה, ונראה שהעיסוק בנושא כבר מזמן מאס עליה. "המחויבות שלי כשחקנית זה לבצע באופן הכי אמיתי את מה שהבמאי והסרט מנסים להעביר", היא מסבירה. "ניר היה כנה איתי, אמר שיש עירום בסרט, וביקש שאקרא את התסריט ואראה אם זה מתאים לי. אז לא אמרתי כן עיוור לכל הסצנות, היו סצנות שהרגשתי שהעירום הנפשי היה מספיק חזק ולא צריך לשים כפול על כפול, הסצנות האלה באמת הולבשו. אני רואה את עצמי כשחקנית מקצוענית, זה מה שהתפקיד דרש ממני, וזו זכות לעשות את התפקיד הזה".

מה מרגישים בערב שלפני יום צילומים, שבו את צריכה להתפשט על הסט?"בימים וברגעים שלפני הצילומים היו לי מעין רעידות תת קרקעיות. קרין גבע, המאפרת בסרט, התגלתה לא רק כמאפרת, אלא גם כמאפסת. היא שמה לי פודרה ובו זמנית עשתה לי שיחות עידוד, דרבנה אותי להוציא עליה את כל הפחדים שלי. אני לא אשקר, להתפשט על הסט זה באמת לא פשוט, אבל כשאת סומכת על הבמאי את מאמינה שזה למען האמנות, ושהאמירה מתייחסת להרבה יותר מאשר לגוף שלי. הבנתי שאני כלי שבא לספר סיפור שהוא גדול יותר מעצמי, מה שאפשר לי לשים האגו והנרקיסיזם בצד, ולהתמודד".

ליונה וולך הייתה פרסונה מינית מוחצנת, והיא התהדרה בנשיות שלה, גם בשירה וגם בחיים האישיים. איפה זה פוגש אותך? "יונה התייחסה למין כחומר, עוד ערוץ לחקור את הווייתה, כמו חוקר שבא לעשות ניסוי מעבדה. היא ואני מאוד שונות. אני הרבה יותר שמורה ומחוברת לרגש במקומות האלה, מגיעה אליהם ממקום תמים ומופנם. יונה הייתה כל כך מיוחדת כי היא שמה אפס משקל על הדעות של הציבור".40 סיגריות ביום. "יונה" (צילום מסך)

לאיזה מהאפיזודות בשירה של וולך את הכי מתחברת?"אני אוהבת את יונה כשהיא שובבה ומסוכנת. אני שומעת לחש בשירים שלה, ותמיד מעדיפה  לקרוא אותה בקול לעצמי. יש משהו במצלול של המילים, בעיצורים ובהגהה שלהם, שפועל עלי מבלי שאבין לגמרי את המשמעות".

אבא שלך פסיכיאטר, נעזרת בו כדי ללמוד על נפש האדם ועל איבוד השפיות?"האמת שלא. בתקופה שעבדתי על 'יונה' צללתי פנימה ומצאתי את עצמי מאוד מנותקת. כמו יונה, שהייתה מאוד בודדה, ולמרות שהייתה מחוברת לאמא שלה, לא התחברה למשפחתיות. הייתי צריכה את הלבד הזה, אבל כשנגמרו הצילומים נרגעתי והתקרבתי למשפחה שלי עוד יותר. אני חושבת שלהכיר את השיגעון שלה זה להכיר את השיגעון שלי, את המקום העמוק של חוסר שליטה. כמו במיניות, גם בשיגעון ליונה לא היו גבולות, מבחינתה הכל היה ניסוי. כמו מדען שבודק השפעה של חיידק על הגוף שלו, וממשיך בבדיקה עד שהוא מת".

בביוגרפיה של וולך, יש חורים רבים במידע שיש על תקופת האשפוז. איך הצלחתם לגשר על הפער הזה?"זה לא סרט עלילה ליניארי קלאסי. כל סצנה היא פנס שמאיר זווית שונה, יכולות להיות סצנות אחת אחרי השנייה שלא בהכרח קשורות. ממש כמו יונה שהייתה יונה - הבזקים ובלתי צפויה". משהו חד פעמי. "יונה" - טריילר: פרסונה ממכרת

יונה וולך נפטרה ב-1985 ממחלת הסרטן. עוד בחייה היא נחשבה למשוררת פורצת דרך שהצליחה לשנות קונספציות אדוקות בשירה העברית, ומאז מותה התרבות הישראלית התמכרה לפרסונה הוולכית, והחלה לעסוק בה בצורה אובססיבית. רק בשנתיים האחרונות הוקרנו שתי סדרות העוסקות בחייה - "שבעת הסלילים של יונה וולך ופרק בסדרה "המקוללים", שתי הצגות - "כשתבוא לשכב איתי" ו"ציפור אש", תערוכת צילומים, ערבי שירה מחתרתיים ופרויקט קולנועי נוסף שמתמקד בתקופה בה חלתה בסרטן. לבוב סבורה שההתמכרות נובעת מהחד פעמיות שלה. "יונה נוגעת באנשים במקומות עמוקים, לכל אחד מאתנו יש בראש את המה יגידו, והממדים של הפרא שלה פשוט דרסו את המה יגידו הזה. יש בה משהו קסום וגדול מהחיים, שאי אפשר היה לרסן".

מה החשיבות של "יונה" כסרט פואטי שמנגיש שירה בימינו, כשסופרים ומשוררים מתקשים להתקיים?"אחד הדברים שאני גאה בהם, הוא שיש עכשיו כזה עניין בסרט שעוסק בשירה. יכול להיות שנער ילך לסרט וייחשף לדברים שאחרת לא היה נחשף אליהם, וזה נפלא".

"יונה" היה מועמד לתשעה פרסים בטקס אופיר האחרון, כולל מועמדות לסרט הטוב ביותר ולשחקנית הראשית הטובה ביותר, וכל זה בתפקיד הקולנועי הראשון שלך. איך התחושה?"לשמחתי, את הבשורה על המועמדות קיבלתי כשהייתי בחו"ל, מה שנתן לי פרספקטיבה בריאה. זה נשמע קלישאה להגיד שזה רק כבוד להיות מועמד, אבל באמת כששמעתי שאני מעומדת עם שורת השחקניות הזאת (דאנה איבגי, רונית אלקבץ, לבנה פינקלשטיין, שירה האס ולירון בן-שלוש, מ.ד), הייתי גאה. אני מאוד שלמה עם העבודה שלי בסרט, ופתאום לקבל על זה הכרה, זה מאוד נעים".שינתה את חוקי המשחק. יונה וולך (צילום: מרים שרון, יח"צ)

עשית מעבר חד לצד הקומי, עם תוכנית בידור בפריים טיים של רשת. זה כיוון שמעניין אותך?"מאוד. אני תופסת את עצמי כמאוד קומית ומצחיקה. זו אחת התכונות שאני מברכת עליה, היא הצילה אותי הרבה פעמים, וניר מאוד הופתע מהפן הזה שלי במהלך הצילומים. אני ברת מזל שהסרט והתוכנית יוצאים במקביל, ככה אני מראה בו זמנית צד קומי ומאלתר, וצד יותר דרמטי".המבקרים די קטלו את "הכל הולך"."אני רק יוצאת נשכרת מהתכנית. קודם הייתי אנונימית, עכשיו אני בפריים טיים של ערוץ 2".

לבוב, שהייתה רווקה בשנים האחרונות, נמצאת בקשר רומנטי עם השחקן יוסי מרשק, המשתתף גם הוא ב"הכל הולך". כשאני שואלת אותה על מערכת היחסים החדשה, היא מחייכת, מרכינה ראש, ואז מיישרת מבט: "העיסוק בזה נהיה יותר מדי. כל הזמן שואלים 'מה עם יוסי?' – אז יוסי שלומו טוב, יוסי בנאדם". לרגע אני מצליחה למשוך אותה בלשון, והיא מספרת שהכירו בפרסי אופיר, שם התחילה ידידות שהפכה לזוגיות, אבל מיד לבוב תופסת את עצמה, ושואלת אותי על מערכת היחסים שלי. אני עונה בקצרה והיא אומרת "איזה יופי זה, וזה שלכם – למה צריך לספר את זה לכל העולם?".

» יונה - מועדי הקרנה

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ